באגף נידוני מוות בבנגקוק מוות זה עניין של זמן
כתב nrg מעריב נזכר בשני הביקורים שלו בבית הכלא באנג קוואנג בתאילנד, שם האסירים נראים מבוהלים ומותשים מלבקש חנינה
אגף הנידונים למוות בכלא באנג קוואנג שבבנגקוק, בירת תאילנד, הוא אחד המקומות המצמררים והמפחידים ביותר בעולם, ורק מעטים שורדים בו. על רקע גזר דין המוות שקיבלו שני הישראלים בתאילנד היום (ב'), נזכר כתב nrg מעריב במראות שראה בעת שביקר בבית הכלא פעמיים לפני כעשור.
הכניסה לכלא מזכירה מעין אתר נופש באחד האיים הקסומים של תאילנד, כאשר מוזיקה תאילנדית מקדמת את פני המבקרים, יחד עם עצי דקל ואגוזי קוקוס. לא משהו שמסגיר את מה שהם עומדים לראות בפנים. אולם לאחר שנכנסים לאווירה הפסטורלית והרגועה, הצבע בתוך בית הכלא מתחלף מהר מאד ומשדר פניקה.
שני הביקורים בבית הכלא חרטו בזיכרון את פניהם של האסירים המבוהלים, אשר תש כוחם מלהתחנן על חייהם והם מחכים להוצאתם להורג. תחושת צמרמורת בכל הגוף מורגשת רק מעצם המחשבה על המקום.
באגף הנידונים למוות שוהים כ-200 אסירים, מרביתם תאילנדים שהורשעו בעבירות של רצח וסחר בסמים. חלק גדול מהאסירים מתים ממחלות כמו איידס או הפטטיס סי, אחרים מתת תזונה. כל אסיר צריך לקנות את המיטה והמזרן עליו הוא ישן, וכך גם לגבי אוכל, חיסונים נגד מחלות ודברים אלמנטריים אחרים. באגף הזה, אסירים בלי כסף שווים מוות. אין להם סיכוי לשרוד.
המוות זה רק עניין של זמן. מצב רוחם של האסירים שפוף למדי. מידי יום מוצאים להורג מאגף זה בין ארבעה לשמונה אסירים. לעיתים, חוליות החיסול מוציאים מהאגף אסירים שמתו ממחלות או התקפי לב רק מהמחשבה שיוצאו להורג.
בשנת 1996 נידונו שני ישראלים, אברהם חורי ויוסי אוחנה, למוות. בעת שהותם בכלא היו השניים מאד מתוחים ונסערים, הכניסה לאגף שינתה את חייהם מהקצה אל הקצה. ימים ארוכים הם חיו בחרדות. כאשר המחסלים נכנסו לאגף להוציא את האסירים להורג, הם היו מתחבאים מתחת למיטות או
חורי היטיב להגדיר היטב את המצב: "בתאילנד אין ערך לחיי אדם. אם אני ויוסי לא היינו דואגים לעצמנו, והמשפחות לא היו שולחות לנו כסף כדי לעשות חיסונים מפני מחלות ולקנות אוכל סטרילי, מזמן היו מתים".
מכיוון שהאסירים באגף מוגדרים כמסוכנים ביותר, הסוהרים כורכים סביב רגליהם משקולת ברזל במשקל של שבעה קילוגרמים. במקום הזה, אם אתה לא מעסיק את עצמך בקריאה בספרים, בתפילה, בכתיבת מכתבים או בכל פעילות אחרת - איבוד השפיות היא עניין של זמן.
נא להמתין לטעינת התגובות
