מרידור חוזר לליכוד וחייו לא יהיו קלים
דן מרידור שהחליט כי הוא חוזר לליכוד ייאלץ לשבור ימינה אולי אף במחיר עמדותיו. חייו לא יהיו קלים במפלגה
מרידור עצמו הוא אחד האנשים האיכותיים במקומותינו וטוב שהוא חוזר למעגל שפלט מתוכו אנשים כמו משה קצב, אהוד אולמרט ואברהם הירשזון. אבל הפוליטיקה היא עדיין פוליטיקה, ומרידור מבצע כמה סאלטות בדרכו פנימה. הוא עוד יעשה כמה גלגלולים נוספים בדרך, כי אחרת יהיה קשה לו להיבחר.
הנה כמה מהמורות שמרידור ייאלץ לדלג עליהן בדרך: ראשית, יש לזכור כי מרידור היה שר אוצר בממשלת נתניהו, וכי אחרי שפרש מתפקידו הוא תקף באופן חסר תקדים את יו"ר הליכוד על דרכי הפעולה שלו, על אישיותו וסגנונו.
שנית, מרידור הקים את מפלגת המרכז, שסייעה להפיל את הליכוד ודרדרה אותו ל-19 מנדטים בבחירות 1999. בכירים בצמרת המפלגה, בעיקר אלה שמרגישים מאוימים מהפרופיל החדש-ישן של מרידור וחרדים למקומם ברשימה לכנסת, דאגו להזכיר את חוסר הנאמנות הזו בימים האחרונים.
שלישית, כדאי לזכור כי מרידור הצטרף לליכוד מחדש ב-2002 ומאז הוא חבר משלם מסים בתנועה, אבל הוא גם סייע להקים את קדימה בסוף 2005. הוא ניסח חלקים ממצע המפלגה ותמך בה בפומבי בבחירות שהתקיימו ב-2006.
אהוד אולמרט התחייב למנות את מרידור לשר, אך לא עמד בהבטחה, ומרידור רתח מזעם. אולמרט שילם על כך ביוקר, כי אם מרידור המנוסה והמפוכח היה בממשלה בקיץ 2006, ייתכן שמלחמת לבנון השנייה לא הייתה מידרדרת למקום שאליו הגיעה.
העבר הקרוב הזה לא נוח למרידור שחוזר היום לליכוד, אבל אי אפשר להתעלם ממנו ולהסתיר אותו. כדאי לו לזכור כי היו פעילים בליכוד שתמכו בקדימה והורחקו מהשורות. מרידור עצמו יצטרך להתיישר
אם הוא חושב שיוכל להסתובב בפריימריז ולהודיע כי ישראל צריכה לוותר על רוב שטחי יהודה ושומרון, לחלק את ירושלים ולרדת מרמת הגולן, הוא יירד מהר מאד גם מהרשימה לכנסת.
בראיונות שהעניק אתמול מרידור הוא כבר הודיע כי "עלינו למנוע חזרה לקווי 1967", כי "שער יפו לא יהיה חוץ לארץ", וכי הפשרה שהוא מציע עם סוריה נועדה בסך הכל לנתק את דמשק מהציר עם איראן והחיזבאללה.
הוא גם טרח לומר שהעניין המדיני לא אקטואלי, כי אין ממש עם מי לדבר עכשיו. כך הוא התקרב יותר לעמדותיו של בנימין נתניהו, שרואה בהקפאת המשא ומתן תוכנית עבודה. מי אמר שהפוליטיקה היא לא אמנות הבלתי אפשרי?
בכלל, צריך לשאול האם מרידור יצליח להיבחר. הרי בפריימריז שהיו בקדימה למדנו כי יש חשיבות רבה לחיבור בין מועמד לשטח. למרידור אין אחיזה. הוא גם לא סמל ימני ומוסרי כמו בני בגין, שיזכה, לדעתי, במקום הראשון בפריימריז.
השטח של מרידור הוא בנימין נתניהו, שהבטיח אתמול למרידור כי יתמוך בו וקרא למתפקדי הליכוד להצביע עבורו. סביר להניח שהמתפקדים ייענו. הם יבינו שמרידור מחזק את הליכוד באופן משמעותי. מרידור, מצדו, יעשה את שלו ויהפוך שוב לאיש ימין.
האם יעמוד נתניהו בהבטחתו וימנה את מרידור לשר אם יקים את הממשלה הבאה? האם ישאיר אותו בחוץ כמו שעשו שני קודמיו, שרון ואולמרט? בנקודה הזו נתניהו יהיה האיש שיחליט אם הוא נצמד לכללים החדשים של הפוליטיקה האחרת או שהוא חוזר לתקופה שמרידור כינה בשעתו "צינית ומניפולטיבית".
נא להמתין לטעינת התגובות
