פס ייצור צה"לי לעיתונאים
אחת ההוכחות הטובות לכך שאנו מדינה קטנה ומוקפת אויבים היא המסלול שעוברים מרבית העיתונאים בארץ. מסלול שמתחיל, איך לא, על מדים. מי שבכל זאת מתעקש על סדר יום אזרחי יוכל לעבור להקשב במקומונים או ב”כותרת”
אברי גלעד וארז טל. עשו שירות בגל"צ, או ההיפך? ארכיון
רשימת אנשי התקשורת שצמחו בה ארוכה ומכובדת, למשל אילנה דיין, ארז טל, אברי גלעד, טל ברמן, יונית לוי, גיא פינס, אלון בן-דוד, רומי נוימרק, גולן יוכפז, ראודור בנזימן, מנכ"ל חדשות ,10 אור הלר, הכתב הצבאי של הערוץ, וחיליק שריר, סמנכ"ל חדשות .2
"אני לא חושב שהייתי מגיע לתחום אם לא הייתי בגל”צ,” אומר גיא סודרי, העורך הראשי של חדשות ,2 "רק אחרי שעסקתי בתקשורת 3 שנים וגיליתי שאני לא רע בזה התחיל להתגבש לי הכיוון." לינוי בר-גפן, מגישת "מה קורה" בערוץ ,2 סיימה את שירותה בתחנה בטריקת דלת. בר-גפן "הועברה" מתפקידה חדשיים לפני השחרור, לאחר שהפקידה את מכשיר הביפר שלה בידי אמה, וסיימה את השירות ביחידת ההסרטה של דובר צה"ל.
אך גם היא מצהירה, בביטחון האופייני לה, כי "אם לא הייתי בגל”צ - לא הייתי מגיעה לתחום. כשאתה בגלי צה"ל אתה הבן אדם העני ביותר, אבל אתה לומד לעשות 10 דברים במקביל, להיות ממוקד ויעיל ולעבוד בלי תקציב. לא במקרה גל"צ היא פס הייצור הדומיננטי של עיתונאים בישראל."
סיון רהב-מאיר, כתבת בכירה ומגישה בחדשות ,2 מסכימה איתה: "בגל”צ אתה מקבל הרבה מאוד כוח בגיל .18 יום קודם לכן עוד שמעת רדיו באוטו - ולמחרת אתה בעצמך 'איש הרדיו' שמדבר אל העם. הקורס וההכשרה שם מעולים, אבל הלימוד נעשה בעיקר תוך כדי תנועה. מיום ליום אתה מתבגר ומבין את כללי המשחק: איך מבחינים בין עיקר לטפל ואיך מטפלים בידיעה. הקלישאה נכונה: זהו בית-הספר הכי טוב לתקשורת."
רהב-מאיר רק בת ,27 אבל הישגיה העיתונאיים רבים. "ברור לי שבלי הפלטפורמה של גל"צ, גם אם הייתי מגיעה לתקשורת, המסלול היה איטי וקשה יותר," היא אומרת, "אחרי השירות הצבאי נשארתי לעבוד בגל"צ כאזרחית. זה היה הזמן שבו למדתי, התנסיתי והבשלתי, וזה הועיל לי מאוד. הגעתי לחדשות 2 עם יותר ניסיון. לפעמים גל"צניקים ממהרים להשתחרר וכבר מרגישים 'זקנים."'
לי-אור אברבך לא התקבל לגל"צ – ואין מאושר ממנו
מהסיירת ל"מבט"
חממה נוספת לעיתונאים צעירים היא העיתון הצבאי במחנה, שאמנם אינו מתחרה במספרים של גלי צה"ל - אך צמחו בו לא מעט כותבים ואנשי טלוויזיה, ואפילו ראש ממשלה ונערת פלייבוי אחת. עם בוגרי העיתון נמנים עמנואל רוזן, יאיר לפיד, יואב לימור, דב אלבוים, יואב טוקר, יועץ התקשורת אלדד יניב, אחראי האינטראקטיב בקשת יובל נתן, עורך המשנה של "עובדה" אייל גונן - וכאמור, אהוד אולמרט ונוגה שחר.
ראש הממשלה אהוד אולמרט צילום: פול
שגב שירת ככתב בעיתון בתחילת שנות ה- ,90 ובשנה האחרונה לשירותו הפכו הוא ויובל נתן לחיילים הראשונים שערכו את העיתון. "אחרי כמה שנים בעיתונות עברתי לטלוויזיה. אני לא בטוח ששירות קרבי היה תורם פחות לניסיון החיים שלי ולחוויות שישמשו אותי בעבודתי כתסריטאי וכמפיק, אבל ממש אין לי סיבה להתלונן. בסופו של דבר כל אחד מגיע למקום שמתאים לו."
מי שקצת פחות שש לפרגן לגלי צה"ל ולעיתון במחנה הוא העיתונאי הוותיק ופרשן חדשות ,2 אמנון אברמוביץ.' "אני סבור שאיש תקשורת צריך להכיר את כל מחוזות החברה הישראלית. הייתי רוצה לראות יותר עיתונאים
שמגיעים מפעילות קהילתית, מעבודה סוציאלית או ממחוז שיש בו מפגש אמיתי עם החברה. אני חושב שגלי צה"ל ובמחנה מספקים הכשרה מסוג מסוים מאוד."
