חייל, חדל ניגוב חומוס

אם החומוס באמת לא ראוי למאכל אדם, כיצד ייתכן שמפקד גל"צ לוקח את האחריות ולא אוסר על חייליו לאכול בחומוסיה הקרובה?

מנחם כהן | 2/11/2008 14:16 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
הפרומואים תקתקו על האונה הימנית בלי הפסקה בשבוע שעבר: "רפי גינת חוזר עם גילויים חדשים בחומוס, 20 שנה אחרי". חייכנו חיוך סלידתי והעברנו ערוץ. איזה גילויים יכולים להיות בחומוס? זן חדש של חומוס עם סחוג במקור? חומוס בטעם משאושה אבל ללא משאושה? בצל בלי טעם לוואי? כלום. רק רייטינג קבענו, וזיפזפנו לאח הגדול. החלסטרה התעצמה. עדיף רפי גינת. חזרנו.

קולו המפחיד של הכרוז מהיכל נוקיה רעם: "החומוס של אבו אדהם בקרליבך ואבו חסן ביפו אינו ראוי למאכל אדם". נפלנו מהכורסה. כשקמנו יצא לנו קצף מהאוזניים והאף התחיל לרטוט בקצב הסמבה. הרי רק לפני שעתיים מחקנו חומוס קומפלט באבו אדהם. ירדנו לשכן חבר אגד. הוא בטח מבין משהו במדיצינה. הם יודעים הכל. מבט קליל הספיק לו כדי לקבוע את הדיאגנוזה: "התקפת קוליפורמים", קבע. "שזה אומר מה?" גמגמנו. "שאוטוטו", ענה השכן והוסיף, "בכמה אתה מוכר את הסוזוקי סוויפט החדשה?".

חזרנו הביתה. הוצאנו את הצוואה מהבוידעם ומחקנו את שכננו מהירושה. לירה הוא לא יראה ממני הכלב. רופא נהיה לי, התקפת קוליפורמים, כולה נהג באגד. "ואולי הרפי גינת הזה סתם מחנטרש?" שאלנו תשובתית את תמי פקידתנו המסורה למחרת במשרד. "אין דבר כזה", פסקה, "הבדיקה נכונה אפילו אם מסתתר מאחוריה אינטרס עלום. אין מצב שבדיקת מעבדה תהיה שקרית, או שנעשה בה אלמנט של צ'ירקעס, כי הרי בדיקה חוזרת מטעם בעלי החומוסיות הנ"ל - וערוץ 2 מוכר את התחתונים כדי לשלם פיצויים. אבל זה לא אומר שמחר אתה בקריית שאול". "אז מה זה כן אומר? ", שאלנו. "זה אומר שבמסעדות שבהן נעשתה הבדיקה אולי לא משתינים בחומוס, אבל משתינים על הלקוחות בקשת. "אז מה נאכל?", שאלתי, "המעיים שלי התרגלו למסבאחה". "תנסה מרק עוף", אמרה הפקידה המסורה, "ותשכח מכל האבויים האלו".
מחוץ לתחום הצה"לי

לקראת הצהריים יצאתי לסיור כדי לבדוק מה מתרחש בזירות האירוע. אבו אדהם היה כמעט ריק. רק המלצרים. באבו חסן ביפו ישבו עשרה לקוחות, ארבעה אזרחים ושישה חיילים. "מאיפה אתם?" שאלתי אותם. "מגלי צה"ל", ענו במקהלה. "אתם מפרים פקודה חוקית בעליל של מפקד גלי צה"ל". הסמל וחמשת הרב"טים זרקו עלי מבט של ייצור שבא מחולון. ואני באמת מחולון. "על מה אתה מדבר, לא יצאה שום פקודה?". "ראיתם כלבוטק?" שאלתי. "שמענו. קטן עלינו. אבל אנחנו חיילים ממושמעים ולא יצאה שום פקודה מהמפקד שהמקום הוא מחוץ לתחום".

התפלאתי. הרי אמרתו של דוד בן-גוריון, "תדע כל אם עבריה כי מסרה גורל בניה בידי מפקדים הראויים לכך", אמורים לשמש כנר לרגלי כל מפקד בצה"ל. מסעדה שהאוכל בה אינו ראוי למאכל אדם הוא מקור סיכון בריאותי, ומפקד גל"צ, כך לדעתנו, אחראי לבריאותם של חייליו גם אם זה "קטן עליהם" לדבריהם. לכן הוא היה חייב עוד באותו

בוקר להוציא את החומוסיה מחוץ לתחום חייליו. עד שתיערך בדיקה מעבדתית חוזרת.

התקשרנו לתחנה, הזדהנו וביקשנו לדבר עם המפקד. דניאלה מזכירתו ענתה כי המפקד בישיבה. לא ציפינו לתשובה אחרת. "אתקשר אליך ברגע שיסיים", ענתה ולא התקשרה מעולם.

אז ככה. מפקד גלי צה"ל, אינני יודע מהן הסמכויות שהטיל עליך שר הביטחון כשהחליט כי משרתך ראויה לדרגת הייצוג אלוף משנה, ולכן לא ברורים מהם כישוריך כמפקד. אבל אמרתו של בן-גוריון אינה חלה רק על מפקד בסיס האימונים בצאלים או על מפקדי בסיסי הטירונים בצה"ל. וזאת למרות ששימוש בלתי נכון באמצעי לחימה אינו עומד ביחס שווה לאכילת חומוס מלא קוליפורמים.

לעניות דעתי, תפקידך כמפקד גל"צ אינו מסתכם רק בשמירה על תקינותה של התקליטייה אלא גם באחריות על בריאותם של פקודיך. ואי הוצאתה של החומוסיה מחוץ לתחום, כמוה כשליחת מחלקת טנקים למשימת בט"ש בלי זיווד מתאים.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

מנחם כהן

צילום: .

פובליציסט, כותב טורים במעריב ספורט, רביטל אומרת שהוא שנון.

לכל הטורים של מנחם כהן

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים