המכה של פרוש: אין עצב כהתרת ספקות
שבתאי קור מקווה שמאיר פרוש ייצא מחוזק מבית הספר הזה שבנו במיוחד עבורו. לבית הספר הזה קוראים "כישלון", והכישלון יעזור לו להבין דברים רבים - במיוחד את ההבדל המהותי בינו לבין אלוהים
גם לאהוד אולמרט, אף הוא בעל זכות בחירה בעיריית ירושלים, היו ודאי מחשבות בנידון: הנה הברקת והפרוש הללו מנסים להיכנס למקום שאותו עזבתי לפני חמש שנים. איפה הייתי אז ואיפה אני היום, היום אני במובן מסוים, במקום טוב יותר, אני משחק במשחק של הגדולים, אני הרי ראש ממשלה, אבל כולם יודעים שבמשחק הזה, כשנופלים, נופלים מגובה רב יותר.
מאיר פרוש שימי נכטיילר
אהוד, אוהד בית"ר ירושלים, לא הצביע ככל הנראה לגאידמק, הוא נמנה על אלו שלא הרגישו צורך להודות בקלפי לנגיד העשיר שהציל את הקבוצה. עוד מפסיד, רק בגלל שהוא רוסי איש לא מתעסק איתו, עוד אחד שלא מבין שאת היהודים לא קונים בכסף, כן, אפשר לתת להם את הכסף, והם ייקחו אותו בשמחה, אבל להחזיר משהו בתמורה? הוא השתגע? מישהו ככל הנראה עבד עליו.
מתוך החוויה האישית שלי, לו הייתה מוטלת עלי המלאכה להשלים את המשפט "אין שמחה כ..." הייתי חושב על מילים שיבטאו סכסוך פנימי בקרב האויב, ברשותכם אנסח זאת באריכות: "אין שמחה כשמחת המתבונן ביריביו מתקוטטים ביניהם". ואנו שזוכים לראות מלחמה פנימית בקרב הפלסטינים, זוכים לראות גם את החרדים מתבוססים בדם מלחמותיהם הפנימיות.
ולמה זה טוב? כי בשני המקרים אנו רואים שהצורך במלחמה, גדול מהצורך בהישגי המלחמה, הם לא נלחמים כדי לנצח, אלא נלחמים לשמה, לשם המלחמה.
להרגיע את האויב באמצעות פיתויים
השבוע נלחמו החרדים בכדי להפסיד את השליטה בבירת ישראל (שהיא מעוז החרדים) והוכיחו שהם בראש ובראשונה בני אדם, ורק לאחר מכן בעלי אינטרסים (חשובים ככל שיהיו). פרוש לא הבין זאת, הוא חשב שתמיד ניתן יהיה להרגיע את האויב באמצעות פיתויים. עם הליטאים זה עבד, אבל רק למראית עין, הוא עזר להם לנצח את גור ולהשחיל איש משלהם לחינוך העצמאי, השיג באמצעות כך תמיכה פורמלית מהרב יוסף אלישיב ומהעיתון המוביל "יתד נאמן" ונשם לרווחה, הוא לא חלם על "אין כבודו מחול" שיניא חרדים רבים מלמלא אחר הוראתו המפורשת של פוסק הדור.
וגור? עשו לו בית ספר. לקחת לנו את בתי הספר של החינוך העצמאי? נקים בית ספר עצמאי שאתה תהיה התלמיד היחיד שילמד
בו, אתה תלמד שחרדי יכול לשכנע חילוני להצביע למועמד חילוני, תלמד שחרדי יכול לעבור על איסור "לא תגנוב" ולהזמין פיצות אליך הביתה מבלי להתחשב ברגשותיו של השליח שהתבשר "לא הזמנו שום פיצה, מר שליח", השליח חשב על הטיפ שאבד, על בעל הבית שלו, ועל הבצק שנזרק, ואילו החרדים חשבו רק על הדרך לחנך את פרוש, כי בחינוך צריך להשקיע. ואם אתה לא מוכן לשבת שנים רבות בגיהינום על החינוך - התלמיד לא יהפוך למחונך.
פרוש, לבי אתך. אני תקווה שתצא מחוזק מבית הספר הזה שבנו במיוחד עבורך, לבית הספר הזה קוראים "כישלון" והכישלון יעזור לך להבין דברים רבים, במיוחד את ההבדל המהותי בינך ובין אלוהים, אלוהים הוא כל יכול - אתה לא.
נא להמתין לטעינת התגובות
