הכנסת ה-17 הולכת הביתה: סיכום תקופה
מי התחיל את הקדנציה ולא סיים אותה? מי היו הח"כים הגרועים ביותר? ואלו קללות נשמעו במשכן? הכל על הכנסת ה-17. הנבחרים
הכנסת ה-17 כזכור, יצאה לדרך כשבית הנבחרים שלנו מוכה, מושפל ומבוזה, לאחר שורה של ביזיונות מחפירים שליוו את התנהלותה של הכנסת ה- 16. משם אפשר היה רק להמריא אבל הכנסת שממנה אנו נפרדים היום התקשתה להמריא, אולי משום שעל פעילותה ריחף כל העת הצל הכבד של פרשיות השחיתות שבהן נחשד ראש הממשלה, אהוד אולמרט.
למעשה פעילותה של הכנסת ה- 17 כולה עמדה בסימן החקירות נגד אולמרט ובסימן ניהולה הכושל של מלחמת לבנון השנייה. עוד הטילו צל כבד על המשכן כתב האישום החמור נגד שר האוצר לשעבר אברהם הירשזון, פרשת "הנשיקה האסורה" של חיים רמון, הרשעתו של ח"כ שלמה בניזרי, חקירות משטרה נגד מספר חברי כנסת, כולל פרשה של הטרדה מינית, פרשת תארים אקדמאים שלא היו ולא נבראו, קללות, גידופים ואפילו סטירת לחי שחטף אחד מחברי הבית.
והנה כמה נקודות ראויות לציון או לגנאי בכנסת היוצאת.
13 ח"כים שנבחרו לכנסת ה-17 לא סיימו את הקדנציה. אחד מהטובים שבח"כים, יורי שטרן ז"ל (ישראל ביתנו) נפטר ובמקומו נכנס דוד רותם יבדל"א. אחרים מאסו בחיים הפרלמנטרים. פרופסור שלמה ברזניץ (קדימה) הובא לכנסת על ידי ידידו אהוד אולמרט. הוא נחשב לאדם איכותי ביותר אבל יכולותיו אלה לא באו כלל לידי ביטוי בכנסת, לא בחקיקה ולא בפעילות הפרלמנטרית. בסופו של דבר הוא פרש.
שלמה בניזרי מש"ס נאלץ להתפטר לאחר שהורשע במשפט שוחד. בניזרי תרם ללכסיקון הכנסת ה-17 התבטאות מחפירה: הוא טען כי רעידת אדמה שהתרגשה על מדינת ישראל נגרמה "בגלל ההומואים". עוזרו קיבל אחר כך, בתגובה, מעטפה עם אבקה לבנה שגרמה לו לחוש ברע ולהתפנות לבית חולים.
עוד פרשו מהכנסת אוריאל רייכמן, מאוכזב קשות מכך שלא קיבל לידיו את תיק החינוך בממשלה, שהלך הביתה עוד בטרם הספיק לחמם את הכסא בכנסת. בהמשך פרשו נתן שרנסקי, דני נווה, אביגדור יצחקי, דני יתום, אפרים סנה, יעקב כהן, שיזכר בעיקר מהסטירה המצלצלת שספג מעו"ד אמנון דה-הרטוך, פקיד בכיר
כמו כן עזב עזמי בשארה שהיה מבוקש על ידי רשויות החוק במדינת ישראל בגלל חשד לעבירות ביטחון חמורות אך יצא לחו"ל ולא חזר, וכן יוסי ביילין שפינה מקומו לצביה גרינפילד.
ח"כ נוסף, זקן הח"כים, שמעון פרס, פינה את מקומו לאחר ששבר את המנחוס, התנער מתדמית הלוזר הנצחי, גבר על רובי ריבלין וקולט אביטל בקרב על נשיאות המדינה והפך להיות האזרח מס' 1 של המדינה.
לעומתם נדבק היטב לכסא שר האוצר לשעבר, אברהם הירשזון, העומד לדין בעבירות חמורות של גניבה. הירשזון לא פרש מהכנסת למרות שתרומתו לחיים הפרלמנטריים היא אפסית.
