שרשרת המזון מתהפכת: הקרפדות הביאו למותם של הקרוקודילים באוסטרליה
הקרוקודילים מצאו בקרפדות טרף קל, לכאורה. כל קרוקודיל שבלע קרפדה לגופו, הורעל ומת בייסורים כבדים. כך פחת מספרם של התנינים ב-50% בתוך שנתיים
קרוקודיל באוסטרליה צילום: אי-אף-פי
מדענים מאוניברסיטת צ'ארלס דארוין, באוסטרליה, דיווחו כי בכמה מהנהרות בטריטוריות הצפוניות של היבשת פחת מספרם של הקרוקודילים ב -50% בתוך שנתיים. הסיבה: הקרפדות הארסיות.
הקרוקודילים מצאו בקרפדות טרף קל, לכאורה - אבל כל קרוקודיל שבלע קרפדה לגופו, הורעל ומת בייסורים כבדים. פרופ' קיית' כריסטיאן מסר כי סקר אחרון שערך הצוות שלו, באזור נהר ויקטוריה למשל, גילה כי בשנה אחת בלבד 77% אחוז מכלל הקרוקודילים מתו כתוצאה מחיבתם לבשר הקרפדות.
בתחרות הרגילה המתנהלת בטבע בין יצורים שונים על אזור מחייה, ובמקרה זה, בין קרפדות לבין קרוקודילים - במבט ראשון נראה כמובן מאליו שה"הקרוקים" ינצחו. רק מימדי גופם אמורים "להספיק" כדי להרתיע. אבל מסתבר שלא כך הדבר במציאות. או יותר נכון: באוסטרליה. הקרפדות, שעורן מצטיין בארסיותו, הפכו לא רק למטרד שקשה להיפטר ממנו הן גם חיסלו אוכלוסיה גדולה מאד של קרוקודילים. בטבע, לא בשבי.
כיסי הארס רב העוצמה של הקרפדות, ממוקם על ראשן, כך שההרעלה הקטלנית של כל מי שמעז לנגוס בהן – מיידית. "המוות של טורף שהורעל מארס קרפדות, מתרחש בתוך דקות", הסבירו החוקרים.
מהירות קטילתם של הקרוקודילים כתוצאה מ"מכת טבע" זאת מוגדרת כבעלת השלכות חמורות מאד לאיזון בטבע. בין הבעיות שמטרידות את המדענים: היצורים הללו, שרידים מעידן הדינוזאורים וקרובי-משפחה שלהם, זקוקים להרבה מאד זמן לפני שהם נעשים בגירים - ובעלי כושר התרבות.
קוטלי החרקים
הקרפדות הובאו למדינת-המחוז קווינסלנד, מממרכז ומדרום-אפריקה ב-1935, כדי לשמש קוטלי חרקים טבעיים ובמיוחד על מנת לחסל חיפושיות מזיקות שגרמו נזקים כבדים מאד לשדות קנה הסוכר – תעשייה מקומית בעלת ערך כלכלי נכבד. אלא שקצב התרבותן הסתחרר ויצא מכלל שליטה.
קרפדה צילום: אי-אף-אי
גם בדרום-אפריקה נפתחה בימים אלה חקירה מיוחדת לסיבת מותם ההמוני של מאות קרוקודילים בפארק הלאומי קרוגר, שמורת טבע מושכת תיירים. העיתון הכלכלי "ביזנס דיי" היוצא ביוהנסבורג טרח להקדיש לכך ידיעה מפורטת. המומחים מסרו כי הפארק סובל מבעיות סביבה גדלות והולכות במיוחד
באזור מערכת נהר אוליפנט.
מאז חודש מאי האחרון, מסר העיתון, יותר מ-300 קרוקודילים מתו סמוך למערכת הנהר ויובליו. ההשערה: מי הנהר זוהמו במידה חמורה בחמישה העשורים האחרונים ורמת הזיהום נמשכת. פעילות של בני-אדם מואשמת בכך: הנהר זוהם בפסולת תעשייתית, חקלאית וגם מתעשיית המכרות. בנתיחה לאחר המוות שעבר אחד הקרוקודיל נמצא כי הם לקו בפאנסטיאטיטיס – מחלה שגורמת להתקשחות הגוף בשומן בעיקר עקב מחסור בנוגדי-חמצון לתהליכי חילוף החומרים.
נא להמתין לטעינת התגובות
