הסכיזופרנים דורשים: די לתרופות הישנות
סכיזופרניה היא אחת ממחלות הנפש הנפוצות בעולם, ולמרות שיש טיפולים מתקדמים נגדה, רוב החולים הישראלים עדיין מטופלים בתרופות מהדור הישן. מתי ניישר קו עם המדינות המתוקנות?
כיום , בגיל 23, מתגורר ד' באזור השרון, וכבר שנתיים חלפו מאז אושפז לאחרונה ומאז הוכר כנכה צה"ל, ובמקביל הותאמה לו התרופה "ריספרדל קונסטה", הניתנת לו כיום בזריקה לתוך השריר פעם בשבועיים במרפאה בתל השומר. במקביל איפשר לו הטיפול התרופתי לאמץ חיי שגרה. "למדתי טבחות במרפאה פרטית, ואפילו השתלבתי בעבודה במטבח. לאחרונה אני סובל מבעיות אורתופדיות, אבל התחלתי לשחק בקבוצת תיאטרון".
אבל למרות השיפור הדרמטי בחייו, סטיגמת הסכיזופרניה ממשיכה לרדוף את ד'. "כשהמחלה פרצה, החברים הקרובים לא הבינו מה קרה לי", הוא מספר, "הם אמנם באו לבקר אותי בבית החולים, אבל עם הזמן התרחקו, אולי כי הרתיע אותם להיות לצד אדם פסיכוטי וכביכול לא שפוי. כיום יש לי חברים חדשים. הם יודעים מה קרה לי, ומכירים אותי מאז ההתמודדות עם המחלה. למרות זאת, אני מעדיף לא לדבר על המחלה יותר מדי, לא ללכת ברחוב עם שלט של חולה סכיזופרניה".
חולי הסכיזופרניה ונפגעי הנפש הקשים בישראל מבקשים לאחרונה להרים ראש, כשברקע מצטמצמים משאבי התקציב המושקעים במחלותיהם. הרפורמה בבריאות הנפש, שאמורה להעביר את הטיפול הנפשי בכלל הישראלים מאחריות משרד הבריאות לידי קופות החולים, נתקעה לאחרונה פעם נוספת בוועדת הבריאות של הכנסת, וצפויה להתקדם רק אחרי הבחירות. גם מוועדת סל התרופות לא שואבים נפגעי הנפש כוח, לאחר שלטענתם לא זוכים לקבל תרופות חדשות למחלותיהם, ומתקשים במקרים רבים להגיע לאיזון התרופתי המאפשר יציאה בטוחה מבית החולים לקהילה. לאחרונה החליטו נפגעי הנפש להתארגן, וליזום הקמת גוף חדש למען חולי סכיזופרניה ונפגעי נפש קשים, בתקווה
הארגון צפוי לכלול חולי סכיזופרניה, משפחות חולים, יועצים ורופאים מוסמכים. גם מדענים בכירים, בהם שני חתני פרס נובל, תמכו בפומבי במיזם. נכון להיום, שם העמותה הלא סופי הוא יח"ס ("יחד למען חולי סכיזופרניה"). הרכב ההנהלה טרם נקבע. רק בשבוע שעבר הסכימו בכירים באיגוד הרופאים הפסיכיאטריים לתמוך ביוזמה מבחוץ, ולקדם מהלכים לטיפול במצוקת נפגעי הנפש הקשים. "בשבוע שעבר היה בארץ מבצע 'הקש בדלת' למען חולי סרטן, אבל במציאות הישראלית היום אף אחד לא יעלה על הדעת לעשות מבצע התרמה דומה למען מחלת נפש, בטח שלא סכיזופרניה", מסביר פרופ' אלי שמיר, שותף בצוות ההקמה של הארגון ואב לחולה סכיזופרניה בן 47, שמטופל במסגרת הוסטל.