דבר אחד משאירה אחריה הכנסת ה-17 לדורות הבאים. משכן נקי, מצוחצח, מבריק כיאה לפרלמנט במאה ה-21. הקרדיט מגיע בעיקר ליושבת הראש, דליה איציק, שהשקיעה את מלוא מרצה כדי לשוות למשכן, שבכנסות קודמות הלך ודמה למקבילו הפלסטיני במוקעטה, חזות מטופחת ונאה.
איציק תפקדה כמו מנהלת משק לכל דבר. הכניסה עציצים, החליפה שטיחים, קיבלה לידיה אגף ועדות חדש וענק המזכיר בממדיו את הטרמינל החדש בנתב"ג והצליחה לסחוט קריאות התפעלות מכל מי שמבקר בכנסת לראשונה בחייו.
בכנסת ה-17 גם הונהג קוד לבוש מחמיר - בלי ג'ינס, גופיות וחולצות בטן וללא סנדלי קרוקס צבעוניים. אבל עם כל הכבוד גם עטיפת הצלופן של המשכן לא הצליחה לשפר כהוא זה את דימויה השלילי של הכנסת בעיני הציבור.
לאיציק היו יומרות רבות להכניס שינויים לא רק בקירות המבנה אלא גם בהתנהלות הכנסת. בתחילת הקדנציה היא פרסמה חוברת ובה רעיונות למכביר לרפורמות תקנוניות בעבודת הפלרמנטרית. אבל הרבה לא יצא מזה, מלבד אולי הניסיון להנהיג במליאה שעת שאלות לשרי הממשלה, ניסיון שלא עלה יפה.
לא היה כל דמיון בין שעת השאלות שהונהגה בכנסת לבין שעת השאלות בפרלמנט הבריטי, משם שאבה איציק את הרעיון. אחת הסיבות לכך היא שראש הממשלה ושר הביטחון לא לקחו חלק "במשחק".
איציק, אגב, בניגוד לקודמה רובי ריבלין, הרבתה בנסיעות לחו"ל, כשאחד היעדים החביבים עליה במיוחד הוא ארצות הברית. את אחת הנסיעות האלה היא עשתה דווקא יום לפני בחירות הפריימריז במפלגתה. בעת כתיבת שורות אלה היא נמצאת בפריז באירוע שבו משתתף גם סרקוזי.
על פי דרישתה של איציק כמעט כל אורח חשוב שבא לביקור בישראל עבר גם דרך לשכתה בכנסת. השיא היה ביקוריהם של ניקולה סרקוזי וקרלה ברוני, נאומה של קאנצלר גרמניה אנגלה מרקל בגרמנית במליאה ונאומו של הנשיא בוש, שהיה מפגן ידידות בלתי רגיל למדינת ישראל.
לטעמי אחד האירועים המביכים ביותר בכנסת ה-17 היה הופעתה של מקהלת הכנסת על טהרת הגברים בלבד במהלך הישיבה לכבוד ראש ממשלת בריטניה, גורדון בראון. חברי המקהלה, ובראשם ח"כ זבולון אורלב (האיחוד הלאומי-מפד"ל) הוזמנו בחשאיות לשיר את התקווה, כדי שדבר ההופעה לא יגיע חלילה לאוזניהן של נשות המקהלה, וביניהן ח"כ קולט אביטל ומרינה סולודקין.
הנימוק הרשמי: לא לפגוע ברגשותיהם של חברי הכנסת החרדים, וכל זאת זמן קצר לאחר ההופעה ההזויה של ילדות צעירות לבושות כמו בנות הטאליבן במופע חנוכת גשר המיתרים בירושלים. על כותל המליאה תלויה במלוא הדרה תמונתו של חוזה המדינה, בנימין זאב הרצל, שאין ספק כי היה מתהפך בקברו לו היה יודע שכנסת ישראל מתנהלת על פי חוקי ההלכה.
