בפיגוע אין אהבה נכזבת, רק שנאה
בכל פעם שצעיר ערבי בשטחים נקלע לייאוש כללי מהחיים ולמשברים אישיים או לסתם מיגרנה הוא ממהר לבצע פיגוע
ייסורי קאסם הצעיר. קאסם נורה ונהרג במקום על ידי קצין צה"ל. הרבה אהבה אין פה בסיפור הזה, רק שנאה יוקדת שגורמת פעם אחר פעם לצעירים פלסטינים מאזור ירושלים לנסות ולהוציא לפועל פיגועים. מוסתים על ידי החמאס, מורעלים על ידי האיסלאם הקיצוני, חשופים לדרשות האימאמים והמואזינים במסגדים אך גם מונעים ממציאות החיים הקשה בשטח, מהווי חיים תחת כיבוש, מגדר הפרדה, ממחסומים, מאבטלה, מחוסר תקווה - יוצאים הפלסטינים שוב ושוב למסעות ההרג פעם באמצעות סכין, פעם באמצעות טרקטור ופעם עם מכונית ב.מ.וו. שחורה, כן, דווקא ב.מ.וו, המכונית שמזוהה אצלנו יותר מכל עם עבריינים וערסים.
מעניין שבכל פעם שצעיר או צעירה ערבים בשטחים נקלעים לסכסוך עם ההורים, לעימות על רקע פגיעה בכבוד המשפחה, לייאוש כללי מהחיים ולמשברים אישיים או לסתם מיגרנה הם ממהרים לבצע פיגוע ביהודים.
זה מזכיר את התקרית המפורסמת שבה ירה לגיונר ירדני, לפני למעלה מ-40 שנה, ממתחם מר אליאס לעבר קבוצת ארכיאולוגים ישראלים שעבדה באזור רמת רחל והרג כמה מהם. הירדנים הסבירו אז כי הוא "השתגע". סיפור דומה שמענו לימים על החייל הירדני ש"השתגע" בחודש מרס 1997 וטבח בקבוצת בנות ישראליות באזור נהריים.
זכור גם מעשה הטבח של חייל מצרי בנופשים ישראלים בראס בורקה, וגם אז שמענו את ההסבר כי הוא השתגע. באחד מפיגועי הטרקטור האחרונים שמענו את עדותו של אחד משכניו של המחבל מספר כי הוא היה אדם לא יציב עם עבר בעייתי במשפחתו. לא אחת לוכדים חיילי צה"ל במחסומים צעירות פלסטיניות שנושאות בידיהן סכין ומבקשות לבצע פיגוע דקירה. אחר כך הן מספרות בחקירה כי ביקשו לשים קץ לחייהן בגלל סכסוכים בבית, עם האחים, בשל טענות לחילול כבוד המשפחה.
דלק השנאה שמוזרק לוורידים
השבוע חיסל צה"ל מחבל בן 15 שעמד לתקוף שנית ביצהר, לאחר שכבר חדר פעם אחת ליישוב, הצית בית ודקר נער יהודי. האם ייתכן שהוא יצא לדקור יהודים ביישוב היהודי השכן משום שנכשל במבחן במתמטיקה, בבוחן פתע על הקוראן או שהוריו סרבו לקנות לו מחשב חדש?
בכל פעם מתברר לנו מחדש שלא רק שאנו רחוקים מאוד ממצב של נורמליות באיזור, אלא שבעצם אנו נתונים בעיצומו של עידן של טירוף, מצב של פתולוגיה לאומית, בעיקר בצד הפלסטיני. הכאוס הזה שבו אנו נתונים גורם לאנשים בעייתיים לעשות דברים איומים.
חלק מההסבר לכך הוא שהסכסוך הופך יותר ויותר לסכסוך
ושוב פעם נשמעים אצלנו הקולות להרוס בתים, להחריב סוכות אבלים, לנקום, לגרש עד לפעם הבאה שבה יקום עוד ערבי עם אהבה נכזבת ועם שנאה בוערת ויצא לטבוח ביהודים, ואצלנו יעלו קולות הנקם וחוזר חלילה ואין שום אור בקצה המנהרה. לא לפלסטינים, ולמרבה הצער גם לא לנו, ואפילו טיפה אחת של אהבה אין בכל הסיפור הזה.
נא להמתין לטעינת התגובות
