כישלון אובמה לא יתקבל
אובמה יכול להפסיד, אך השילוב בין הסקרים ובין הלחשושים על הקלפיות הלא מוכנות יקשו על הבוחרים השחורים לקבל כישלון כזה
- בחירות בארה"ב: סיקור מלא ב-nrg מעריב
האפשרות הבהבה כלהבת נר צהובה מעבר להרי החושך, אבל התנהלות השחורים הפכה לאדנותית יותר. מודעת לעצמה. הוסיפה לרלוונטיות שלהם כאזרחים על סף עלייה לליגה הלאומית. צעדם הפך קל ובטוח יותר, ובמקרים רבים כבתה המשטמה ההיסטורית בעיניים.
בין אם ייבחר ובין אם לאו, הדיון בגזע כאלמנט המשחית את הדמוקרטיה האמריקנית יתקיים עד תומו. בסופו של יום, אפילו שחורים גבוהי מעמד כקולין פאוול וקונדוליזה רייס עבדו ל"הנאתו של הנשיא", כפי שמקובל לומר כאן. בבחירה בין טובתם האישית וטובת המדינה, הם בחרו באישית.
הסטטיסטיקה טרם נאספה, אבל אני בטוח שבמהלך 21 החודשים שבהם התנהל מרוצו הריאלי של אובמה לנשיאות, נרשמה ירידה משמעותית בפשיעה השחורה, גם על רקע הנתון שבבתי הכלא מרצים את עונשם יותר שחורים מלבנים. יום אחד בלבד מבדיל בין טיבה הנוכחי של ארצות הברית ובין אופייה החדש. אך כאילו כדי להכין את הרקע מתרבים החששות מתפקודן הלקוי של הקלפיות ומן ההצבעה הממוחשבת, שכבר קלעה את אמריקה לפני שמונה שנים למבוי סתום, שבעקבותיה נאלץ בית המשפט להתערב בקביעה מיהו הנשיא החדש.
אוזניים רבות וחשדניות כרויות לקובלנות חדשות בדבר תורים מתארכים, מכונות שטועות וחוסר גיבוי מספק של הצבעה ידנית. על רקע מספרי השיא שיצביעו, מימוש החשש הוא הזמנה לאסון. אובמה יכול להפסיד באופן לגיטימי, אך השילוב בין הסקרים שמצביעים על ההובלה שלו ובין הלחשושים על הקלפיות הלא מוכנות יקשו על הבוחרים השחורים לקבל כישלון כזה.
עוד לפני שהטענה כי הממסד הרפובליקני הלבן סידר לעצמו קדנציה נוספת תוכל להתברר מבחינה עובדתית, יצית ניצחון של מקיין תבערה שכמותה לא נראתה כאן שנים. אם הכאתו של רודני קינג בידי שוטרים לבנים הבעירה את לוס אנג'לס, שוו בנפשכם מה תעולל תבוסתו של אובמה. מי שלא הכניס את המשמר הלאומי לכוננות הוא מי שלא הציל את
אם הדברים נשמעים כביקורת על יכולתו של הציבור השחור להתמודד עם תבוסה, אין זו הכוונה. הציבור הזה איננו מתלקח מעצמו. הוא זקוק למנהיגים מלבי אש כמו הכומר ג'רמיה רייט, שכמעט הטביע את מועמדותו של אובמה. הוא זקוק לאל שרפטון להוביל את הצעדה הראשונה. השאר יתרחש מעצמו.
אפשר להאמין שהחשש הזה לא יעמוד במבחן המציאות. בעיקר משום שאובמה הצית להבת תקווה חיובית, כמעט בלתי הפיכה, באמריקה המרוסקת של שלהי בוש-צ'ייני. את הצעדה השקטה שלו לוושינגטון אי אפשר לעצור. שמחתו של מיעוט, שכל חייו נשם את אדי המפלט של הרוב הלבן, בדרכה למימוש, היא מסוג התקוות הנדירות הללו שהתעלולים הנכלוליים ביותר אינם יכולים לכבות.