ומעניין לעניין באותו עניין. הקואליציה של קדימה והעבודה נכנעה פעם אחר פעם לדרישות החרדים. רוצים דוגמאות? בבקשה. בקדנציה הקודמת פורק בכל תרועה רמה משרד הדתות. בקדנציה הנוכחית הוא חזר לחיים כשעליו מופקד שר מטעם ש"ס, יצחק כהן.
בקדנציה הנוכחית הצליחה ש"ס להעביר הצעת חוק הפוטרת מוסדות חינוך חרדים מהחובה ללמד את לימודי הליבה על פי תכנית משרד החינוך - אנגלית, מתמטיקה ואזרחות. המדינה בעצם נותנת גושפנקא לגדל פה דור שלם של משתמטים שלא משרתים בצה"ל ודור שלם של צעירים בורים ועמי ארצות, שאולי יכולים לצלול בדף גמרא אבל אם הם מוציאם את האף מחוץ לדף, הם הולכים לאיבוד.
בכנסת הנוכחית עברה הצעת חוק של ח"כ אמנון כהן מש"ס על צנזורה באינטרנט. רק בתחום אחד עמדה הקואליציה כמו חומה בצורה - התנגדותה הנחרצת להעלאת קצבאות הילדים, הרבה בזכות יכולת העמידה האיתנה של שר האוצר, רוני בר-און, ושל ציפי לבני, יו"ר קדימה, שהעדיפה ללכת לבחירות מאשר לוותר בעניין זה.
ואפרופו חינוך: מה נאמר ומה נגיד על תרבות הדיבור והדיון הקלוקלת של חברי הכנסת. לשפה הנמוכה היוצאת מבית הנבחרים תרמו לא אחרות מאשר שרת החינוך, יולי תמיר, ומנכ"לית המשרד לשעבר, ח"כ רונית תירוש.
עזמי בשארה מיודענו העלה תרומה משלו בנושא זה כשקרא לעברו של ח"כ גלעד ארדן "לך תזדיין". ביטוי דומה השמיע ח"כ משה שרוני מהגימלאים באוזני יו"ר הקואליציה, יואל חסון.
לא צריך סקרים באלפי דולרים כדי להבין שהתבטאויות כאלה מורידות עוד יותר את דימוי חברי הכנסת בעיני הציבור, שגם כך הוא בשפל המדרגה. הכנסת כחירייה.
אחד החוקים הבעייתיים שהכנסת ה-17 מותירה מאחוריה הוא "חוק שי דרומי" של ח"כ ישראל כץ וקבוצה נוספת של ח"כים מהימין, הפוטר מאחריות פלילית אדם שירה בפורץ שחדר למשקו או לביתו. נכון שהחוק כולל מספר סייגים אבל הזהירו כבר כמה ממתנגדיו כי מדובר בעצם ב"רישיון להרוג".
הכנסת היוצאת התבלטה בקבלת שורה של חוקים סביבתיים בזכות פעילותם המבורכת והלוחמנית של חברי השדולה הירוקה בכנסת ובראשם דב חנין (חד"ש), מיכאל מלכיאור (עבודה-מימ"ד), משה גפני (יהדות התורה) והיושב ראש הפעלתן של ועדת הפנים ואיכות הסביבה, אופיר פינס (עבודה) וגם אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו).
בין החוקים הסביבתיים החשובים שעברו ניתן למנות את חוק אוויר נקי (קבוצה של 50 ח"כים בראשם משה גפני ואיתן כבל, הובילו את חקיקתו חנין ופינס) המחייב את הממשלה לבנות תוכנית רב שנתית להפחתת זיהום האוויר תוך יצירת מנגנון היתרים נוקשה למפעלים המזהמים והקמת מערך ניטור ארצי מקיף לציבור.
חוק נוסף, חוק המזהם משלם (חנין, מלכיאור, עמירה דותן ומשה גפני) שיאפשר להטיל קנסות על התעשייה המזהמת בישראל - כך שנזקים שנגרמו לטבע יתוקנו על חשבון אותם מפעלים שגרמו לנזק; חוקי שמירת הסביבה החופית בכנרת ובים סוף (פינס וחנין) המבטיח מעבר חופשי של הציבור בחוף והתחשבות בהיבטים הסביבתיים בכל הליך של בנייה בסמוך לו וכן חוק האוסר גביית תשלום בכניסה לגנים ציבוריים (דב חנין).
