קוראים בירוק: ספרים השומרים על הסביבה
לא פחות משבעה ספרי ילדים ירוקים יצאו לאור בשנתיים האחרונות, וכולם שמו להם למטרה להעלות על נס את נושא האקולוגיה ולגרות את בלוטות האכפתיות שלנו ושל ילדינו. מדריך לא ממוחזר
גם הוצאות הספרים הישראליות מיהרו לעלות על הגל הירוק, ובשנתיים האחרונות ראו אור ספרי ילדים רבים העוסקים באקולוגיה. לספרים הללו מטרה אחת - להעלות את המודעות לנושא, לגרות את בלוטות האכפתיות שלנו ושל ילדינו. בדרך אל המטרה הזהה מציגים הספרים דרכים מגוונות להטמעת המסר החשוב בקרב דור העתיד, החל מזאטוטי הגן.
אם כי מהר מאוד מתברר כי קריאת הספרים הללו מועילה מאוד אף להורים, שלא תמיד יודעים להסביר בגובה עיניו של ילד בן ארבע מושגים כמו "אקולוגיה", "התחממות כדור הארץ", "פסולת ממוחזרת", "הפרדת פסולת", "זיהום סביבה", "בעלי חיים בסכנת הכחדה", ובעיקר את הקשר בין המושגים הללו.
לפני 20 שנה, בתקופת טרום הניו-אייג' והטרנד האקולוגי, שמעה תמר אדר את צירוף המילים המבעית "אסון אקולוגי". אדר היצירתית - סופרת, תסריטאית ומחזאית ("קישקשתא", "דודלי", "חתול, ספן, ליצן", "זקנה על נדנדה") - גלגלה את המושג בראשה עד שהפך ספר ילדים מצוין בשם "אקו ולוגי: סיפור אקולוגי לילדים", שאף הומחז וזכה בעיטור אנדרסן על איוריו הנפלאים, פרי מכחולה הססגוני של טניה רויטמן. עתה מודפס הספר בהוצאת "אגם" האיכותית על גבי נייר נטול עץ.
"כאשר שמעתי בעבר הרחוק את המושג 'אסון אקולוגי' פחדתי", אומרת אדר. "ואז התייחסתי אליו בהקשר של ילדים: האיום הזה היה משול בעיני לפחד של ילדים ממפלצות. וכשאין מידע על המפלצת - הפחד רק גדל. 'אקו ולוגי', כמו ספרי האחרים, עוסק בפחדים ומוצא את הדרך להפוך את המפלצת (הפחד) לנגישה ועל ידי כך להרחיק אותה ממך".
ספרן המיוחד של אדר ורויטמן עוסק באיכות הסביבה, בקשר של האדם עם סביבתו, ומטפל אגב כך בפחד מן הלא-נודע המאיים. הוא מציג גלריית דמויות חביבות בעלות שמות אקזוטיים, אלא שאחת מהן - לוגי - היא "הבלוע
אלא שיום אחד נהרס הגן, נרמסו פרחיו, נעלמו הציפורים, ומישהו אף שפך צבע אדום לבריכת הדגים. ומי החשוד המיידי המתבקש? לוגי, כמובן. והתלונות נגדו נערמות. אבל האם לא נחפזו הדמויות להסיק מסקנות קשות נגד לוגי? האם יכול להיות שאף הן תרמו בלא משים לנזקי הגן היפה?
"הגישה של הספר נכונה", מסבירה אדר, "כי היא לא מפנה אצבע מאשימה כלפי הדמויות. הספר גורם לנו להזדהות עמן, ואנחנו מגלים שהן בעצם אנחנו". מן הספר היפהפה של אדר אנו מסיקים כי בכל אחד מאיתנו מסתתר בלוע קטן, שלעתים, בגין חוסר מודעות, פוגע באיכות הסביבה.
הספר אף מציע לילדים לעזור לאקולוגים במשימתם החשובה להפסיק את הרס הטבע בידי האדם, ומאפשר להם לפנות בכתב ו/או בדואר אלקטרוני אל אקו, הגרינגורו הירוק. "החזון שלי", אומרת אדר, "הוא להקים את הבית של אקו, מקום שיושתת על דמויות הספר ויציג תכנים אקולוגיים מגוונים".
בשנת 2007 ראה אור ספרו של יוסי אבולעפיה, "סבא יאשקה מציל את החוף"(הוצאת "עם עובד"), העוסק בחשיבות השמירה על חוף הים. אבולעפיה מציג את הנושא מזווית הומוריסטית, ובוחר לספרו גיבור חביב - סבא יאשקה - שהדמיון עובד אצלו שעות נוספות, וראשו גדוש בהמצאות כמו בניית מצפה ציפורים תת-ימי. ביתו של יאשקה נמצא בסמוך לחוף הים, בדיוק במקום שאליו מגיעים אלפי עופות נודדים כדי לנוח וללקט מזון בדרכם דרומה.
