ירוק אנד רול: הדור הבא של המכוניות החשמליות
בתערוכת הרכב של פריז אמנם דיברו יותר על המשבר הנוכחי בתעשייה מאשר על הדבר עצמו, אבל המסר הירוק שלה עבר מצוין, ואף כלל כמה הבטחות מעניינות לעולם נקי יותר. אה, וגם אותנו הזכירו שם

ההתאמה היחידה שיכלו יצרני הרכב לבצע למצב הנוכחי היא של המסרים שאותם הם משדרים באופן מילולי אל הציבור ואל מקבלי ההחלטות, ומבחינה זאת הדבר המעניין ביותר בפריז היו הנאומים של קברניטי תעשיית הרכב, ביניהם זה שנישא במתחם ג'נרל מוטורס, ובו נחשפה גרסת הסטיישן של אופל "אינסיניה" החדשה והמרשימה.
קארל-פטר פורסטר, נשיא ג'נרל מוטורס אירופה, הפתיע בנאומו את רוב הנוכחים, כשתיאר את המשבר שבו נמצאת תעשיית הרכב ואת הצעדים שלדעתו חייבים להתבצע כדי לסייע לה להתאושש. המשבר הפיננסי, חשוב לזכור, בא בנוסף להתייקרות הדרמטית במחירי הנפט, להתייקרות במחירי חומרי הגלם, ולמשבר האקולוגי הכלל עולמי שיוצר צורך דחוף לצמצום זיהום האוויר מכלי רכב.
בשונה מהנאומים השגרתיים שמעטרים את תערוכות הרכב ומתמקדים ביצרנים ובמוצרים שלהם, פורסטר פנה אל קובעי המדיניות האירופים בדרישה לייצר התייחסות עקבית, אחידה ומקלה בכל הקשור לתקנות לצמצום הפליטות מכלי רכב, בין השאר כדי שלא להכניס את היצרנים להוצאות שבהן לא יוכלו לעמוד.
בנוסף קרא פורסטר למנהיגי אירופה "להחזיר את אמון הציבור" ולעודד את הכלכלה, כדי לעודד רכישת מכוניות חדשות. לצורך העניין, הוא אף השתמש בטיעון מרכזי מקורי, לפיו כל מדיניות שתדרוש מהיצרנים להגיע ליעדי זיהום נמוכים, אבל תוך כדי כך תייקר את המכוניות ותהפוך אותן לבלתי נחשקות, תשיג רק את התוצאה ההפוכה: אנשים ידחו רכישת מכוניות חדשות וכך יישארו על הכבישים מכוניות ישנות, בזבזניות ומזהמות יותר.
פריז 2008, יותר מכל תערוכת רכב אחרת בעבר, היא תערוכה "ירוקה", שבה כל יצרני הרכב מתאמצים להוכיח באותות ובמופתים שהם מובילים בדרך ליצירת מכוניות חסכוניות בדלק ובזיהום אוויר.
בראייה ישראלית, החדשות המעניינות ביותר מהכיוון של רנו-ניסאן, יצרנית הרכב ש"גויסה" על ידי שי אגסי וחברת "בטר-פלייס" לטובת ייצור מכוניות חשמליות לשוק הישראלי, היו צפויות. כזכור, רנו הבטיחה לספק מכוניות חשמליות מייצור סדרתי כבר בשנת 2011, כאלו שיציעו ביצועים שקולים לאלה של מכוניות קומפקטיות עם מנוע בנפח 1.6 ליטר.

ובכל זאת, קונספט .Z.E לא נראה, בשלב זה, כמו "מכונית משפחתית" אלא יותר כמו רעיון תצוגה ערטילאי בתוך דמות שמזכירה יותר מכונית מסחרית קטנה מאשר מכונית נוסעים. ואכן, הקונספט הזה מבוסס על רנו קנגו "בי בופ" החדשה, והוא מבוסס על מנוע שמספק 70 קילו-וואט (כ-95 כוחות סוס) ומצויד בסוללות ליתיום-איון.
הפרט המעניין ביותר במכונית הקונספט הוא מערכת בקרת האנרגיה המשוכללת שפותחה לטובת המכונית החשמלית, היות שחיסכון באנרגיה יאריך משמעותית את טווח הנסיעה בה. בנוסף לאמצעים כמו פנסי L.E.D חוסכי חשמל, אחד הדגשים המרתקים בקונספט הזה הוא בידוד המכונית מפני חום, במטרה לחסוך באנרגיה הדרושה למיזוג. לצורך זה נעשה שימוש גם בצבע מיוחד וגם ב"אפקט התרמוס". כלומר, חלקים שונים במרכב בנויים משתי שכבות מתכת שביניהן נמצא אוויר כחומר בידוד (כמו בתרמוס), ועל הגג מותקנים לוחות סולאריים שמספקים אנרגיה למיזוג המכונית.
בעוד שהקונספט עצמו לא נראה עדיין מוחשי, עצם ההצהרה של רנו חשובה, והדבר המעניין הוא הנאום שנשא בתערוכה נשיא ומנכ"ל רנו, קרלוס גוהן, לפיו חיסכון של 20 אחוזים או אפילו 30 אחוזים "אינו משמעותי". " אנחנו מאמינים",
כל חלקי הפאזל שנדרש כדי לייצר מכונית חשמלית בייצור סדרתי בעתיד הקרוב מתחילים כעת להתחבר, ואלה הם: טווח הסוללות, אופטימיזציה של צריכת האנרגיה, ביצועים והנאה מנהיגה, ולבסוף, הסכמי מכירות.