עקבתי אחר חברי הכנסת מיומם הראשון בתפקיד ועד לצאתה של הכנסת לפגרת הבחירות. אם היו מאפשרים לי להקים רשימה שתורכב מחברי כנסת מצטיינים מכל הסיעות, הייתי בוחר בחברי הכנסת הבאים שהם לכל הדעות חברי כנסת מעולים, חרוצים, שקדנים, יצירתיים, פרלמנטרים למופת ומחוקקים מובילים שכל סיעה היתה מתברכת בהם.
ואלו הח"כים: גדעון סער, שלי יחימוביץ, דב חנין, זהבה גלאון, משה גפני, אחמד טיבי, גלעד ארדן, זבולון אורלב, אריה אלדד, חיים אורון, אופיר פינס.
לרשימת המצטיינים יש להוסיף כמובן גם את רן כהן שהודיע על פרישתו מהחיים הפוליטיים, מנחם בן-ששון, יו"ר ועדת חוקה, מיכאל מלכיאור שעמד בראשות ועדת החינוך, משה כחלון, סטאס מיסז'ניקוב שניהל בצורה מרשימה את ועדת הכספים, ראובן ריבלין הבלתי נלאה, יובל שטייניץ שעושה עבודה חשובה ביותר בוועדת החוץ והביטחון ובועדות המשנה החשאיות שלה, הרחק מעיני הזרקורים וקולט אביטל ששימשה פה לאלפי ניצולי השואה החיים בעוני מחפיר.
מפלגת הגימלאים היוותה את הפתעת הבחירות הקודמות והפכה עד מהרה לאכזבה הגדולה של הכנסת ה-17, עד כדי כך שרבים סבורים שהיא תעלם כליל מן המפה. חברי הסיעה הוכיחו עד מהרה שלא מדובר בחבורת קשישים חביבה אלא בחבורת עסקנים נרגנים שלימדה את הכנסת פרק בתככים אישיים, יריבויות ושנאות מהסוג המפא"יניקי שכל כך השניא עצמו על הציבור.
זה התחיל עם סגנונו הבוטה ולשונו הגסה והמשתלחת של יו"ר הסיעה משה שרוני, והמשיך בפרשיות מביכות של תלונות על הטרדה מינית ושחיתות ציבורית והגיע עד כדי פילוג, חבירה זמנית לגאדימק, חיבור מחדש לקראת הבחירות והקמתה של סיעת יחיד על ידי ח"כ אלחנן גלזר, שמסתובב כעת במסדרונות הכנסת ומחפש לעצמו נואשות אכסניה פוליטית חדשה. סיעת הגימלאים תיזכר כהערת שוליים ביזארית בדברי ימי הכנסת.
הכנסת ה-17 הצטיינה באינפלציה של הצעות חוק. לא תאמינו אבל מיום פתיחת הכנסת ועד לסוף השבוע הזה הונחו על שולחנה 4,093 הצעות חוק פרטיות! מספר אסטרונומי ממש, מרביתן הגדול של ההצעות נותרו על הנייר והיו למעשה "הצהרות חוק" בלבד שלא אפילו את סף הקריאה הטרומית. חלק לא מבוטל מהן נועד רק כדי להאדיר את הרשימה הסטטיסטית שכל ח"כ נוהג לנפנף בה בתם המושב.
ובכל זאת היו כמה וכמה חוקים ראויים ביותר שעברו בכנסת ה- 17 בקריאה שניה ושלישית שחלקם הטיבו עם האזרחים, שפרו נושאים חברתיים, בריאותיים, פנסיוניים, צרכנים ובירוקרטים, תקנו עוולות רבות שנים, וראויים להיכלל בספר החוקים של מדינת ישראל, והנה תזכורת לאחדים מהם:
- חוק יחסי ממון - מאפשר חלוקת רכוש בין בני זוג פרודים עוד לפני מתן הגט (בן ששון, מלכיאור ושנלר).
