גינה לו חביבה: הכלבים רצים חופשי
להבדיל מאריק איינשטיין, הכלבים שלנו דווקא אוהבים לצאת מהבית ולחלץ עצמות במרחבים הפתוחים. עכשיו, כשיותר ויותר גינות ציבוריות מתאימות לצורכיהם, הם גם יכולים לעשות את זה
בתל אביב יש למעלה מ-40 פינות כאלה לכלבים, מאובזרות במתקני משחק, שוקת מי שתייה, אשפתונים לצואה, ושולחנות פיקניק לבעלים. כל הכלבים, מלבד אלה המשתייכים לגזעים המסוכנים, יכולים, על פי חוק, לשחק שם כשהם משוחררים מרצועתם. גם לערים אחרות בארץ הגיעה הבשורה: בראשון לציון יש כיום חמישה מתחמים כאלה, וגם בירושלים, בפארק הלאומי ברמת גן, ברמת השרון, ברעננה ובכפר סבא הם קיימים. בעלי כלבים בערים אחרות דורשים גם הם את שלהם, אחרי שהפארקים וגינות הכלבים הפכו לסיפור הצלחה, ובערים מתוקנות בעולם הם קיימים מזה שנים.
הווטרינר העירוני של תל אביב, ד"ר צבי גלין, גאה מאוד במפעלו. הוא מספר שחלוצת גינות הכלבים, זו שבגן מאיר, נפתחה ב-2006. "חוק הפיקוח על כלבים שחוקק אז", הוא מסביר, "קבע שיש לחלק את המרחב הציבורי בין בעלי הכלבים לבין אנשים שרוצים לטייל עם ילדיהם או קשישיהם, ולא רוצים כלבים בסביבה. החלטנו למסד את זה, הקמנו כמה גינות וראינו כי טוב. בעלי הכלבים הרגישו שהרשות באה לקראתם ונותנת גם להם חלקה.
לפני שנה הכנתי תוכנית שאפתנית, שמטרתה להכשיר לא פחות מ-300 מקומות כאלה עד סוף 2008. בהנהלת העירייה מבינים שזה פתרון מצוין, רק שכמובן יש מגבלת תקציב. כל גינה כזאת עולה 50 אלף שקל, כי צריך גדר מיוחדת, שוקת למים ומתקנים. כדי לחסוך, הכשרנו גם מתחמים לא מגודרים, באזורים מבודדים יחסית, עם מינימום תנועת אנשים, בעלות נמוכה. חוף הכלבים בהילטון, למשל, הוא אחד המקומות האלה, ואנחנו בודקים אפשרות להכשיר עוד כמה חופים".
גלין מאמין שריצה חופשית ומפגשים עם כלבים אחרים הם צורך בסיסי של כל כלב. "כלבים זקוקים להרחה ההדדית, למשחק", הוא אומר, "זה משחרר אנרגיות, ופותר הרבה בעיות התנהגות. כלב שבילה בפארק כזה יהיה הרבה יותר רגוע כשסוגרים אותו אחר כך בבית לכמה שעות. במקום כזה הכלב גם לא יכול ללכת לאיבוד, וזה גם פותר בצורה משמעותית את בעיית הצרכים באזורים הציבוריים. בגנים האלה יש לחץ חברתי לאסוף את הקקי של
לעיריית תל אביב מגיעות, לדבריו, פניות רבות מערים אחרות בארץ, לקבלת ייעוץ בהקמת גנים לכלבים. "זה קיים בכל עיר גדולה בעולם. הגנים לכלבים הפכו למקומות למפגש ולהכרויות, ובכלל, אלה מקומות מאוד דינמיים. בקיץ העסקנו שם בני נוער בהסברה לבעלי כלבים על נורמות התנהגות, ואנחנו מתכוונים לערוך שם גם מפגשים בנושא כלבנות, חוגי אילוף וכדומה".
אלא שלמרות הכוונות הטובות, לבעלי הכלבים אייל, דלית, אודיאה וסיגל, מהקבועים של גן מאיר, יש לא מעט טענות. לדבריהם, החול במתחם לא מספיק נקי (בזמן שהותנו שם דווקא מגיע עובד עירייה ומגרף), הטפילים חוגגים, יש יותר מדי זבובים, אין מספיק שקיות לצואה במתקן השקיות, הפאנקיסטים וההומלסים המקומיים נכנסים למתחם ומציקים לכלבים, אין פרגולה לחורף, הספסלים עקומים והגדר נמוכה מדי. ובכל זאת, הם שמחים שיש להם מקום להביא אליו את הכלבים, וגם להיפגש עם בעלים אחרים. הם מספרים על קשרים זוגיים שנוצרו במקום ושגם הם עצמם לא היו מכירים זה את זה לולא הגינה. לדבריהם, צריך להקים בתל אביב יותר פינות כאלה, ורצוי עם דשא ולא חול. "אבל בסך הכול סבבה שיש מקום כזה", הם מודים, "כלבים שלא משחררים אותם הופכים למתוסכלים ולתוקפניים".
עופרה רוזנשיין מעמותת "ראשון אוהבת חיות" מספרת שהעמותה היתה מעורבת ביוזמה להקמת גינות לכלבים בראשון לציון. "שנים לפני שהפארקים הוקמו הכנו תוכניות למקומות כאלה, עם דוגמאות ממדינות אחרות בעולם, ולשמחתנו העירייה שיתפה פעולה", היא מספרת, "חשוב שבמתחמים האלה תהיה גדר מסיבית ושער כפול, כדי למנוע בריחות של כלבים. צריכים להיות גם מתקנים לצרכים, מתקנים למים, ולוחות מודעות לפרסום כלבים אבודים ומודעות אימוץ. הדבר האופטימאלי הוא לחלק את המתחם לפי גודלי הכלבים כמו בחו"ל, כדי שלא ייווצרו מריבות בין כלבים גדולים לקטנים. כמובן שחשוב שהמקום יהיה מספיק גדול, כדי לאפשר לכל הכלבים לרוץ ולשחק. מקומות כאלה צריכים להיות בכל עיר".
ואולם, למרות שהיוזמה ברוכה, היא משמשת לעתים, לדברי רוזנשיין, כתירוץ לעיריות שלא לאפשר לכלבים להסתובב במקומות אחרים בעיר. "לא לכל בעל כלב יש גינת כלבים באזור מגוריו, ולפארקים הציבוריים, למשל, אסור להכניס את הכלבים. כך יוצא שאפשר לטייל עם הכלב רק ברחוב על מדרכות אספלט לוהטות, וזה יוצר קושי גדול. בעל כלב שנכנס עם כלבו לפארק ציבורי, אפילו קשור ברצועה, מקבל קנס. כמה גינות כלבים שלא יקימו, זה אף פעם לא יוכל לשרת את כל ציבור הכלבים. יש גם כלבים שאי אפשר לשחרר אותם, אבל כן רוצים ליהנות מטיול בשטח ירוק. בכלל, עירייה שהקימה כמה גינות לכלבים-זה לא אומר שהיא עשתה את שלה".
נא להמתין לטעינת התגובות
