יש לאן לשאוף: כך אפשר לצמצם את פליטת גזי החממה
מחר יחלו דיוני ועידת פוזנאן לקביעת יעדי הפחתת פליטות גזי החממה. בישראל יודעים כי הפעם יאלצו להתמודד באמת עם יעדים בינלאומיים לצמצום פליטות הפחמן הדו חמצני. אך, בינתיים, עובדים בעיקר על התירוצים. "אדם טבע ודין" מנסים להראות שאפשר אחרת ומציגים תוכנית פעולה מקיפה להפחתת 25% מגזי החממה עד שנת 2020
המשרד להגנת הסביבה
ב"אדם טבע ודין" מבקשים לשנות את השיטה, במקום לבדוק את השטח ולגבש יעדים מתוך הפוטנציאל הקיים, הם מציעים לאמץ את דרך הפעולה המקובלת באירופה, לפיה שאלת יעדי ההפחתה נקבעת "מלמעלה למטה". כלומר, קביעת יעד לפי המלצת מדעני האקלים של האו"ם ובחינת אופן ישומו והשגתו כשלב שני. בארגון לא רק מבקרים את המדיניות הנוכחית של ממשלת ישראל בנושא, אלא גם מציגים היום (א') תוכנית עבודה מפורטת המנסה להסביר איך כן ניתן לעשות זאת.
עיתוי התנגשות הגישות אינה מקרית, מחר (ב') יחל בעיר פוזנאן שבפולין משא ומתן לקביעת יעדי הפחתת פליטות גזי החממה. הכינוס יהיה המשך ישיר של וועידת באלי בשנה שעברה ומפגש מכין לוועידת קופנהגן שתתכנס בדצמבר 2009 על מנת להגיע להסכם שיחליף את אמנת קיוטו שתוקפה יפוג ב-2012.
פרוטוקול קיוטו, האמנה הבינלאומית להפחתת פליטות גזי החממה, נחתמה בשנת 1997 ואושררה על ידי ישראל בשנת 2004. האמנה מחייבת את המדינות המפותחת. להפחית את פליטות גזי החממה ב-5.5% בממוצע עד לשנת 2012 ביחס לפליטות שנמדדו בשנת 1990. בימים אלו נערכים מגעים לקראת תקופה המחויבות השנייה (2013-2017), ואף לתקופות שלאחר מכן. בוועידת באלי שהתקיימה בסוף שנת 2007 הוחלט להטיל חובות הפחתה גם על המדינות המתפתחות, אם כי בשיעור נמוך יותר מזה המוטל על מדינות מפותחות.
ישראל, אומנם, אשררה את אמנת האקלים ופרוטוקול קיוטו, אך כיום, לא חלים עליה יעדי הפחתה מחייבים מפני שהיא מוגדרת כמדינה מתפתחת ולא כמדינה מפותחת. זאת למרות שבהשוואה למדינות הים תיכוניות מציבה את ישראל כאחת המדינות המפותחות באיזור.

במשרד להגנת הסביבה מעריכים כי ההסכם החדש, בתקופה שמוגדרת כפוסט-קיוטו יחייב ככל הנראה את ישראל. בכל אופן, לישראל יהיה קשה הפעם להסתתר מאחורי מסכת המדינה המתפתחת, זאת בזמן שבקשתה להצטרף לארגון המדינות המפותחות, OCED, נמצאת בהליכים מתקדמים.
יחד עם
הנמכת ציפיות? במשרד מעדיפים להסביר ולא לעשות. אחרת אין הסבר הגיוני לדחיית החקיקה לצמצום פליטת גזי החממה רק לפני חודש.
ב"אדם טבע ודין" ניסו לנהוג אחרת. במקום רק להאשים את המשרד להגנת הסביבה באי עשייה הם החליטו לבנות תוכנית פעולה אלטרנטיבית.
על פי הדוח מציעים ב"אדם טבע ודין" להשיג יעד של 25% הפחתה ביחס לשנת 2000 עד שנת 2025. הדוח מציעה תוכנית פעולה בחמישה תחומי פעולה מרכזיים: חסכון באנרגיה בצריכת חשמל, חסכון באנרגיה ובתחבורה, ייצור חשמל באנרגיות מתחדשות, בנייה ירוקה והתייעלות טכנולוגית להגדלת יעילות אנרגטית.

כשליש מההפחתות הרצויות ניתן להשיג באמצעות הגברת ייצור האנרגיה מאנרגיות מתחדשות.כבר היום, מספר גדול של חברות בארץ ובחו"ל מציעות טכנולוגיות של טורבינות רוח, תחנות תרמיות ותאים פוטו-וולטאים הן לתחנות כוח גדולות והן לייצור מבוזר על גגות בתים ובניינים.
עוד כשליש ניתן להשיג מהירידה הרצויה בפליטות באמצעות חיסכון בחשמל, או ניהול הביקושים לחשמל. 15% נוספים ניתן לחסוך באמצעות הטמעת הרגלי נהיגה חסכוניים וצמצום נסיעות ברכב פרטי, במיוחד נסיעות לעבודה שבדרך כלל מואפיינות בנוסע בודד ברכב.
בנייה ירוקה יכולה לצמצם 16% מסך הירידה המבוקשת שהם עשרה מיליון טון פחמן דו-חמצני. זאת במידה וזו תהיה מבוססת על עקרונות תכנוניים שמאפשרים לשמור על תנאים נוחים בתוך המבנה ובכך ולהוריד את צריכת החימום והקירור.
"כדי להגיע אל היעד הזה מוכרחות מערכות רבות לעבור שינוי תפיסתי שיוביל לגיבושה של תוכנית כוללת של הממשלה, בתמיכת הסקטור הפרטי, ובעיקר התעשיינים והמגזר העסקי. הגופים הללו ידרשו להטמיע סדרי עדיפויות חדשים שמשקפים את החשיבות של מניעת פליטות גזי החממה וזיהומים נלווים אחרים כדי לשמור על הסביבה, ובסופו של דבר, על עצמנו", נכתב בדוח שהכינו ב"אדם טבע ודין" בתוספת תקווה שמישהו יקרא ויפנים.