נכדיו של יאשקה מבינים את חומרת העניין ומתגייסים לעזרתו כדי להבריח מהחוף את כל הפולשים האנושיים הזוממים להופכו לעוד פיסת נדל"ן. האם הם מצליחים? ממש לא. ומזל שכך, כי מה שבעצם נבנה במקום, לשמחתנו, הוא "מצפה ציפורים ותחנת האכלה".
ספרו של אבולעפיה חביב, מעט פשטני, ועם זאת, הסגנון הליצי, ההרפתקני - של הטקסט ואיוריו גם יחד - מצליח לעורר מודעות בדבר השמירה על חופי הים בארץ ובעלי החיים המגיעים אליהם.
לפני שמונה שנים ראה אור ספרו המצוין של הסופר והמאייר לואיס מורשץ, "החפרפר חפרנסקי" (תרגום: אברהם קנטור, הוצאת "ספריית פועלים"), שבניגוד לנימה ההומוריסטית ששורה על ספרו של אבולעפיה, אינו מותיר נקודת אור אופטימית באשר לתהליך האורבניזציה שהורס כל חלקה טובה בטבע, ולפיכך גם את בעלי החיים החיים בחלקות אלה. מורשץ - בלשון תיאורית ובלתי דידקטית בעליל - מתאר כיצד החפרפר, גיבורו, מנסה להשיב לעצמו את שלוות הנפש שהייתה מנת חלקו טרם באו המודדים למדוד את שטח האחו שבו חי.
מורשץ מפליא לשרטט סיטואציות מכמירות לב, שבהן נקלע החפרפר למצוקה בעקבות השינוי הדרסטי במקום החיות שלו, וכיצד הוא נאלץ למצוא לו מקום אחר. סיום הספר, שבו מצויר החפרפר מביט אל האופק העירוני, מעורר אמפתיה גדולה.
ציוריו של מורשץ ממלאים את דפי הספר בצבעם העז ובגודלם. הם לא רק בגדר "מלווה" ויזואלי לטקסט, אלא הדבר עצמו: הם מספרים את הסיפור הטרגי של איכות הסביבה בעידן המודרני, עוד לפני היותו טרנדי. הספר נוגע ללב, ניחן בראייה לטווח ארוך ונטול גימיקים, המאפיינים רבים מספרי הילדים העוסקים באקולוגיה.
ביבול האקולוגי של השנה הזו אפשר למצוא גם את ספרו של שלמה אבס "להציל את כוכב הים: ספר הסיפורים הירוק"(איור: יאנה בוקלר, הוצאת "עגור") וליהנות ממנו. אבס, סופר ילדים הידוע בפועלו רב השנים לקידום ספרי מעשיות ואגדות, תרם את בקיאותו בז'אנר זה כדי לקרב ילדים לנושא הצלת כדור הארץ. הספר מכיל שבעה עיבודים של אגדות ומעשיות מרחבי העולם שעניינן השמירה על איכות הסביבה. למשל, בסיפור הפותח את הקובץ, המבוסס על אגדה אפריקנית - "השמים שכעסו על בני האדם" - מתוארים בני האדם כבזבזנים וחסרי מודעות ואחריות באשר להרמוניה שלהם עם הטבע. בני האדם, שניזונו מן השמים, החלו לשבור מהם חתיכות גדולות "הרבה יותר ממה שהיו מסוגלים לאכול, ואת השיירים המרובים של השמיים, שלא יכלו לאכול, היו משליכים על האדמה".
בסיום כל אחד מן הסיפורים מובא טקסט הנקרא "יד לסביבה", שהוא מעין נמשל אקולוגי של הסיפור. הנמשלים מסבירים תופעות כמו התחממות כדור הארץ, הפרת האיזון בטבע, זיהום שנוצר על ידי האדם, מיחזור, ובעיקר מציעים לנו הצעות פרקטיות: מה חובה עלינו לעשות, גדולים וקטנים כאחד, כדי לשמור על כדור הארץ. הסיפורים כתובים בפשטות, וכך גם הנמשלים. ההסברים בהירים, הדוגמאות מצוינות וכך גם האיורים.
