"מעריב לנוער": כתבים צעירים לנצח
שרה נתניהו מפקפקת בסיכויי השלום, יעקב אילון תובע את עלבונם של המחוננים, ואבשלום קור עוסק ב, מן הסתם, לשון. מאות בני נוער כתבו במהלך השנים ל"מעריב לנוער", עבור חלקם זה היה קרש קפיצה משמעותי. לרגל השקתו המחודשת של השבועון, חזרנו אל הטקסטים של הכותבים הידועים שמצאו בו אכסניה ראשונה, וממש לא אחרונה, להרהורי לבם
כתבי הנוער של "מעריב לנוער" היו מאז ומעולם דומיננטיים בעיתון, והכתיבה בו הוכחה כמקפצה כמעט מובטחת לעולם התקשורת. במהלך השנים כתבו ב"מעריב לנוער" לא מעט בני נוער שלימים היו לבכירי התקשורת הישראלית. כעת כשהשפעתם של כתבי הנוער נעשית אפילו מכריעה יותר, חיטטנו בארכיון כדי למצוא את אותם קט ?עים ראשונים ובוסריים שכתבו מי שאז עוד היו אנונימיים, והיום מוכרים לכולם. השאלה היחידה שנותרה פתוחה כעת היא מי מכת ?בי הנוער החדשים של העיתון הולכים לתפוס את התפקידים הבכירים ביותר בעריכה, בעיתונות ובהגשה בתקשורת הישראלית בעוד 20 שנה.
בכל מקום אתה שומע ומריח מין, מדפי הספרים מלאים חומר פורנוגרפי. והנוער-קונה! מי קונה אותו? קונה אותו הנוער שאינו זוכה לחינוך מיני, והוא קונה אותו משום כך. משום שהוא רואה את המין כטאבו. כדבר קיים שאין לדבר בו! ולכן הנוער הסקרן הזה, שאת סקרנותו הוא אינו יכול לפרוק בשיחות
(מתוך "איזה מין... מין?! " מאת כ"נ עמנואל רוזן)
כשאנו מדברים על השלום, למה בעצם אנו מתכוונים? קרוב לוודאי שהתמונה המצטיירת בדמיונו של כל אחד מאיתנו לקוחה מהמציאות הקיימת כיום במדינות המערב: גבולות פתוחים, סחר חופשי, יחסי תרבות וכו'. לגבי התמונה הזאת אפשר לשאול שתי שאלות: א. האם שלום כזה אפשרי בטווח הנראה לעין? ב. אם אכן נגיע לשלום כזה, מה יהיו הבעיות שעלולות לצמוח ממנו?
(מתוך "בעיות של שלום", מאת כ"נ שרה בן ארצי, לימים שרה נתניהו)
להעתיק נוהג הוא מתוך הרגל. פעם, במבחן בחשבון, לא ידע טוב את החומר והעתיק הכל מאל"ף עד תי"ו. באותו מבחן קיבל בפעם הראשונה בחייו 100 ומאז הוא ממשיך להעתיק. בכלל, נדמה לו שאין כאלה אשר אינם מעתיקים.
(מתוך "ראיון מיוחד על מעתיק מקצועי, מאת כ"נ יוסף (יוסי) ביילין)
"נשאר רק ה-E ויהיה ספיישל!" "תיזהר שלא יהיה טילט!" "יופי! פגעת באדום! וקיבלת כדור חינם!" אם אין בכוחכם לפענח שפת עיוורים מסתורית זו, אות הוא כי מעולם לא ביקרתם ב"אורן באולינג" שברחוב אבן גבירול בתל אביב, ובתוככי אולם ה"פליפרים" שלו. אולמי הכדורת עמוסים והומים מתלמדים ושאר צעירים, הבאים רק להריק את מרצם - וכספם-בשעשוע הספורטיבי הקרוי-כדורת.
(מתוך "המכורים ל...מזל", מאת כ"נ יצחק הנגבי)
לדאבוני, וכך הם פני הדברים בארצנו, אני משתייך לאותה קבוצה של ילדים מחוננים... לפי מיטב ידיעתי המבוססת על מקורות די מוסמכים ובדיקות של הוריי בנדון, לא קיים כל תקציב במשרד החינוך הנוגע לטיפול בילדים מחוננים. אני עצמי מסווג במערכת לימודית שהיא גוף פרטי המתואם עם אוניברסיטת ת"א והלימודים בו עולים להוריי סכום הקרוב ל-400 ל"י לשנת לימודים אוניברסיטאית..
(מתוך "אנחנו המחוננים! ", מאת כ"נ יעקב פיאדה (לימים אילון), בן 14, יפו)
המקום: אחד מחדרי מועדון הנוער של העדה השומרונית בשכם. עד לפני שלוש שנים לא ידעו צעירי השומרונים בשכם עברית חדשה. ביניהם דיברו ערבית. בסידורי התפילה שלהם קראו עברית עתיקה (צורת אותיות אחרת והיגוי שונה), אך עם אנשים כמוני וכמוכם לא יכלו לשוחח כלל בימים שלאחר מלחמת ששת הימים. השנה, לעומת זאת, ישבו כמוני וכמוכם על יד מקלטי הרדיו ושמעו את קולו של נחמיה בן-אברהם, שתיאר ממקסיקו את מעלליהם של שפיגלר ושפיגל מול ריווה וריוורה.
(מתוך "אולפן לעברית על הר גריזים", מאת כ"נ אבשלום קור)
כרך זה הוא הקובץ השלישי של ירחוני "רדיו האלקטרוניקה", ששינה עתה את שמו ל"עולם האלקטרוניקה" (דרך אגב, האם העורכים שלנו לא יכלו למצוא שם מקורי, והיו מוכרחים לתרגם לא רק את תוכן הירחונים האמריקניים אלא גם את שמם?). בשעתו (עם הופעת הספר "טרנזיסטורים") כבר בירכנו את המהנדס מירון (מביה"ס "אורט" בירושלים) על שסוף סוף נמצא "משוגע לדבר", הרואה צורך בפרסום ספרות מקצועית אלקטרונית בעברית. עד לפני שנים מספר, כל הנזקק לחומר בנושא זה נאלץ לפנות אל הלועזית - בעיקר אנגלית וגרמנית. זה כמה שנים שאפשר לעקוב אחר הנעשה באלקטרוניקה, גם מבלי לשלוט בשפה הנוספת.
(מתוך "רדיו ואלקטרוניקה - כרך ג'", מאת כ"נ י' בן-מנחם, לימים מנחם בן)
כששני נערים עוזבים את הבית ויוצאים לטיול בן כמה ימים - זהו בדרך כלל עניינם הפרטי. אבל כשהשניים חוצים את הגבול, חודרים לשטח ירדן, ומנסים להגיע אל פטרה ("הסלע האדום") - זהו כבר עניין של זרועות הביטחון, של המשטרה, של החבר'ה שלומדים איתם בבית הספר, של החניכים שלהם בתנועה ושל כולם, כמעט.
(מתוך "מסע נועז אל הסלע האדום", מאת כ"נ סמדר שיר)
נא להמתין לטעינת התגובות
