המרד התימני ברב עובדיה
ספר חדש קורא תיגר על שלטונו הבלעדי של הרב עובדיה יוסף במנהגי עדות המזרח. רבנים בעדה התימנית מבקשים לשמר את מנהגיהם העתיקים, ומאשימים אותו בכוונה להמשיך את הניסיון החילוני להשכיח מהם את מורשתם

בספר "נר יום טוב" יוצא הרב יצחק רצאבי, מחשובי רבני העדה התימנית, נגד הרב עובדיה יוסף ומנסה לקעקע את בסיס שיטתו ההלכתית. לפי הרב עובדיה, בארץ ישראל כל בני עדות המזרח צריכים לקבל עליהם באופן עקרוני את פסיקות ה"שולחן ערוך", אותו חיבר רבי יוסף קארו במאה ה-16.
בסיום הספר מצטרפים לעמדתו של הרב רצאבי עוד שניים מחשובי הרבנים התימנים: הרב פינחס קורח והרב עזריה בסיס, רבה הראשי של ראש העין.
הספר מתמקד במחלוקת בין עמדת חלק מהרבנים התימנים, לפיה אין לברך על הדלקת נרות ביום טוב, לבין עמדת הרב עובדיה הטוען כי חובה לברך, אולם למעשה נוגע בשורש העימות ומביע עמדה ברורה, לפיה "לא צדקו האומרים שבארץ ישראל כולם צריכים לנהוג כדעת מרן הבית יוסף".
הרב רצאבי, שלפני הבחירות האחרונות בעת שקרא להצביע ש"ס, כונה בביטאון התנועה "יום ליום": "הגאון מגדולי רבני תימן ומהמנהיגים המובילים בקרב יוצאי תימן", מצטט כינויי כבוד נוספים שחלק לו הרב עובדיה ותוהה: "תמהני שכבוד התורה אצלו הוא רק למי שמסכים לדבריו".
בספר רצאבי מתפלמס עם הרב עובדיה לאורך עמודים ארוכים, קובע שבדברי הרב עובדיה "נפלו עשרות שגיאות" וחולק על העובדה ש"פוסק הדור" של הציבור הספרדי מנסה לפסוק גם לתימנים: "פלא כיצד רב שאינו בקי במנהגי התימנים, חכמיהם וספריהם מכניס עצמו להורות להם היפך מנהגי אבותיהם".
לסיום
רצאבי אינו היחיד שחולק על עובדיה. במכתב מיוחד שמתפרסם בספר כותב הרב עזריה בסיס, רבה הראשי של ראש - העין: "ותמהני על הגרע"י (הגאון הרב עובדיה יוסף) שכתב לחייב בני תימן לברך על נר יום טוב . . . ולא רק בעניין יום טוב נטה קו לבטל מנהגינו אלא קרא בחיל לבטל כל המנהגים. . . מה ראה על ככה ומה הגיע אליו לבטל מסורת ומנהגי תימן".
בסיס קורא לתימנים לשמר את מנהגיהם, ומשתמש בסיסמתו המוכרת של הרב עובדיה: "ומכל מקום עתה צריך להחזיר עטרה ליושנה". גם הרב קורח, מבכירי רבני העדה התימנית, משיב לאלו שישאלו כיצד הם מעזים לצאת נגד הרב עובדיה, שאפילו בספר זה זוכה לתוארי כבוד מופלגים, וכותב: "הציבור טוען עלינו: עד מתי אתם מחשים ונאלמים וכרחל לפני גוזזיה נאלמה. ואם כן, גם להעלות על הכתב ראיות ומקורות פסיקותינו מנועים אנו? אתמהא". קורח גם קובל על מצבם של התימנים בארץ, ואומר: "נעשינו לשק מזומן לחבטות".
הספר נחתם בדברים של הרב רצאבי על כך שבזמן עליית התימנים לארץ "פתחו מדריכי הקיבוצים החילוניים ומפלגות השמאל בציד נשמות", אותו הוא מכנה "אינקביזיציה, רצח תרבותי ודתי".
הוא ממשיך ומתייחס לדרישה הדתית דווקא מבית מדרשו של הרב עובדיה, שהתימנים יוותרו על מנהגיהם, כהמשך לניסיון החילוני להשכיח מהתימנים את מורשתם: "הניחו לנר לדלוק, ולהוסיף בשלהבת. הכי אף אתם שומרי תורה וצוות תלמידי חכמים העוסקים בש"ס ופוסקים בימים ובלילות תשלימו חלילה את מלאכת החילוניים, הזדים והפריצים, להכרית שם ושארית מגולת תימן. . . לכל הפחות שבו ואל תעשו עדיף. מה פשענו, מה חטאנו כי דלקתם אחרינו ומי הוא זה שבא לרדותנו בתוך ביתנו".