היסטוריה של אלימות פוליטית: רצח ואיומים
אם יאומת החשד כי אנשי ימין קיצוני עומדים מאחורי ניסיון הפגיעה בפרופ' שטרנהל, לא יהיה זה מקרה ראשון מסוגו. היסטוריה של אלימות פוליטית
אמיל גרינצוויג בהפגנת שלום עכשיו צילום: ורדי כהנא
כבר בשנות השבעים פעלו בירושלים מספר גופי ימין קיצוני, ביניהם ארגון ד"ב ("ארגון דיכוי בוגדים"), "המצפן הלאומי" ו"גורי זאב", שפעלו עוד לפני הופעתה בשטח של תנועת כ"ך מיסודו של הרב מאיר כהנא. בין מטרותיהם המוגדרות של הארגונים היו התנכלויות לאנשי שמאל. ארגון ד"ב, שחבריו היו בעיקר סטודנטים באוניברסיטה העברית, פעל נגד גופי שמאל כמו רק"ח, שי"ח, מצפן והעולם הזה-כח חדש.
אחד המקרים הבולטים ביותר של פגיעה באנשי שמאל היה רצח איש שלום עכשיו אמיל גרינצוויג בידי יונה אברושמי, שהשליך רימון על מפגיני שלום עכשיו סמוך למשרד ראש הממשלה, ב-10 בפברואר 1983. מהפיצוץ נהרג גרינצוויג ונפצעו תשעה בני אדם נוספים, ביניהם אברהם בורג, לימים יושב ראש הכנסת. אברושמי הורשע ונידון למאסר עולם.
מכתבי איום וכתובות נאצה
בסוף שנות השמונים נרשמה בירושלים סדרה של התנכלויות לאנשי שמאל ולפעילי שלום עכשיו, כאשר באחד המקרים אף הוצתה דלת משרדי שלום עכשיו בעיר. בכל המקרים לקחה על עצמה את האחריות למעשים קבוצה שקראה לעצמה "סיקרקים". לאחר מעצרו של פעיל ימין קיצוני שנחשד במעשה פסקו ההתנכלויות. באותה תקופה שימש הפרופסור ישעיהו ליבוביץ' המנוח מטרה קבועה להתנכלויות של גורמי ימין קיצוני. לאחר שקיבל את אות יקיר ירושלים נרשמו על קירות ביתו כתובות נאצה ובהן הכתובת "חבל לבוגדים".
פעיל אחר של הימין הקיצוני, ישראל לדרמן, נידון לשלוש שנות מאסר לאחר ששפך באוקטובר 1996 כוס תה רותח על ח"כ יעל דיין בעת שביקרה בחברון. זה לא היה מעשה האלימות הראשון שביצע לדרמן מתוך אידיאולוגיה.
לדרמן, בעברו פעיל
תנועת כ"ך, שאף היה מועמד לכנסת מטעם תנועת מולדת, הורשע ברצח צעיר פלסטיני בצומת מוזיאון רוקפלר בירושלים, במהלך שירות מילואים בהגנה האזרחית. הוא עמד למשפט בבית דין צבאי ונידון ל-20 שנות מאסר. בעקבות ערעורו קוצר העונש לעשר שנים, אולם הרמטכ"ל, רפאל (רפול) איתן, קצב את עונשו לשלוש שנים בלבד. בפועל ריצה לדרמן רק שנתיים מאסר.
גם לאחר רצח רבין נמשכו איומים מצד אלמונים שהזדהו כפעילי ימין קיצוני נגד שרים בממשלת ישראל, במיוחד על רקע תכנית ההתנתקות. בין השרים שקיבלו איומים על חייהם היו בנימין בן-אליעזר, מאיר שטרית ורוחמה אברהם. חברי כנסת רבים מהשמאל קיבלו במשך השנים מכתבי איום ונאצה והיו נתונים להטרדות. בין המאוימים הבולטים היו שולמית אלוני, יוסי שריד וזהבה גלאון.
נא להמתין לטעינת התגובות
