ישראל רוצה פשטות ושפיות
הציבור קונה את ציפי לבני וגבי אשכנזי. היא נקייה, הוא איש עבודה. אנחנו כמהים לשפיות, לפשטות, לערכים של מדינה מתוקנת. הישראלי מודל תשס"ט, כפי שהוא עולה מסקר מעריב וטלסקר
תראו, למשל, מה קרה לאחרון שהבטיח מדינה שכיף לחיות בה. בעוד זמן קצר הוא ייפרד מלשכת ראש הממשלה. אהוד אולמרט היה מנהל טוב. פוליטיקאי טוב עוד יותר. אבל פרשיות השחיתות הלכו ונערמו על גבו עד שקרס. אבל לא רק הוא קרס. אולמרט משאיר אחריו מערכת פוליטית שנראית כמו אזור מוכה אסון. די להתבונן באחד הנתונים המובהקים והחד משמעיים בסקר: הציבור הישראלי כועס על הפוליטיקאים, בז להם ומתעב אותם.
כאשר הצגנו בפני הנשאלים ארבע תכונות חיוביות וארבע שליליות וביקשנו שיתארו באמצעותן את הפוליטיקאי הישראלי, נבחרי הציבור שלנו קיבלו ציון נכשל, צורם וזועק: 97 אחוז מהציבור מייחסים לפוליטיקאים שלנו את התכונות השליליות ביותר.
33.8 אחוז סבורים שהם מושחתים, 14.3 אחוז חושבים שהם נהנתנים, 21 אחוז קוראים להם תככנים וכמעט 30 אחוז אומרים שנבחרי הציבור לא ממש דואגים לציבור, אלא לעצמם ולקריירה שלהם. רק 2.5 אחוזים מייחסים להם תכונות חיוביות. אף אחד, אבל אף אחד 0 - אחוז מהנשאלים - לא חושב שהם אמיננים.
בהיסטוריה של מדינת ישראל הפוליטיקה מעולם לא הגיעה לשפל כזה. או כמו שאומרים בתיכוניסטית, הפוליטיקה נמצאת עכשיו ב"תחתית של הזבל איפה שהזבובים לא מתקרבים.
אבל כאן מגיעות נקודות האור. הציבור אולי מיואש, אבל מצליח להישאר אופטימי. יש לו במה להיאחז: ציפי לבני וגבי אשכנזי.
למרות הפריימריז הלא כל כך נקיים שהיו בקדימה, הציבור עדיין נותן אמון ביושבת הראש הטרייה 41.5) אחוז מאמינים שהיא מביאה פוליטיקה אחרת.( לבני לא משדרת כריזמה ואת תוכניותיה המדיניות הציבור לא מכיר. אז מה גורם לו לחבק אותה? הפשטות. הניקיון. לבני מסמלת משהו ישיר. ענייני. היא מחוברת לחיים. בלי מניפולציות. בלי תחכום יתר.
מאותה סיבה בדיוק הציבור מביט בעיניים נוצצות ברמטכ"ל אשכנזי. 58.8 אחוז מהנשאלים
הציבור לא מאמין לברק ולאולמרט. אלא לאיש הפשוט. ללוחם גולני. זה שאינו רודף אחרי כותרות בעיתונים. זה שדומה לפלמח"ניק. זה שבאמת בא לעבוד ולא כדי להרוויח כסף, לסעוד בחברת האלפיון העליון, ולהתרפק על השררה.
לפי הסקר הזה, הציבור הישראלי כמה לחיים נורמלים. אבל הבחירות האחרונות ב-2006 לימדו שרק 62 אחוז מהציבור הצביעו. זה היה אחוז ההצבעה הנמוך ביותר בתולדות המדינה. עכשיו רוב הציבור מצהיר כי הוא מעדיף בחירות חדשות 48) אחוז, לעומת 45.5 שרוצים ממשלה חלופית.(
לפי שעה לא ברור מתי יתקיימו הבחירות הבאות - במרס 2009 או בנובמבר .2010 אבל יש לקוות שכאשר יגיעו, מי שחושקים בחיים נורמליים ילכו להצביע ולא ייכנעו לעגמומיות. צריך לזכור שיש גם כמה פוליטיקאים מזן אחר (כמו יצחק בן ישראל, יעקב ליצמן, חיים אורון, שלי יחימוביץ,' מיקי איתן, זהבה גלאון, גדעון סער, מרינה סולודקין, זבולון אורלב ודב חנין.(
אמרנו שהישראלי מודל תשס"ט מיואש. ואמרנו גם שיש בו גם לא מעט תקווה. הנה עוד נתון מעניין שעולה מהסקר: הציבור הישראלי חצוי. 42.9 אחוז סבורים שהסכם הרגיעה - "תהדייה" - היה מהלך נכון. 46.1 סבורים שלא. 40.9 חושבים שיש לפנות מאחזים בלתי חוקיים, ו-44.7 חושבים שדווקא יש להופכם להתנחלויות קבע. גם בשאלת פיצוי מתנחלים שרוצים לשוב אל תחום הקו הירוק אנחנו חצויים: הרוב, 51.1 אחוז, תומכים במתן פיצוי למתפנים, אבל 38.5 אחוז מתנגדים.
הדיכוטומיה בנושאים הללו היא גם תוצר של הנהגה עם מסרים מבלבלים. הנהגה שלא מובילה אלא מובלת. במקום שהפוליטיקאים ינהיגו, יגדירו לעצמם מטרות ברורות, הם מלקקים את האצבע ומרימים אותה אל הרוח. כך הם מקבלים החלטות. אז אולי כדאי שילמדו מאריק שרון. איך בניגוד לתחזיות, עשה סיבוב פרסה אידיאולוגי, והוביל את ההתנתקות מעזה.
המהלך הזה זיכה אותו בתמיכה של 70 אחוז מהציבור בישראל. 70 אחוז! אולמרט, ברק וביבי יכולים רק לפנטז על רמת פופולריות כזו. כנראה, שהציבור מעריך אומץ, מנהיגות ואת היכולת להשתנות. נכון, קשה להאמין שבשנה הבאה אהבה גדולה תפרוץ בין הציבור לפוליטיקאים והשפיות תמלוך כאן. אבל אולי נוכל לפחות להתקדם כמה צעדים בכיוון הנכון. לבני, ברק ביבי, לתשומת לבכם: תנו לעם הזה כיוון, והוא ילך לשם.
נא להמתין לטעינת התגובות