"יותר מחמש עמותות ישראליות נאבקות במחלת הסרטן ומסייעות לחולים, אבל לנפגעי הנפש יש בעיקר עמותות שעוסקות באוטיזם וארגונים המתנגדים לטיפול פסיכיאטרי. בעולם כולו יש ארגונים חזקים התומכים בחולי סכיזופרניה, אך בארץ קולם אינו נשמע".
לפני פחות מחודש עבר בקונגרס האמריקני חוק האוסר על חברות הביטוח הרפואי לבצע כל הפרדה בין בריאות הגוף לבריאות הנפש - הפרדה שעדיין קיימת בישראל, שבה קופות החולים אחראיות לבריאות הגוף, ומשרד הבריאות אחראי על הטיפול במחלות נפש. "מחלות הנפש מוזנחות היום בישראל בצורה נפשעת", אומר פרופ' שמיר, "סכיזופרניה היא מחלה שפוגעת ברוב נפגעי הנפש הקשים, מכבידה על הכלכלה ועל החברה, אבל מערכת הבריאות מתעלמת, ובציבור יש סטיגמה ופחד ממנה. כתוצאה מכך, המשאבים שניתנים לחולים עלובים מאוד".
החצים מופנים נגד ועדת סל התרופות הציבורית. אף שבשנה שעברה הכניסה המדינה לסל כמה תרופות למחלות נפש, אין בכך די. "במשך שנים דרשנו ממשרד הבריאות לבדוק כמה כסף מושקע בתרופות לחולי סרטן, כמה לחולי לב, וכמה למחלות נפש, שהן מהשכיחות שבמחלות, אך הם לא עושים זאת. גם אם חולים מסוימים לא ימצאו טיפול מתאים בהיצע התרופות הנוכחי, על אשפוזם בבתי חולים פסיכיאטרי תשלם המדינה, ולכן זה אינו מטריד את הקופות. זה אבסורד".
על פניו, המודעות הציבורית לסכיזופרניה מחויבת המציאות. מדובר בהפרעת הנפש הקשה ביותר, הפוגעת בשיעורים נכבדים יחסית בציבור. שיעור החולים באוכלוסייה הכללית עומד על 11 עד 24 חולים לכל 100 אלף תושבים. לפי ארגון הבריאות העולמי, זו אחת מעשר ההפרעות הרפואיות הקשות ביותר. כ-50 אחוז מחולי הסכיזופרניה אינם מצליחים להחלים, ומתים במחלתם. עשרה אחוזים מפתחים נטיות אובדניות קשות, ורבים מתאבדים או מתים בנסיבות בעלות אופי אלים.
הנחיות חדשות שהופצו בספטמבר בבריטניה קוראות לעדכן את הטיפול הניתן לסכיזופרנים, ולעבור לטיפולים בתרופות החדשות, המאפשרות לאזן את החולים לאורך זמן. בין התרופות החדישות שמדורגות על ידי ה-NICE הבריטי כיעילות במיוחד, נמצאות זוטפין (שאינה משווקת בארץ), אינווגה, סוליאן, ריספרדל, ריספונד, ספרידון וריספרידקס.
מחקרים שנערכו לאחרונה על אינווגה מצאו כי התרופה עשויה להפחית את ימי האשפוז של נפגעי סכיזופרניה. "עד שנת 1950 לא היו כלל תרופות לטיפול בסכיזופרניה, והחולים אושפזו לכל חייהם בבתי חולים למשוגעים", מסביר ד"ר מרק וייזר, מנהל החטיבה הפסיכיאטרית במרכז הרפואי שיבא, "בעבר ביקרתי בארה"ב בבית חולים כזה, שמנה 20 אלף איש. ממש עיר קטנה".