"אנחנו נהיה מוכנים להשיק מכוניות חשמליות ביפן בשנת 2010, ובישראל , בדנמרק ובפורטוגל בשנת 2011", קבע גוהן. אין צורך להדגיש כי האזכור של ישראל בהקשר חיובי, בתערוכת רכב בינלאומית, הוא עניין נדיר ומבורך לכשעצמו, אבל שני דברים חייבים להדליק נורת אזהרה אצל כל מי שחרד למינהל התקין במדינת ישראל: ראשית, גוהן דיבר על "הסכמי מכירות" כתנאי הכרחי להצלחתה של מכונית חשמלית. שנית, אנשי רנו-ניסאן אומרים במפורש שהם "חתמו על הסכם עם מדינת ישראל" בקשר לשיווק מכוניות חשמליות, ובהנחה שמדינת ישראל מכבדת הסכמים, אזי ההסכם הזה מחייב גם כל אחד ואחד מאיתנו. הבעיה היא שמדינת ישראל לא מציגה בפני הציבור את ההסכם שעליו חתמה בשמנו, ולא ברור אילו הטבות הובטחו לרנו ומה תהיה העלות שלהן למשק.
המכונית ה"ירוקה" השנייה בחשיבותה מבחינת השוק הישראלי, אבל היותר מעניינת מבחינה טכנולוגית, היא "וולט" של ג'נרל מוטורס. למרות שנאמר עליה כבר כמעט הכל מאז שהקונספט הושק בתערוכת דטרויט, כעת מוצגת מכונית "סופית", ולמעט מרחב הראש המאוד מצומצם שלה מאחור, והעובדה שהיא ארבעה מושבית בלבד, היא בהחלט נראית כמו משהו הגיוני לשימוש.
הרעיון, למי שפספס, הוא מכונית חשמלית שלא תלויה ברשת החשמל, כיוון שהיא נושאת בתוכה מערכת לייצור כל החשמל שדרוש לה. הדגם הראשון שלה יכיל מנוע בעירה פנימית קטן, שישמש כגנרטור, אולם דגמים עתידיים שלה יוכלו לקבל אמצעים אחרים, כמו למשל תא דלק לייצור חשמל נקי באמצעות גז מימן.
בכל המקרים, החשמל מזין מנוע חשמלי שממוקם בקדמת המכונית ומניע את הגלגלים הקדמיים, ובדגם הראשון של "וולט" מדובר במנוע שמספק 150 כוחות סוס, ומאיץ את המכונית עד למהירות מרבית של 160 קמ"ש. הסוללה, מסוג ליתיום איון, תוכל להיות מוחלפת בעתיד כשתשתפר טכנולוגיית המצברים, ומהנדסי ג'נרל מוטורס מבטיחים שכבר בדור הבא שלה היא תשקול כמחצית ממשקלה כיום, ותספק טווח נסיעה כפול.
המטען החשמלי של ה"וולט" נמצא בתוך המכונית, ומאפשר לה להתחבר לכל רשת חשמל ביתית או תעשייתית. טעינה ביתית רגילה תמלא את המצבר בתוך כ-8 -12 שעות, ותאפשר טווח נסיעה של כ-65 קילומטרים, אבל שימוש בנקודת טעינה של 32 וולט תקצר משמעותית את משך ההטענה.
שתי מכוניות "ירוקות" נוספות שצריכות לעורר עניין בישראל הן גרסת ה"פלאג-אין" של טויוטה פריוס, וה"אינסייט" של הונדה. פריוס מוכרת לנו ונמכרת בהצלחה בישראל, וכעת נוספת לה האפשרות להתחבר אל רשת החשמל הביתית כדי לקבל טווח נסיעה ראשוני ללא הפעלת מנוע הבנזין כלל.
המכונית, שתשווק באירופה החל משנת 2010, תציע טווח נסיעה מאוד קצר-עשרה קילומטרים בלבד-תוך שימוש במנועים החשמליים לבדם. כדי להשיג את אותם עשרה קילומטרים נדרשת טעינה שתארך בין שעה וחצי לשעתיים מרשת חשמל ביתית רגילה. ובכל זאת, טויוטה עשויה להיות הראשונה להציע "היברידית נטענת" מייצור סדרתי ובכמויות גדולות, ולפי סקרים שונים, רבים ממשתמשי המכוניות באירופה נוסעים לא יותר מעשרה קילומטרים בדרך מביתם למקום עבודתם, ובדרך שורפים הרבה דלק ויוצרים הרבה זיהום אוויר.
"אינסייט" של הונדה, החדשה החשובה האחרונה בהקשר החשמלי-סדרתי בפריז 2008, היא מכונית היברידית קונבנציונלית והתשובה של הונדה ל"פריוס" הרגילה. במציאות היא גם נראית די דומה לה. בהונדה מבטיחים שייצור סדרתי של המכונית החדשה יחל כבר בשנה הבאה, ובהתחשב בהטבת המס שניתנת למכוניות היברידיות בישראל מדובר במכונית מאוד מעניינת מבחינתנו. למעשה, מבחינה מסחרית טהורה הונדה "אינסייט" סדרתית היא המכונית ה"ירוקה" החשובה ביותר שהוצגה בתערוכה, ואחת שיכולה למכור אצלנו לכל הפחות אלף יחידות בשנה, כבר בשנה הבאה.