סותם עורקים: שמן בישול משומש מסוכן לסביבה

הבישול הים תיכוני בכלל והישראלי בפרט עשיר באוכל מטוגן, אבל מה עושים עם כל השמן המשומש הזה? רובנו פשוט משליכים אותו לכיור ומעדיפים לשכוח במהרה מהקלוריות הנוספות. אבל בזמן שאנחנו נפטרים ממנו מתחיל מסע ארוך של הרס סביבתי נרחב שלא בטוח אם ניתן למנוע

עינת לוי | 28/10/2008 11:48 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
מכתבי שרשרת המגיעים לדואר האלקטרוני נוטפים בדרך כלל ניחוח מסחרי או ערמה מרגשת של לבבות וחצים של קופידון. בשבועות האחרונים, הגיעה הודעת דואר עם אותיות גדולות ואדומות המזהירה את הקוראים כי השלכת שמן משומש אל צינורות הביוב תפגע במי שתייה. ההודעה קוראת לציבור להשליך את השמן אך ורק אל האשפה ובתוך מיכל סגור. יצאנו בעקבות ההודעה ובדקנו, האם זה הפיתרון המיוחל? רמז, כנראה שלא.
זיתים הופכים לשמן
זיתים הופכים לשמן צילום: פלאש 90


המסע מתחיל בצנרת הביוב העירונית. כל ילד יודע ששמן לא נמס במים או לפחות נמס בקושי, לכן ברור מדוע השמנים נוטים להתמצק על דפנות צנרת ההולכה ולפגוע במשאבות ובציוד מכאני אחר. בתוך כך נוצרות סתימות רבות ואף פיצוצים בצנרת. כ-60% מהסתימות הנגרמות במערכת הביוב קשורות בדרך זו או אחרת להצטברות שמנים ושומנים וכל סתימה כזאת היא בעלת פוטנציאל לאסון אקולוגי, לא פחות. סתימות ופיצוצי צנרת מסכנים את בריאות הציבור ועשויות לגרום לנזק סביבתי ארוך טווח.

במקרים אחרים השמן יוצר במערכת ההולכה שכבה שומנית מוצקה שאינה חדירה לאוויר. בעקבות זאת משתחררים גזים וחומצות שגורמים לקורוזיה ולריחות חריפים העלולים להוות סכנת חיים לפועלים המבצעים עבודות אחזקה.

אם עבר השמן בשלום את כל מערכת ההולכה הוא מגיע אל מכוני טיהור השפכים ושם מפריע לפעילותם. בשנת 2007 הגיעו אל השפד"ן, המשרת כשליש מאוכלוסיית ישראל, כ-32 טון שמן מאכל מידי יום. על פי ההערכה כ- 20% מכמות זו מגיעה ממשקי בית פרטיים. בשפד"ן מסבירים כי "השמן האורגני הוא חומר שניתן לעיבוד ופירוק אך מצריך תהליך ארוך המנצל כמות אנרגיה גבוהה בהרבה לעומת השפכים הרגילים" ומטבע הדברים צריכת אנרגיה גבוהה גוררת זיהום סביבתי נוסף.

שמנים שמגיעים אל אתרי הפסולת הם נוזליים ובעלי תכונות של חומר סיכה ולכן גורמים להפרעה לעבודת הטרקטורים והמשאיות ובהכרח גם להפרעות בתפעול השוטף. אך השפעה חמורה בהרבה מתרחשת במשך הזמן כאשר השמנים האורגניים עוברים פירוק ומייצרים גז חממה מסוכן, ואף יותר מזה כאשר הם מחלחלים אל מי התהום ומזהמים אותם בדרך שלא ניתן להתמודד עימה. כך שזריקת השמן לאשפה הרגילה בתוך מיכל סגור ואטום ככל שיהיה לא תשנה את ההשלכות החמורות. 

למרות כל הבעייתיות בהולכה ובטיפול בשמן המאכל המשומש מציינים בשפד"ן כי "במשקי הבית הפרטיים הייעוד היחיד לשמן הוא מערכת הביוב, אולם ניתן לצמצם את צריכתו" ומצטרפים לבקשת המשרד להגנת הסביבה להימנע מהשלכת השמן דרך טוחני אשפה שאף מגדילים את הנזק האדיר ממילא.
למחזר שמן

שמן המגיע למכוני הטיהור אמנם צורך אנרגיה רבה אך אם יגיע למי התהום יגרום לנזק בלתי הפיך. בכל הנוגע לדרך הנכונה לטפל בשמן המשומש במשקי הבית הפרטיים לא התקבלה מהמשרד להגנת הסביבה תשובה חד משמעית אך קיימת המלצה גורפת הקוראת למחזר את השמנים ככל האפשר. איך? שאלה טובה.
 

שמן זורם
שמן זורם צילום: יהודה לחיאני
שמן מאכל ניתן למיחזור ונעשה בו שימוש בתעשיית הנרות, מזון לבעלי-חיים ועוד. השימוש המושכל ביותר נעשה במה שנקרא ביו-דלק או ביו-דיזל המיוצר בלבדית משמנים אורגניים. הביו-דלק מוזיל את מחיר הדלק ומוריד את רמת הזיהום הנפלטת מאמצעי תחבורה, בייחוד בסביבה מימית (ספינות למשל). בישראל קיימות מספר חברות האוספות שמן ממפעלים ומסעדות לצרכי מיחזור.

עד
שלא יימצא פיתרון יעיל לטיפול בשמן משומש הבעיה באופן סילוקו בכלל ובמשקי הבית הפרטיים בפרט נותרת בעינה. ככל הנראה הדרך העדיפה הייתה ונשארה להשליכו אל מערכת הביוב אך חשוב וכדאי להיות ערים לכמות ולדרך השימוש בשמן. השמן הרי עלול לפגוע הן בבריאות בגופנו בדמות הכולסטרול הסותם את עורקינו והן בסביבתנו על ידי נזק אקולוגי ארוך טווח.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים