אחת מתוך 38 אלף
מכת הפריצות בישראל מחמירה, אך גרוע ממנה הוא הטיפול של המשטרה, הרשויות ומצבם של הקורבנות
לא ביג דיל, אתם יודעים, עוד אירוע פריצה שגרתי, אחד מני רבים מספור עבור משטרת ישראל. מכת מדינה, הם קוראים לזה. עוד אישה מבוגרת שחזרה לביתה אחר הצהריים ומצאה אותו מחולל. הפורצים שברו ארונות, פיזרו את תכנם, העיפו תמונות מהקירות, הפכו מגירות ולקחו את כל שיכלו, לרבות מזכרות רבות שאין להן תחליף. באמת, לא משהו יוצא דופן.
ואני, שמייצגת נפגעי עבירות חמורות 'באמת', משפחות של נרצחים, נפגעי תקיפות מיניות, הבנתי לראשונה כמה לבד מוצאת עצמה אישה ש'בסך הכל' פרצו לביתה.
כשעה לאחר הקריאה הראשונה למוקד עדיין לא הגיעה המשטרה. כך גם לאחר שעה וחצי. למה למהר? הרי ממילא הם ויתרו על ניסיון לתפוס פורצים, כך נראה. לאחר נדנודים חוזרים ונשנים מצידנו הגיע איש מז"פ שהשתתף אתנו בקיטורים על חומרת התופעה. כן, באמת, נורא ואיום. כמה פריצות מתבצעות ואין תופס.
מוקדנית חברת הביטוח הבטיחה בשיחה שהוקלטה, כך אני מקווה, כי שמאי יגיע בתוך שעתיים. שמאי לא הגיע גם לאחר חמש שעות אלא בבוקר שלמחרת, וגם זאת לאחר אין ספור שיחות בלתי נעימות ומעליבות, ששיאן היה בשיחה עם שמאי שהסביר כי ביקשו ממנו 'להרגיע את אמי' (לא להגיע, חס וחלילה).
בינתיים נאלצה אמי, שסירבה לעזוב את ביתה, לישון בבית הפוך כולו. סוכנת הביטוח, שידעה במשך שנים לגבות כספים, הסבירה כי 'אין זה מתפקידה' לעזור באיתור שמאי. צודקת, אפילו לא ביטוח עסק, אז למה להשקיע? באופן מפתיע, השמאי שהגיע לבסוף היה מקצועי ואנושי ואף ציין שחבל שהחברה לא פנתה אליו כי היה מגיע גם בשעות הערב.
אזרחים פשוטים על סדר היום
בבוקר, התעוררנו לכותרת לפיה ירה אדם בפורץ. ואנחנו רק שמחנו שאמא לא הייתה בבית כאשר הם נכנסו.
ואמי? מנסה לעכל את העובדה שכל התכשיטים שאבי ז"ל קנה לה לא ימצאו ולא יוחזרו. וכייקית, היא עדיין לא מבינה איך הפורצים לא סגרו את הדלת דרכה פרצו.
ע"פ נתוני המשטרה, מספר תיקי
נא להמתין לטעינת התגובות
