שטרנהל הוא קורבן של הג'יהאד
מה רוצה הג'יהאד היהודי משטרנהל? הוא לא אנטי-ציוני. הפאשיסטים היהודים, כמו הפלסטינים, לא עושים הבחנות
כך, למשל, ביקש אחד, פרופ' קרלו שטרנגר, במאמר שפרסם ב"הארץ", לסתום את הפה לגופים שעוקבים אחרי "אינטלקטואלים שמאלנים מסוכנים". הטור הזה הוא "גוף" כזה. אבל לא ברור מה הבעיה. האם חשיפת השקרים של אנטי-ציונים באקדמיה היא הסתה? האם חשיפת העובדה שמשלם המסים מממן "יצירות" שהן עלילות היא הסתה? האם אסור לטעון שאנטי-ציונות היא זן של אנטישמיות? ובכלל, מדוע הסתה נגד ישראל היא לגיטימית, אבל חשיפת המעלילים היא הבעיה? הפתרונים לשמאלנים צבועים.
בעניין פרופ' שטרנהל. הייתה לו התבטאות חמורה: "אין ספק בדבר הלגיטימיות של ההתנגדות המזוינת בשטחים עצמם. אילו הייתה בפלסטינים מעט תבונה, הם היו מרכזים את מאבקם נגד התנחלויות". ובכן , מעניין מה חושב שטרנגר על ההסתה של שטרנהל, שמעודדת טרור נגד יהודים. אה, כן, הוא בעד חופש הביטוי. שנית, הטרור הפלסטיני אינו מבחין בין יהודים "כשרים" ל"פסולים" וגם לא בין התנחלות יצהר להתנחלות תל אביב. ושלישית, מי שנתן לגיטימציה לטרור נגד יצהר הופך לקורבן טרור של חובבי יצהר. עורמת ההיסטוריה, היה אומר הגל. איוולת ההיסטוריון, יאמר עבדכם.
למעט ההתבטאות הספציפית, דעותיו של שטרנהל לגיטימיות. קשה אפילו להכליל אותו במחנה האנטי-ציוני. שהרי ההתנגדות להתנחלויות מאפיינת גם פרו-ישראלים בולטים, שמעדיפים מדינה יהודית על פני יצירת מציאות דו-לאומית. כך שלא ברור מה רוצה הג'יהאד היהודי דווקא משטרנהל. הרי יש גרועים הרבה יותר. אבל בניגוד לשטרנהל, לא ארמוז לאנשי הג'יהאד היהודי שעדיף להם לפגוע באנטי-ציונים, ולא בשמאלנים כמו שטרנהל. משום שהפאשיסטים היהודים, בדיוק כמו הפלסטינים, לא עושים הבחנות. לדידם, כל מי שאינו תומך באידיאולוגיה הטוטאלית שלהם הוא אויב. למען הסר ספק, גם הח"מ הוא אויב. גם של הפאשיסטים מימין וגם של הפאשיסטים משמאל.
לפעמים , הרשו לי להודות, אני מקווה שאני טועה. למשל, בטענה על הקשר בין בג"ץ למרצ. הרי יש בין השופטים אדמונד לוי למשל, שחשף עמדות שמעניקות לו פטור מטרור יהודי. וזה גם לא מפריע לו להיות אחד מגדולי האקטיביזם הסהרורי. אלא שאז באה מפלגת מרצ ועושה מעשה. היא דורשת, כתנאי בל יעבור להצטרפותה לקואליציה, לסלק את פרופ' דניאל פרידמן.
תזכורת: בשלבים מסוימים סייע יועץ תקשורת אחד, אותו אחד, גם ליו"ר סיעת מרצ זהבה גלאון, וגם לנשיאת ביהמ"ש העליון דורית ביניש. ולמרות זאת, נניח
מה הלאה? אחת העתירות המשמעותיות ביותר בנוגע לזהותה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית - זכות שיבה לישראל באמצעות נישואים - מונחת על שולחן בג"ץ. אחת העותרות היא גלאון. בראש ההרכב תעמוד, כנראה, ביניש. העתירה של גלאון תלויה בביניש; וביניש, במקביל, מקבלת סיוע מגלאון.
