מטעמי המקרא - מחשבה ומתכון לפרשת ויצא
כבר בימי התנ"ך היה מי שתהה האם הפכו עיניה של לאה רכות משום ששמעה שהיא עתידה להתחתן עם עשו או שמא בכתה את עצמה לדעת בתקווה שעיניה הרכות יפגמו ביופייה. פרשת "ויצא" מארחת את סמדר שיר שהביאה פשטידת בצל לעיניה הבוכיות של לאה
עיני בצל / סמדר שיר
בפעם הראשונה שראה אותי זולגת תוך כדי קיצוץ בצל, שאל אותי האיש שלי האם אני בוכה על חורבן ירושלים, וקצב הדמעות הוכפל. עדיין לא היינו נשואים, ובסתר לבי עוד חלמתי על גבר הרבה יותר רומנטי, כזה שישאל אותי אם אישוני מצטעפים מפני שאני מנסה ללכת בדרכה של לאה. שהרי כבר בימי התנ"ך, במשולש שנבנה סביב יעקב אבינו, היה מי שתהה האם הפכו עיניה של לאה רכות משום ששמעה שהיא עתידה להתחתן עם עשו, בכור רבקה, שהוא רע וליסטים, או שמא בכתה את עצמה לדעת בתקווה שעיניה הרכות יפגמו ביופייה והוא, הצייד האדמוני, ידחה את היבבנית.
עשרים וחמש שנים אחרי, טרם פיתחו העיניים שלי חיסון נגד בצל והן דומעות כשל לאה, אך ליבי יוצא אל רחל. לפעמים נדמה לי שאני ממש רואה אותה, במרקם ברור וחד. הנה כפות רגליה המבוססות בחול החם. עוד מעט תשקע השמש, הכבש כבר נשחט לקראת המשתה וריח חרוך עולה באפה. גופה שלה הוא העולה באש, נשרף ונאכל. וכי איך לא תוצת בה בעירה? הרי רק היא יודעת מה יקרה כשירד הלילה על המאהל ויעקב, אהוב לבה, יבוא אל מיטתה, מבלי שיעלה בדעתו כי אישה אחרת מצפה לו שם.
לפתע נתקלת כף רגלה באבן. הבוהן שלה מדממת. מעט. אך רחל יודעת שנקודות זעירות יופיעו הלילה על יצועה, או שמא יהא זה כתם על המחצלת. והיא, אחותה הבכורה, תתגאה בהוכחה. זכה היתה ותמה. ואם תהסס לתלות את המצע המגואל בדם בתוליה, תעשה זאת זילפה, שפחתה. כי כך ייעשה בבוקר שאחרי, למען יראו כולם.
וגם הוא יראה. בבוקר. או שמא כבר בלילה, בטרם זריחה. אם יקרא "רחל, רחל", ישמע שקול אחר הוא הלוחש תחתיו.
בבת אחת יזדקף, ועיניו, אשר יקדו אל רחל אהבה, ינקבו את פניה המבוישות של לאה. בחולצתו שפשט יכסה את גופו, ושוב יביט אל אחותה הבכורה. איך התגלגלה זו אל מיטת כלולותיו? הרי לא למענה עבד.
הוא יגרשה, יודעת רחל. היא מכירה אותו. איש ישר הוא. ואהבתו עזה. בו במקום יצווה על לאה לקום, ללבוש בגדיה ולצעוד אל אוהל אביהן, לבן. והיא, מבושמת, אך לא מיין, מסוחררת, תצא בבושת פנים אל החושך, מחוללת ומושפלת ומאוסה.
ואיך? מאי-שם כבר מציץ אליה חרמש הסהר, איך תוכל לשאת את חרפתה של לאה? כשיתעמר בה מצפונה, איך תוכל למצוא אושר בחיקו של יעקב, אהובה?
שבע שנים עבד למענה. דרך ארוכה צעד עד חרן וכסף לא היה בכליו, לתת לאביה כמוהר, ולכן התחייב על שבע שנות עבודה.
"שבע?" היא לחשה לו במרעה, "כל כך הרבה?"
והוא חייך אליה, יפה כנחל, וענה: "למענך – זה מעט". ועוד סיפר, כי יחד ימנו הם את הזמן שיחלוף – יום ועוד יום, שנה ועוד שנה – כרצועות הבצל.
עמוק יורד הערב, ההכנות כבר בעיצומן, קדירות אוכל הועמדו לכבוד הקרואים ורחל יודעת כי לעולם לא תוכל לבייש את אחותה. כך מקובל, פסק אביהן, לבן. אם תינשא הצעירה לפני הבכירה, יניחו כולם כי מום היה בה או פגם, ולעולם לא יימצא לה חתן. כעוף החול תשתוק, את שפתיה תישך ואפילו ברמז הקל שבקלים לא תגלה ליעקב, אהובה, על המזימה. לא מעט מקריבה היא למען לאה, אך שמחת אחותה תרפד את בור הצער. והעצב, החריף כבצל, אולי ימתק.
מתכון לפשטידת בצל
בטרם כל:
500 גרם גבינת קוטג'
150 גרם חמאה רכה
3 כוסות פצפוצי אורז
11/2 כפות אבקת מרק בצל
3 ביצים
2 בצלים גדולים, פרוסים
2 כפות חמאה
להגשה:
שמנת חמוצה
יציר נברא:
מחממים תנור לחום בינוני (180 צ.). שמים את כל החומרים, חוץ מהבצלים ו-2 כפות החמאה, בקערה גדולה ומערבבים לתערובת
אחידה. משמנים תבנית מלבנית בינונית, חסינת חום, ויוצקים אליה את הבלילה.
אופים 25 דקות.
בינתיים מטגנים את פרוסות הבצל בחמאה עד שיתרככו.
מוציאים את התבנית מהתנור, מפזרים את טבעות הבצל על פני המאפה ואופים 20 דקות נוספות.
מגישים חם, עם שמנת חמוצה. ניתן להקפיא את הפשטידה.
על המחברת
סמדר שיר-סידי, סופרת ועיתונאית ב"ידיעות אחרונות", כתבה עשרות ספרים לילדים ולבני נוער (ביניהם סדרת "גלי", זוכת פרס אקו"ם על "העשירי") ושישה רומנים למבוגרים. כמו כן כתבה מחזות זמר לילדים, עשרות קלטות וידאו לילדים ("טיף וטף", "חיבוקי", "אמא משחקושקוש", "הכבשה שושנה") ואינספור פזמונים שהפכו ללהיטים. הרומן הבא שלה, "עד סוף הים", יעוגן במאה שנות תל אביב. אם לשישה.
"מטעמי המקרא - מתכונים בניחוח פרשת השבוע", הוצאת "דני ספרים", עורכת ומפיקה: דפי פורר-קרמר, צילום: חגית גורן, גרפיקה: דבורה ליפשיץ
נא להמתין לטעינת התגובות
