ראשי » חדשות » ירוק » סביבה

שני עולמות שונים: בע"ח בעיר ובכפר

עכבר העיר ועכבר הכפר לא לבד: גם כלבים וחתולים שגדלים בעיר שונים מאוד בהתנהגותם, בסגנון חייהם ובצרותיהם מכלבים וחתולים כפריים. הווטרינרים שמטפלים בהם עומדים על ההבדלים

אם אתם מתחבטים בשאלה אם לגור בעיר או בכפר, חשוב שתזכרו שייתכן שאתם לא לבד בעניין. גם חיית המחמד שלכם תושפע מאוד מההחלטה הזאת ברמה הבריאותית והנפשית. משיחה עם הווטרינר הכפרי ד"ר רון רם מבית החולים הווטרינרי שבמושב שדמה ועם הווטרינר העירוני ד"ר רמי תמיר מהמרפאה לחיות מחמד בתל אביב, עולה שרפואה וטרינרית בכפר ובעיר היא למעשה שני תחומים שונים בתכלית.

"נתחיל בזה שהשיקולים והסיבות לאימוץ חיית מחמד הם אחרים בעיר ובכפר", מסביר רם, "לגבי כלב, בכפר הרבה פעמים המחשבה היא שמירה על הבית והקניית ביטחון, או רצון להתחבר לטבע, ולכן ייבחרו כלבים גדולים יותר. בעיר יעדיפו כלבים מגזעים פחות'שימושיים', אבל כאלה שיכניסו שמחה למשפחה ויגדלו עם הילדים כעוד אח. מזה נגזרת גם צורת הטיפול בכלב. בכפר יגיעו למרפאה עם מקרים שהם יותר מורכבים - הרבה פעמים מכיוון שלא מגיעים מיד כשהבעיה מתעוררת.

כשכלב חי בחוץ, לא מבחינים תמיד בבעיות הרפואיות שלו, וגם ההתייחסות היא אחרת. בעיר, הכלב הוא כמו אחד מהילדים. ירוצו איתו לרופא על כל בעיה, ויישמו בקפידה את כל ההוראות. למרות זאת, נראה שבשנים האחרונות המגמה ביישובים הכפריים נוטה להשתנות. רבים מאמצים את שיטות הגידול העירוניות, מכיוון שחלק גדול מהאנשים שבאים לגור במושבים הם עירוניים במקור, או עובדים מחוץ למושב ונמצאים באינטראקציה עם אנשים אחרים. היום הם משגיחים יותר על הכלבים, מתייחסים אליהם כאל חלק מהמשפחה ומכניסים אותם הביתה".

גם תמיר מסכים שבעיר, מכיוון שבעל החיים נמצא בעיקר בתוך הבית, הבעלים ערניים יותר לבעיותיו. "כשהכלב ישן איתך בחדר השינה ומתגרד כל הלילה, למשל", הוא אומר, "ברור שתגיע איתו מהר יותר לווטרינר. יש בעיר גם התייחסות לאיכות חיי הכלב, מעבר לעניין ריפוי מחלות".

אבל לא רק ערנות הבעלים היא אחרת. גם סוג הפגיעות בעיר ובכפר שונה. "בעיר לא תראה כלב שמגיע עם הכשת נחש או הרעלה, ויש גם פחות פגיעות של רכב", אומר רם, "באזורים הכפריים, לעומת זאת, וגם בשכונות בנה ביתך שבשולי הערים, משחררים את הכלב בחוץ, דבר שבעיר הוא בלתי אפשרי, ולכן נפוצות שם מאוד דריסות ופציעות מקטטות עם כלבים אחרים".

"פציעות נשיכה יש גם בעיר", טוען תמיר, "וגם פגיעות רכב. נכון שכאן הולכים לרוב עם הכלב קשור, אבל גם משחררים אותו לרוץ בפארק. בכפר, ייתכן שפחות מקפידים על עיקורים ויש עדיין כלבות מיוחמות שמסתובבות בחוץ ומביאות להתקהלויות של זכרים ולקרבות".

בכל מקרה, אין עוררין על כך שכלבים שנשארים קשורים בחצר חשופים יותר לפגיעות חמורות. "אצל כלבים כאלה אפשר למצוא הרבה מקרי התייבשות, מכות חום בקיץ ופגיעות קור ורטיבות בחורף, עקיצות של עכבישים וחרקים והכשות נחשים. אם הכלב מבוגר ולא מטפלים בבעיות שלו מיד - הפגיעות האלה לעתים עולות בחייו. נדיר לראות כלב שקשור בחצר ומגיע לגיל זיקנה".

