העצם לא לבד: כך נאכיל את הכלב
אם פעם הסתפק הכלב שלנו בעצם שנזרקה לו כלאחר יד, לצד שיירי מזון אחרים, היום הפכה משימת ההאכלה של חיות המחמד למדע של ממש אז מה כדאי לתת לכלב שלנו, באיזה גיל, ואיך נתאים את התזונה שלו לבעיות הרפואיות? כל התשובות

יש להניח שאותו מנכ"ל לא סיים את היום בעוויתות מעיים, וכי חלק ממזון הכלבים המיוצר כיום אכן ראוי למאכל אדם (בתנאי שאינו מכיל רכיבים רעילים, כפי שקרה יותר מפעם אחת בשנים האחרונות). אם פעם הסתפק הכלב שלנו בעצם שנזרקה לו כלאחר יד, לצד שיירי מזון אחרים, היום הפכה משימת ההאכלה של חיות המחמד למדע של ממש.
"ההתייחסות לתזונת חיות המחמד התפתחה במקביל לעלייה במודעות הצרכנית למזון שלנו עצמנו", אומרת נירה ברגמן, מנכ"לית יוקנובה ישראל וביולוגית בהשכלתה, "היום השוק מציע הרבה יותר, ואנשים יכולים להרשות את זה לעצמם. אנחנו מודעים לכך שצריכה נבונה משפיעה על הבריאות, גם של חיות המחמד".
השינוי בהתייחסות לתזונה של הכלב היא גם תוצר של השינוי במעמדו. "בעבר הכלב היה בחוץ, קשור למלונה או מסתובב ליד הבית והיו זורקים לו שיירים ועצמות", מוסיפה ברגמן, "עם העלייה ברמת החיים והפופולריות של גזעים שלא מיועדים לשמירה דווקא אלא יותר לשעשועים, מעמדו של הכלב השתנה. הוא נכנס הביתה והפך לאחד מבני המשפחה, ואנחנו מבקשים עבורו מה שאנחנו מבקשים עבור עצמנו".
יצרניות מזון הכלבים עמלות כיום על יצירת מזון שיכיל את כל צרכיו של הכלב החדש. המזון מכיל ויטמינים, מינרלים, סיבים תזונתיים, חומצות שומן ומה לא. "כשאתה נותן לכלב מזון מהשולחן שלך, אין לך שליטה על מה שהוא מקבל", אומרת ברגמן, "אנחנו יודעים היום שצריך לשמור על תזונה מאוזנת, והמזון התעשייתי מכיל את כל המרכיבים הדרושים. נכון שכלב יכול לשרוד עם הרבה פחות, אבל אנחנו רוצים להבטיח את בריאותו לאורך שנים, ואת איכות החיים שלו. להביא לפרווה רכה ונעימה, לעור בריא, לשיניים בריאות שלא נושרות או מפיצות ריח רע, לבריאות המעיים".
אחד מסימני הימים האלה בתחום תזונת הכלבים הוא החלוקה לגילאים, ולגזעים. "יש היום התייחסות לצרכים הפיזיולוגיים הספציפיים של כל כלב, כשהבסיס הוא הגיל", מסבירה ברגמן, "ההבחנה הראשונה שנעשתה הייתה בין גורים עד גיל שנה או שנתיים, לבין בוגרים עד גיל שבע או שמונה, וכלבים קשישים. גוף צעיר של גור נמצא בתקופת של גדילה. צריך לספק לו רמה גבוהה יותר של חלבונים לבניית מסת שריר ויותר אנרגיה, כי הוא מוציא יותר אנרגיה בתחילת חייו. במזונות הסופר פרימיום דואגים גם להתפתחות השלד והמפרקים של הגור, מה שחשוב בעיקר בגזעים הגדולים. מוסיפים תוספים בוני סחוס וחומצות שומן, כמו אלה שמוסיפים למטרנה, כי הוכח מדעית
במזון לכלבים בוגרים שמים דגש על דברים אחרים, כמו מצב החניכיים, למשל. "יש תוסף שמצפה את הכופתיות היבשות, שכשהכלב נוגס בהן, משתחררים מיקרו קריסטלים שמצפים את השיניים ומונעים התפתחות פלאק. זה חשוב בעיקר לאור העובדה שלא כל כלב מתיר לבעליו לצחצח לו את השיניים".
