סביבה עכשיו, יעלה כמה שיעלה
בשנים האחרונות כבר החלה להתפשט ברחבי העולם הנאור ההבנה שמה שננסה לחסוך עכשיו יעלה הרבה יותר אחר כך; שמוטב להשקיע היום מיליארד בהפחתת זיהום האוויר, במקום להשקיע מחר שני מיליארד בטיפול במגפת הסרטן. לעומת המשברים שמכין לנו כדור הארץ, הכלכלה היא משחק ילדים
זיהום האוויר לא יעלם אם לא יוקצו לכך כספים צילום: רויטרס
הנתונים לקוחים מדוח של מכון המחקר "living planet" (למה תמיד למכונים שמבשרים על מותו הקרוב של הכדור יש שמות מלאי חיים כל כך?). חוקריו הגיעו למסקנה שמערכת היחסים שלנו עם כדור הארץ מתנהלת במצב קבוע של אוברדראפט: מדי שנה האנושות מכלה את משאבי הכוכב בקצב העולה בהרבה על מהירות התחדשותם.
כמו אדם שמחזיק בבנק חשבון נושא ריבית, אבל בכל ביקור בסניף לא מסתפק במשיכת הריבית ומושך גם חלק מהקרן. ברגע מסוים, הנהלת הבנק תסגור לו את החשבון, ולפי ההערכה הרדיקלית של החוקרים זה יקרה כבר ב-2030, אז נצטרך למצוא כוכב נוסף כדי לספק את צרכינו.
לאור זה, נראה שבפני האנושות ניצבות שתי אפשרויות: להיכנס לדיאטה קיצונית של צריכה, זיהום ופליטת גזי חממה, או להשקיע תקציבי עתק בנאס"א, בתקווה שבתוך 20 שנה תצליח סוכנות החלל לאתר
כוכב שיוכל לארח אותנו.
בימים אלה מגיעה לשיא ההתנגשות בין שני עולמות, שתי תפיסות, שהאנושות תצטרך לבחור ביניהן: הכלכלה מול הסביבה. הטווח הקצר מול הטווח הארוך. בשנים האחרונות כבר החלה להתפשט ברחבי העולם הנאור ההבנה שמה שננסה לחסוך עכשיו יעלה הרבה יותר אחר כך; שמוטב להשקיע היום מיליארד בהפחתת זיהום האוויר, במקום להשקיע מחר שני מיליארד בטיפול במגפת הסרטן.
אלא שהתהליך האטי והעדין שהחל להתרקם וחלחל אפילו למקומות מסוימים בעולם התעשייה, קיבל עכשיו מכה אנושה: כשכל המסכים בבורסה מרצדים באדום, וכשמדינות שלמות פושטות רגל ויד, למי בכלל יש זמן וחשק לחשוב על מחר או על מחרתיים, על אף שדווקא אז יוגש לנו החשבון האמיתי. החשבון הנוכחי, כאמור, הוא רק ההקדמה.
נא להמתין לטעינת התגובות