בתחום התרופות, בכל אופן, חלה התפתחות מסוימת לאחרונה. התרופה "לרגקטיל", שיצאה לשוק בשנות החמישים, פרצה את הדרך לסכיזופרנים, אחרי שהוכחה כיעילה נגד מחשבות שווא של רדיפה, שמיעת קולות ואי-שקט. התרופות שנוצרו בעקבותיה, שכונו "הדור הראשון של התרופות לסכיזופרניה", מעוררות תופעות לוואי הכוללות רעד, תנועות בלתי רצוניות ואי-שקט. לפני שנים ניתן היה לראות מטופלים בתרופות האלה מהלכים קילומטרים ברחובות ללא מטרה.
בסוף שנות השמונים נרשמה פריצת הדרך השנייה, כשהתרופה "קלוזאפין" הוכנסה לשוק, ובעקבותיה פותחו "התרופות הא-טיפיות", שהפחיתו את הרעד. אולם התברר כי חלקן גורמות לסוכרת, לעודף שומנים בדם, לעלייה במשקל ולשיבושים בפעילות ההורמונלית.
בעוד שבמדינות מערביות רבות נהוג כיום לטפל בשליש מהחולים בתרופות מהדור הראשון, ובשני שלישים בדור החדש, בישראל התמונה הפוכה: רוב הטיפולים בסכיזופרניה ניתנים כאן עדיין בתרופות מהדור הראשון, ורק שליש זוכים לתרופות מהדור השני. "לא מדובר בהכרח במצב רע", טוען ד"ר וייזר, "שכן שני מחקרים שהשוו בין דורות התרופות לא מצאו תועלת גבוהה בהרבה בתרופות החדשות".
כיום עובדים על פיתוח הדור הבא של התרופות לסכיזופרניה, שמיועדות להילחם בהפרעות בקשרים חברתיים, בירידה במוטיבציה ובפגיעה ביכולת האינטלקטואלית. לפי נתוני משרד הבריאות, בישראל נרשמים כ-11,500 קבלות לאשפוז של חולי סכיזופרניה בשנה, מהן כ-800 קבלות חדשות, והרוב המכריע הוא קבלות חוזרות. תקופת האשפוז הממוצעת היא 33 ימים. מערכת שיקום נפגעי הנפש בישראל, אגב, נחשבת לאחת המפותחות בעולם - במיוחד בהשוואה לארה"ב, שם חלק נכבד מנפגעי הנפש אינם מחזיקים בביטוח בריאות, ומטופלים בבתי סוהר.
משרד הבריאות מסר בתגובה לכתבה כי הוא "מוביל את הרפורמה בנושא בוועדת המשנה של ועדת הבריאות בכנסת, ולתהליך שותפים גם נציגי נפגעי הנפש. אנו תומכים בקידום תהליך הרפורמה, אך לצערנו ישנם גורמים מעכבים. עם זאת, אנו משקיעים מאמצים רבים בניסיון להצליח ולפעול להעברת חוק ביטוח בריאות ממלכתי והרחבת השירותים. לא ידוע לנו על מניעת טיפול תרופתי חדשני על ידי קופות חולים, ובכל מקרה, אם הרפורמה הביטוחית בבריאות הנפש תיכנס לתוקפה, הפיצול שקיים כיום בין האחריות הביטוחית באשפוז לאחריות הביטוחית לאספקת התרופות על ידי הקופות לא תתקיים, ולפיכך יקבל החולה את הטיפול המיטבי".
מוועדת סל התרופות נמסר בתגובה: "גם השנה נהגה הוועדה שהקמנו בטכנולוגיות רפואיות מתחום בריאות הנפש, בדיוק כפי שנהגה בשנים קודמות, ולפי אותם קריטריונים שבהם היא דנה בכל טכנולוגיה רפואית אחרת. בנוסף, גם השנה קיימה הועדה דיון מיוחד עם מומחים לבריאות הנפש, שהציגו בפניה את המלצותיהם לגבי הטכנולוגיות הרפואיות בתחומם שהוגשו לסל".
נא להמתין לטעינת התגובות