בפיתוח המזון לכלבים קשישים מביאים בחשבון את מערכת העיכול שכבר לא עובדת כראוי, מוסיפים חלבון לשיפור מסת השריר, חומצות שומן לשיפור הברק בפרווה ועוד. כדי לספק ללקוח האנין הזדמנות נוספת להתאים את המזון לכלב הספציפי שלו פותחו לאחרונה גם מזונות שמותאמים לגזעים השונים. "אנשים שמטפחים כלב גזעי ומציגים אותו בתערוכות כלבים מחפשים את המזון שיתאים בצורה מושלמת לתכונות ולחולשות הגנטיות של הגזע.
לבוקסר, למשל, יש נטייה למחלות לב, ולכן יש היום מזון שמותאם לו, עם טאורין ברמה גבוהה, שמחזק את הלב. לרועה גרמני יש נטייה לבעיות במערכת העיכול, אז מוסיפים סיבים. לגזעים קטנים כמו יורקשייר טרייר או פינצ'ר, שמטבעם יותר תזזיתיים, פותח מזון עם יותר אנרגיה, ולכלבים שנוטים להשמנה כמו הגולדנים, יש מזון מופחת קלוריות. בעלים שרואים את דמות הכלב שלהם על שק המזון, אומרים, 'הנה, מישהו חשב על הכלב שלי'".
העובדה שכל צרכיו התזונתיים של הכלב שלנו מרוכזים בכופתית יבשה אמנם חוסכת מאיתנו דאגות וטרחה, אבל הכלב נותר עם מזון חדגוני ויבשושי, שנמצא במרחק שנות דור מהריגושים הגסטרונומיים שחווה כשנעץ את שיניו בטרף מדמם בימי הזאבות שלו בטבע. האם אנחנו לא חוטאים לו כשאנחנו מונעים ממנו מגוון של טעמים, מרקמים וריחות? הכלב שלנו לא יוכל לענות על השאלה, אבל ד"ר דיוויד רוזנבלט, היועץ התזונתי של בונזו, טוען שלא חייבים לגוון.

"לנו נדמה שצריך לגוון באוכל, אבל אם הכלב מקבל מזון מאוזן בהתאם לגיל ולמצב הגופני, הוא יכול להסתפק באותו מזון בכל ארוחה. כמובן שאפשר לגוון מדי פעם את המזון היבש במזון רטוב לכלבים מקופסאות שימורים, אבל לא להסתפק רק במזון רטוב, כי לעיסת הכופתיות היבשות מונע היווצרות אבן שן. כדאי לתת בעיקר מזון יבש, גם מכיוון שחיי המדף שלו ארוכים יותר והוא חסכוני יותר. המזון הרטוב מכיל 80 אחוזי מים, וכדי לקבל את אותה כמות קלוריות, הכלב צריך לאכול הרבה יותר. את המזון הרטוב כדאי לשמור כצ'ופר מדי פעם".
גם מתן שיירי המזון שלנו, בנוסף לאוכל היבש, הוא לגיטימי, אבל יש להיזהר. "עצמות של עוף ודגים הן מחוץ לתחום כי הן עלולות לפצוע את מערכת העיכול של הכלב. עצמות בקר או כבש אפשר לתת, אבל עדיף שיהיו מבושלות כדי למנוע העברת מחלות. עצם מוח עגולה עלולה לסכן כלבים עם אף צר, כי היא נוטה להתלבש סביב הניבים ולהיתקע".
מיני מזון אחרים שעלולים להזיק לכלב עד גרימת מוות הם שוקולד, בצל, שום, ענבים וצימוקים. "תבלינים חריפים לא מפריעים וגם מזון שומני לא יגרום לו למחלות לב כליליות כמו לנו", מוסיף ד"ר רוזנבלט. אפשר לתת לכלב גם ירקות, ויש כלבים שאף מחבבים אותם מאוד. צמחונים אדוקים מאכילים את כלביהם במזון כלבים צמחוני, אך רוזנבלט מגדיר את זה כהזוי, מכיוון שבטבע כלבים הם בעלי חיים טורפים. "לתת ירקות זה בסדר. ירק יכול לתרום לכלב סיבים וויטמינים, אבל הם קיימים ממילא בכל מזון כלבים מאוזן"