לתשומת לבך רוני
המשבר הפיננסי ימשיך להתגלגל עוד ימים רבים, והרצפה הרועדת מתחת לרגליהם של ענקי ההשקעות בוול סטריט אינה אלא הגג שמתחתיו חוסה שוק ההון הקטן של תל אביב
זה לא אומר שהבנקאות הישראלית חסינה מפני סערות השווקים הזרים, ועל המפקח על הבנקים רוני חזקיהו להמשיך ולבלוש במרץ אחר חורים שחורים בתיקי ההשקעות של הבנקים. המשבר הפיננסי בשווקים ימשיך להתגלגל עוד ימים רבים, והרצפה הרועדת מתחת לרגליהם של ענקי ההשקעות בוול סטריט אינה אלא הגג שמתחתיו חוסה שוק ההון הקטן של תל אביב.
רק לפני חודשים מספר נאלץ בנק הפועלים לספוג מחיקות של מאות מיליוני דולרים בגלל השקעות לא מוצלחות בניירות ערך מגובי משכנתאות בוול סטריט, ובנקאים ישראליים עקבו בדאגה רבה אחד הסדר החילוץ של הבנקים למשכנתאות פאני מיי ופרדי מאק. הבנקים הישראליים השקיעו לא פחות מ-4 מיליארד דולר באיגרות חוב שהנפיקו שתי חברות הענק.
למרבה המזל, ההימור הצליח: הממשל האמריקני הבין שכל פגיעה בתנאי איגרות החוב עלולה להמיט שואה על המשק האמריקני. בעוד שבעלי המניות של שתי החברות הפסידו כמעט את כל השקעתם, זכו בעלי איגרות החוב לחסינות, וכמה בנקים ישראליים הצליחו לרשום רווחים נאים בטווח קצר על ההימור.
אם הבנקים היו טועים בהימור ונכשלים בהשקעות בלתי מוצלחות, לא יכול היה בנק ישראל למנוע זאת. בנק ישראל אינו יועץ השקעות לבנקים שתחת פיקוחו ואינו
יכול למנוע מהם מראש השקעות אומללות שיפגעו בהונם העצמי ובחסינותם.
הבנק מוגבל, למשל, בהיקף אשראי שהוא יכול להעניק ללווה בודד או לענף מסוים במשק. בניגוד למדינות אחרות, אסור לבנקים הישראליים להשקיע מכספיהם במניות הנסחרות בבורסה הישראלית, אלא רק באיגרות חוב ובמניות של בנקים זרים.
הוראה זו, שמקורה במשבר מניות הבנקים בשנות ה-,80 נשמעת חסרת היגיון ככל שנוקפות השנים: השקעה באיגרות חוב או במניה הנסחרת בוול סטריט אינה בהכרח בטוחה יותר מהשקעה במניית מעו"ף ישראלית. לעתים קרובות גורלם של המשקיעים באיגרות דומה לגורל המשקיעים במניות חברה כושלת, ולעתים אף גרוע יותר.
כללי הזהירות נועדו לצמצם אפשרות להפסד שיערער את יציבות הבנק, כלומר: להשיב למפקידים את כספם ואת הריבית שצברו. אם יתברר שבנק כלשהו נחל הפסד המערער את יציבותו, צריך בנק ישראל להגיב במהירות. לכן עליו להיות דרוך לכל אפשרות של נזק כספי.
מגוון הצעדים שיכול בנק ישראל לנקוט הוא רחב ומתאים לכל אפשרות. המפקח יכול לדרוש גיוס הון לצורך סגירת הפער. במקרה של עליית סיכון בתחום השקעות מסוים עשוי הבנק להידרש להקטין את הסיכון, באמצעות מכירת הנכסים המסוכנים.
בתרחיש קיצוני עשוי הבנק המרכזי לסגור את הבנק הסורר או להלאים אותו, כפי שעשתה ממשלת ארצות הברית בפרשת הבנקים למשכנתאות, וכפי שעשתה המדינה בפרשת ויסות מניות הבנקים. מהלכים כאלה אינם נדרשים כאן בינתיים.
נא להמתין לטעינת התגובות