הקרציות, הנפוצות יותר באזורים הכפריים, עלולות גם הן לגרום למחלות שכמעט לא רואים בעיר, כמו למשל קדחת הקרצית. "הקרציות די נדירות בעיר, כי הן זקוקות לאדמה ולסביבה טבעית", אומר תמיר, "הפרעושים, לעומתן, וטפילי המעיים, משגשגים גם בתל אביב".

ובכל זאת, תוחלת החיים של הכלבים בעיר גבוהה יותר, כיוון שהם חשופים פחות לפגיעות חיצוניות, אבל כשהם מגיעים לגיל זיקנה הם נחשפים לבעיות הגריאטריות. "מגיעים אליי כלבים עירוניים עם מחלות לב, גידולים סרטניים ובעיות הורמונליות כמו סוכרת ובעיות בלוטן המגן", אומר רם, "אלה בעיות שמציבות בפני ווטרינר אתגר מקצועי זהה לחלוטין לזה שברפואת בני אדם. גם הדרישות של הבעלים גבוהות יותר, והם מוכנים לשלם עבור טיפולים מורכבים, כולל כימותרפיה, תרופות למחלות לב, מעקבים חודשיים, פיזיותרפיה אחרי ניתוחים אורתופדיים. בכלל, דברים שלפני 20 שנה נשמעו דמיוניים הופכים היום לסטנדרט".

"בעיר מטפלים יותר בבעיית השמנה של כלבים ובבעיות לב ושלד שנגרמים ממנה", מוסיף תמיר, "ההשמנה היא תוצאה של הרבה שעות בבית בלי פעילות, ולעתים של ניתוח העיקור - למרות שבגדול, העיקור מביא לעלייה בתוחלת החיים. בעיר מקפידים יותר גם על טיפולים מונעים ועל חיסונים, ועל טיפול בשיניים ובחניכיים שגורמות לריח רע - מה שמפריע יותר לבעלים כשהכלב חי בבית".

אורח החיים העירוני, הכרוך לעתים בשעות בדידות ארוכות בדירה סגורה, ניכר גם במצבם הנפשי של כלבי העיר. "יש דברים שכמעט לא רואים בכפר", אומר רם, "למשל, בעיות ההתנהגות הנובעות מחרדת נטישה שיש לכלב שנשאר לבד בבית ולא יכול לשחרר אנרגיה. ההתייחסות לכלב כאל בן משפחה גורמת לעתים גם לחוסר ידע או רצון לשים לו גבולות, וגם זה מתבטא בבעיות התנהגות".

"בעיר אנחנו רואים גם התייחסות רצינית יותר לבעיות ההתנהגות של הכלב, כיוון שהן יותר מפריעות לבעלים", מסביר תמיר, "בעיות האופייניות לעיר כמו עשיית צרכים בבית מתוך תסכול נדירות יותר בכפר, כי שם לכלב יש גישה מיידית לעולם החיצון".

גם חתולי העיר וחתולי הכפר הם פציינטים עם דרישות שונות לחלוטין. "בכפר מגדלים אותם הרבה פעמים בחצר, נגד נחשים ועכברים וכחיה טבעית יותר", אומר רם, "בעיר המניע לאמץ חתול הוא הקלות היחסית של גידולו בבית. לא צריך להוציא אותו לטיולים ואפשר להשאיר אותו פרקי זמן ארוכים יותר לבד.

חתולי העיר ברובם לא יוצאים מהבית, ולכן הסיכוי שייפצעו, יורעלו או יידרסו קטן מאוד, ומגיעים אלינו פחות מקרי טראומות. מאידך, מגיעים יותר חתולים עם בעיות רפואיות כרוניות, שבכפר לא היו שורדים ואילו בעיר הם חיים שנים ומצליחים לשמור על איכות חיים גבוהה.

גם בחירת החתול שונה: בעיר מעדיפים חתולים גזעיים, הרבה פעמים ארוכי שיער כמו פרסים, חתולים בובתיים, שקטים ומופנמים, שמזמן איבדו את התכונות הטבעיות שלהם. בכפר מעדיפים חתולים קצרי שיער ויותר מעורבים. הם עצמאיים יותר, צדים מכרסמים, מטפסים על עצים והפגיעות שאופייניות להם הן יותר נשיכות כלבים או תאונות למיניהן. אמנם בעיר החתולים חיים יותר שנים וזוכים ליותר טיפוח, אבל סובלים מבעיות בדרכי נשימה בגלל זיהום האוויר, מאלרגיות, וכמובן, ממחלות גריאטריות".

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...