יסמין אך, מחברת "חוממות" (איורים: ליאת אלוף, הוצאת "אריאלוש", 2008), מקדישה את ספר ביכוריה "לכל ילדי העולם, אשר יודעים כבר מזמן כי בכל אחד מהם מסתתר גיבור-על שיכול לשנות את העולם!". כותרת ספרה, שהיא שיבוש חינני של המילה התחממות, מרמזת על הגישה הננקטת בספר - להסביר לקטנטנים מושגים ערטילאיים הקשורים לאקולוגיה. עומר, גיבור הספר בגיל הגן, שואל את אביו "מה זה חוממות כדור הארץ?" - והשאלה מהווה טריגר עבור האב לעסוק בנושא ובהשלכותיו.
"אחרי שראיתי את סרטו של אל גור 'אמת מטרידה'", אומרת יסמין אך, "מה שהטריד אותי הוא איך אני מעבירה מידע כזה לילד שלי, ששומע על כך בגן ובאמצעי התקשורת. זה נושא מורכב להבנה, וללא הסברה מתאימה הוא עלול להפחיד. ואז עלה לי הרעיון של ה'ניסוי', שבעזרתו אפשר להמחיש את התופעה".
ואכן, ייחודו של הספר בדרך שבה ממחיש האב לבנו את הגורמים להתחממות כדור הארץ, הנעשית באמצעים ביתיים פשוטים (סוכריות לעוגה, קוביות קרח ומייבש שיער). "הילדים מרותקים לנושא". מסבירה אך, "הם שמחים שמדברים איתם על 'עניינים של מבוגרים' ושסומכים עליהם להוביל שינוי. הם מביעים רצון עז לעשות מהפך ומעלים רעיונות נפלאים לפעולה".
ועומר? אחרי שהבין את הנושא, ואפילו קצת פחד מן ההשלכות שלו, הוא הגה תוכנית לשיפור המצב וסחף אחריו את הגננת ואת ילדי הגן. כי כפי שאמר לו אביו: "מספיק שנשנה את העולם שלנו, וזה כבר עולם שמשתנה". בתום הסיפור נוספים חמישה עמודים הכוללים הסבר נהיר ופשוט של הגורמים להתחממות כדור הארץ לצד מגוון דרכים למניעתה בבית ומחוצה לו.
איריס עץ-הדר ויוסי פורטל, המחברים של "אמנות העיצוב מהזבל" (איור: איגור קוביאר, הוצאה עצמית), כותר ראשון ב"סדרה לטיפוח מודעות אקולוגית וחשיבה יצירתית", נוקטים אף הם גישה יצירתית, המעודדת לאהבת הטבע והאדם. ייתכן שהשניים לא קראו את ספרה של תמר אדר ולכן בחרו באופן מעט תמוה לקרוא לגיבורי ספרם אקו ולוגיה, אך זהו בדל הדמיון היחיד בין שני הספרים.
עלילת ספרם נפרשת על פני שבעה ימים יצירתיים, שבהם התאומים אקו ולוגיה ממחזרים את הזבל שמשליכים הוריהם לפח ומעניקים את התוצרת היפה לבני משפחתם, לשכניהם, לדיירי בית אבות. הספר משלב איורים וצילומים, מותיר דפים ריקים עבור יצירה ורעיונות למיחזור של הקורא, מסביר את שלבי הכנת הפריטים הממוחזרים, מוסיף חלונות של מידע חיוני, ואף מצרף דיסק שמע מוצלח של הסיפור בליווי מוזיקה בסגנון ראפ.
גם ספרן של שתי פעילות אמריקאיות למען איכות הסביבה, לורי דיוויד וקמבריה גורדון: "מדריך להתחממות כדור הארץ" (מאנגלית: איריס ברעם, הוצאת "כתר"), מעניק לקוראיו - מגיל שמונה ומעלה - חוויה טקסטואלית וויזואלית מרשימה.
המדריך המושקע והמוקפד, שמודפס על נייר אקולוגי ולו ארבעה חלקים ומפתח מושגים, נולד, אומרות המחברות, "מתוך רצוננו להביא לידיעת ילדינו את האמת על הבעיה, ולהסביר להם מה ביכולתם לעשות כדי לסייע בפתרונה (...) מן הזווית האישית שלנו כאמהות, חלה עלינו החובה לוודא שבשנים הבאות, כשהילדים שלנו ישאלו אותנו 'מה ידעתן, מתי ידעתן ומה עשיתן?', נוכל להשיב על השאלות האלה במצפון שקט". אז את מה שהן יודעות ואת מה שהן עשו וחושבות, ובצדק, שכולנו צריכים לעשות, הן כינסו בספר מרחיב דעת, שאין צורך לקוראו ביום אחד, אלא כדאי להשתהות בכל פעם על שניים-שלושה עמודים העוסקים בנושא מסוים, לרדת לעומקו ואפילו להעלות אותו לדיון משפחתי.
נא להמתין לטעינת התגובות
