החברה להגנת הטבע: הממשלה אינה שומרת על השטחים הפתוחים
בשנת 2020 יהיה בישראל צפוף מאוד ואף אחת מהרשויות אינה פועלת לשמירת השטחים הפתוחים: בית המשפט מקל בענישת עברייני בנייה, החקיקה לא מתקדמת והממשלה מתעלמת

"מצער לגלות שלא רק שלא ניכר שיפור בנושא זה במשך השנים בהן נערך המעקב על הנושא, אלא שאף חלה רגרסיה ביחס של רשויות המדינה למשאב יקר זה", אומרים יואב שגיא ואיריס האן, אנשי מכון דש"א של החברה להגנת הטבע.
לדברי השניים, בעקבות הממצאים שהתגלו בדוח, על רשויות המדינה לקדם מהלכים לקידום ההגנה על השטחים הפתוחים ולהימנע מפגיעה בהם. "יש לזכור כי פגיעה במשאב הקרקע והשטח הפתוח היא בלתי הפיכה, ומכאן החשיבות של הקפדה יתרה על מדיניות הנותנת את המשקל הראוי לשמירה על משאבים, אלו לטובת כלל הציבור, בראייה ארוכת טווח", הוסיפו.
העקרונות המנחים לשמירה על השטחים הפתוחים צריכים להיות: שמירת רצף השטח הפתוח - שמירה על מסדרונות אקולוגיים, שמירה על הנוף והקרקע בשטחים חקלאיים, הבטחת קיומם של שטחים פתוחים בכמות, באיכות ובנגישות נאותים לכלל הציבור והגדלת מעורבות הציבור בהליכי התכנון ובקבלת ההחלטות, ניהול משאב הקרקע – הפנמת ערכים סביבתיים ושיקום קרקעות מזוהמות, ואכיפה – החמרת הענישה נגד עבירות בנייה הגורמות לפגיעה בשטחים הפתוחים.
על פי הדוח, בהחלטות הממשלה לשנת 2007 בולטות בהיעדרן פעולות למימוש יעדי השמירה על השטחים הפתוחים. הממשלה כן קיבלה שורה של החלטות החותרות תחת מדיניות התכנון והמאיימות על השטחים הפתוחים, בהן: הקמת יישובים חדשים והכרה בחוות בודדים, קידום המגזר הכפרי על פני העירוני, פיתוח הנגב והגליל ללא דיון על עתיד השטחים הפתוחים בהם, למרות קיומם של ערכי טבע ונוף רבים וייחודיים באזור ונתינת אור ירוק לפרויקט מובל השלום, ללא בדיקה מעמיקה של השלכותיו העצומות על המערכת האקולוגית והאופי הייחודי של האזור.

בנוגע לחקיקה, מציינים בחברה להגנת הטבע כי אומנם הונחו הצעות חוק פרטיות סביבתיות, אולם רובן לא הגיעו לשלבי חקיקה סופיים. יחד עם זאת, בולטות גם מספר הצעות חוק המבקשות לקצר הליכי תכנון תוך פגיעה באינטרסים ציבוריים, מקצועיים ותכנוניים. בנוסף, כמה הצעות חוק עוסקות בקידום הקמה של יישובים חדשים, בעוד שההחלטה על הקמת יישובים חדשים מסורה בידי מוסדות התכנון והממשלה, ואין זה ראוי לקדמה בחקיקה.
גם בתי המשפט אינם עושים די על פי הדוח לשמירת השטחים הפתוחים. ברוב המקרים גובה הקנס של בתי המשפט על עבירות בנייה בשטחים פתוחים אינו מבטא מספיק את האפקט המרתיע המבוקש, והוא עומד בין 15 ל – 100 אלף שקל. התוצאה היא לשון גזר דין מחמירה מאוד אך ביטוי מעשי, כלומר עונש בפועל, מקל מדי ובכך הופך את העבירה על החוק למשתלמת למדי מבחינה כלכלית.
אבל לא הכל שחור, שנת 2007 התברכה בריבוי שטחים שהוכרזו כשמורות וגנים, בשטח כולל של 84 אלף דונם. השמורה הגדולה ביותר שהוכרזה היא שמורת המכתש הגדול, בשטח של 38 אלף דונם.