אברמוביץ,' כמו רבים, נמנה עם אנשי התקשורת ששירתו בצבא בתפקיד קרבי ובמודיעין. במקרה או שלא, עם קטגוריה זו נמנים כמה מאנשי התקשורת הרציניים ביותר, שמשמשים היום בתפקידי מפתח בתעשייה: רוני דניאל, עופר שלח, מנכ"ל רשת יוחנן צנגן, נחום ברנע, דב אלפון, דני קושמרו, אבי וייס, רון לשם, גלעד עדין וניר למפרט.
"אני חושב ששירות ביחידה מובחרת מפתח תכונות כמו אמינות, דבקות במשימה והבחנה בין עיקר לטפל - תכונות שתורמות למי שמעוניין להשתלב בתקשורת," אומר מגיש "מבט" ינון מגל, ששירת בסיירת מטכ"ל. על השאלה אם היה הופך ליורשו של חיים יבין מהר יותר לו שירת בגלי צה"ל, משיב מגל: "קשה לדעת מה היה קורה אילו, אבל אני לא מצטער ששירתתי היכן ששירתתי."
"לא למדנו, עשינו"
גדי סוקניק, לשעבר מגיש המהדורה המח רכזית של חדשות ,2 מסכים: "ייתכן מאוד שאם לא הייתי משקיע את מיטב שנותיי בנושאי צבא, לא הייתי משווע כל-כך לשנות כיוון לדבר ההפוך - הגשה ושידור".
עם זאת, הוא סבור כי אם היה משרת בגלי צה"ל, הוא היה הופך למגיש בטלוויזיה בגיל צעיר יותר. "אם בדרך פלאית הייתי מתגלגל לגלי צה"ל, סביר שהייתי ממשיך בתחום התקשורת. היות שהאופי שלי התעצב במקום אחר, עשיתי הכל בקצב אחר - לאט ויותר מדי בטוח," הוא אומר.
גדי סוקניק ויונית לוי עודד קרני
מלבדם, החלו את דרכם בתקשורת המקומית גם מנכ"ל חדשות 2 אבי וייס, כתב הפלילים של חדשות 10 שרון גל, מבזקן חדשות 10 ניב גלבוע, כתבת חדשות 2 דנה סומברג, קארין מגריזו ומגישת "מהדורה מוגבלת" אפרת אברמוב. "כל ניסיון ההגשה שלי נצבר שם," מצהירה קוטלר, "ואני מודה שהתחנה המקומית עשתה לי שירות מצוין, כי בתקופתי זה היה בית הספר היחיד לתקשורת. חוץ מערוץ ,1 אף אחד לא ידע אז לעשות טלוויזיה בארץ."
אנשי תקשורת ועיתונאים אחרים הגיעו מהאוניברסיטאות. בשנים האחרונות בוגרי בית הספר כותרת של אוניברסיטת ת"א משתלבים בענף בתפקידי הפקה, תחקיר, עריכה והגשה. עם רשימה זו נמנים, בין היתר, צבי יחזקאלי, שגם מלמד בביה"ס, איילה חסון-נשר, ברוך קרא ושירה פליקס.
"זה המקום ללמוד בו איך להיות עיתונאי. לא למדנו על תקשורת - אלא עשינו תקשורת," אומרת אמילי ערוסי, לשעבר כתבת חדשות 10 ודוברת מועצת יש"ע. "בית ספר כותרת שונה מהחוגים לתקשורת, כי הלימודים בו מעשיים. שלחו אותנו לעבוד וממש התנסינו בתחום. המורים עובדים בתקשורת, ואת חלקם פוגשים אחר כך בראיונות עבודה. אם הייתי לומדת במקום אחר, סביר שהייתי הופכת למורה לתקשורת, ובמקרה הטוב הייתי מתקדמת בצעדים קטנים."
לוסי אהריש, מגישת החדשות הערבייה הראשונה בישראל וכתבת בתוכנית "ערב טוב עם גיא פינס," סבורה גם היא שהלימודים בכותרת סייעו לה להתקדם. בבית הספר היא פגשה את יחזקאלי - ולימים הם הפכו לקולגות. "אין ספק שהקשרים עם המורים עזרו. אם לא הייתי לומדת בכותרת, הייתי איפשהו בטלוויזיה - אבל הייתי עושה את הדרך ממש מלמטה."
בחזרה לתיכון
בית-הספר התל-אביבי לאמנויות תלמה ילין סיפק לנו לא מעט שחקנים, זמרים וכוכבי בידור - אך מה שפחות ידוע הוא שרבים מבוגריו השתלבו בענף התקשורת, פעמים רבות מאחורי הקלעים.
"מי שהולך לעבוד בטלוויזיה ומי שהולך להיות מוזיקאי זה אותו סוג של אנשים," מסבירה בר-גפן, בוגרת בית הספר. "אלה אנשים שנמשכים לקהל ורוצים לקבל תשואות. אתה לומד להופיע מול קהל ולהביע את עצמך - ויש בכך הרבה מן הדומה."
נא להמתין לטעינת התגובות
