המבחן של ברקת
ירושלים צריכה לא רק לחזור לידיים חילוניות אלא להפוך לעיר חופשית - בזה ייבחן שלטונו של ניר ברקת, לא בהצהרות על שמירת הסטטוס קוו
עשרות אלפי חילוניים יצאו מהאדישות מתוך תחושה של אין ברירה. רבים עיקמו את האף לנוכח עמדותיו הימניות של ברקת והחיבוק שנתן לגורמי ימין קיצוני בעיר, אך הבינו בסופו של דבר שאין ברירה. מחזות כמו ילדות הרוקדות באירוע חנוכת גשר המיתרים בלבוש טאליבן, אסור שיחזרו בירושלים.
ירושלים בירת ישראל הפכה תחת שלטון החרדים לעיר ענייה, פושטת יד, מטונפת שהצעירים בורחים ממנה והעסקים נוטשים אותה. עיר שבה העזובה שוררת בכל פינה וסקנדל הרכבת הקלה שנבנית באיטיות מחפירה ממרר את חיי תושביה. עיר שבה מספר מקומות התעסוקה נמצא בירידה תלולה, עיר שמשקיעים מדירים את רגלם ממנה, עיר של פיגועי טרקטור וסכין, ושל שבאב חרדי אלים ומערכת חינוך חילונית קורסת.
ג'סטה של מנצח
בנאום הניצחון שלו הבטיח ברקת להפוך את ירושלים לעיר של כולם – של חילוניים ודתיים, של חרדים ושל חובשי כיפות סרוגות. הוא שכח להזכיר בדבריו את הערבים, והדבר מתיישב עם הצהרותיו המתלהמות בעניין השליטה בהר הבית והקמת שכונה יהודית במזרח העיר.
ברקת גם הבטיח לשמור על הסטטוס קוו. יש לקוות שמדובר רק באמירה הנובעת מטעמים של תקינות פוליטית וג'סטה של מנצח ולא בדברים המהווים תכנית עבודה כיוון שירושלים לא צריכה לשמור על שום סטטוס קוו. זה ננגס בצורה קשה בתקופת השלטון החרדי ותקופת שלטונו של אולמרט.
ירושלים צריכה לא רק לחזור לידיים חילוניות אלא להפוך לעיר חופשית. ירושלים צריכה פחות בתי כנסת ומקוואות
ותלמודי תורה ויותר מוסדות חינוך ותרבות. ירושלים חייבת להוציא את השליטה על תיק התכנון והבנייה מידי החרדים ולדאוג לרווחת החילוניים. ירושלים צריכה למנוע ממחלקת הפיקוח העירוני לפעול בשירות מחלקת מבני הדת בעיר, בירת ישראל צריכה להפסיק להתנהל כמו שטייטל במזרח אירופה או כמו בני ברק.
רק עירוי דם רציני לירושלים, החייאת הרוח החילונית בה, הפיכתה לבירת התרבות הישראלית ושיפור דרמטי באיכות החיים של תושביה תאפשר לנו לומר שאכן היום הזה ניצחנו, ולא מדובר בפרפור גסיסה אחרון של הציבור החילוני בבירה. בזה ייבחן שלטונו של ברקת ולא בהצהרות על שמירת הסטטוס קוו. לא לשם כך נתנו בו המוני חילוניים את אמונם.
נא להמתין לטעינת התגובות