בעבר כבר התלונן חבר הכנסת מיכאל איתן על כך שגלאון פועלת בכנסת כזרוע של ביניש. התלונה התייחסה להשגת פרוטוקול מסוים על ידי גלאון, בשירותה של ביניש. גם אז נועד הפרסום לפגוע בפרידמן. וזו אותה גלאון שעתרה לבג"ץ בעניין פרסום מוקדם של פרוטוקולים מוועדת וינוגרד. לא שהוועדה לא רצתה לפרסם את הפרוטוקולים. היא רק סברה, שהיא זו שצריכה לקבוע את עיתוי הפרסום, בהתאם לשיקולי עבודתה.
והנה, הפלא ופלא, העתירה הסהרורית התקבלה. ומי ישבה בראש ההרכב? ביניש. ומי פועלת עכשיו, כמו אז, על תקן הזרוע הפוליטית של ביניש? גלאון. הכל חוקי. הכל תקין. אבל הריח. אוי, הריח.
האגודה לזכויות האזרח מפיצה סרטון שבו נראים חיילי צה"ל כשהם מחזירים פליטים שחצו את הגבול בסיני לידי חיילי מצרים, שיורים בהם. זו לא היסטוריה, אומרת האגודה. זה קורה עכשיו.
מבחינת האגודה, הפתרון פשוט: קיום כל תג ותו באמנת הפליטים, שקובעת, בין השאר: לא ל"החזרה החמה" (Non Refoulement). יש בעיה. הפליטים שייכים לקבוצות שונות. חלקם מהגרי עבודה. חלקם, אם יוחזרו לארצותיהם, צפויים לעונשי מאסר ארוכים, ולעתים גם להוצאה להורג. העניין הוא שהם מגיעים ממצרים. לא מדארפור. במצרים מצבם קשה. האופציה הזמינה ביותר לשיפור רמת החיים היא ישראל. אז מנסים. אם קבלת הפנים בישראל תהיה אוהדת, נחזור לימי יציאת מצרים.
הגיעו 9,000. הפוטנציאל הוא למיליונים. קשיחות עוצרת את הזרימה, אך גם יוצרת בעיה כשהיא כוללת החזרה חמה. חלק מהמוחזרים, גם אם בודדים, עלולים להיות טרף לחיילי מצרים או שיוחזרו למדינותיהם, אריתריאה למשל, שממנה ברחו כדי לחמוק משירות צבאי, ורע ומר יהיה גורלם.
תזכורת: קרוב לאלף פליטים יהודים, שברחו מגרמניה בעקבות ליל הבדולח ב-1939, היו על סיפונה של סנט לואיס. היו להם אשרות כניסה לקובה, אך הם סורבו. גם הנשיא רוזוולט סירב לאשר את כניסתם לארה"ב. הם נאלצו לחזור לאירופה. שם חיכו להם הנאצים. רובם נספו בשואה. אז כן, לישראל יש חובה הומניטרית. ההחזרה החמה פסולה אם היא מסכנת את חיי המוחזרים. באירופה מתמודדים עם בעיות דומות. גם שם טוענים המהגרים החדשים שהם פליטים. חלקם צודקים. חלקם משקרים. גם שם יש מדיניות של החזרה, לעתים חמה.
בימים אלה מגבש האיחוד האירופי כללים משותפים. החבילה המתגבשת אמורה לכלול אמצעי הרתעה ובכלל זה מעצר ואפילו החזרה חמה, אבל גם מתן מקלט לאלה שבסכנה. ישראל צריכה להצמיד את עצמה לכללים של אירופה. מה שברור הוא שאסור לישראל לאמץ את הפתרונות הפשטניים של האגודה לזכויות האזרח. להבדיל, גם בתחום הטרור יש לארגוני הזכויות פתרונות פשטניים. הם נגד כל פעולה שהיא פחות מכניעה. בתחום הפליטים יש לאגודה טענות ראויות. אבל אוי לנו אם נאמץ את הפתרונות.
נא להמתין לטעינת התגובות