- חוק הדיור הציבורי - אושר מחדש לאחר הקפאה של עשר שנים (רן כהן)
- חוק איסור סחר בבני אדם (זהבה גלאון)
- חוק הטבות לתושבי שדרות ועוטף עזה- (סטאס מיסז'ניקוב)
- הארכת חופשת הלידה - (גדעון סער ושלי יחימוביץ).
- חוק הקופאיות - הזכות לעבוד בישיבה (שלי יחימוביץ' זבולון אורלב, גדעון סער ומרינה סולודקין).
- חוק הגנה על עובדים חושפי שחיתויות (שלי יחימוביץ ואריה אלדד)
- חוק מס הכנסה שלילי (סילבן שלום)
- חוק הפיקוח על המכונים הפסיכומטריים (סילבן שלום ואלכס מילר).
- חוק המילואים (אבשלום וילן, דני יתום וממשלתי)
- הרפורמה בהוצאה לפועל (ממשלתי)
- חשמל מוזל למקבלי קצבאות (משה כחלון)
- גילוי נאות בפרסום מבצעים מסחריים (רונית תירוש וגלעד ארדן)
- חוק עסקה קצובה - חובת דיווח על סיום מבצעים צרכניים (אורית נוקד)
- חוק הטכנאים - ביקור בית של טכנאי בטווח זמן של שעתיים בלבד (גלעד ארדן ודוד טל)
- חוק איסור ביקור במדינות אויב - (זבולון אורלב ואסתרינה טרטמן)
- חוק הלומי קרב - (זהבה גלאון)
- חוק איסור אלימות בספורט - (אבשלום וילן ורונית תירוש)
- פיצוים לעובד המפוטר עקב שירות מילואים - (אלכס מילר)
- חוק קביעת מוות מחי - (עתניאל שנלר)
- חוק פיצויים לנפגעי חפציבה - (סטאס מיסז'ניקוב ורובי ריבלין).
- החמרת ענישה לתוקפי קשישים - (דוד רותם)
- חוק הגנת עדים - (ממשלתי).
חוקי גזירות העישון וחוק הקסדה. לאלה גם אלה אחראי ח"כ גלעד ארדן, שקנה לעצמו שם של מחוקק היפר אקטיבי. הלהיטות הזאת הוציאה מתחת ידיו ומתחת ועדת הכלכלה שבראשה עמד חוקים שעוררו זעם רב בקרב חלקים בציבור כמו למשל גזירות העישון הקשות על מעשנים בבתי קופה ובמקומות בילוי וכן חוק הקסדה לרוכבי אופניים, שעבר אחר כך מקצה תיקונים והקלות.
במהלך כהונתה של הכנסת ה- 17 פרצה מלחמת עולם בין שר המשפטים דניאל פרידמן לבין שופטי ותומכי בית המשפט העליון על רקע רצונו לחוקק חקיקה שתגביל את כוחו של העליון. בסופו של דבר הצליח פרידמן להשלים רק את חוק הקדנציות שקובע שנשיאי בתי משפט יכהנו שבע שנים.
הכנסת ה- 17 מתפזרת כשגלעד שליט עדיין בשבי וכשרבים ממפוני גוש קטיף עדיין לא מצאו פתרון הולם.
הכנסת ה-17 פיזרה עצמה לדעת והיא מסיימת את עבודתה לאחר כשנתיים ו-11 חודש בלבד. ראשיתו של המהלך ביוזמה של מפלגת העבודה לכפות פריימריז על מפלגת קדימה ולהביא להחלפתו של אולמרט.
עכשיו הח"כים הולכים הביתה כשלרבים מהם ברור כי לא ישובו עוד. הישיבה האחרונה של הכנסת ה-17 תציין את יום השנה ה-13 לרצח ראש הממשלה, יצחק רבין, ז"ל. לאחריה יתחילו חברי הכנסת בקרב השרדות אישי על חייהם הפוליטיים. ב-10 לפברואר יתייצבו חברי הכנסת בקלפיות ויתנו את הדין בפני הבוחר.
נא להמתין לטעינת התגובות
