עבור החתול, הכי טוב בבית
חתולים אוהבים להשתובב בחוץ, אבל אם אתם רוצים שחיית המחמד הפרוותנית שלכם תישאר נקייה, בריאה ושלווה, רצוי שתשאירו אותה בבית. כל הטיפים לשעשוע החתול האורבני

נוכחותו של החתול בחוץ בעייתית גם מההיבט האקולוגי. גם חתול שבע לא יוותר על מורשת הציד של בני מינו, ויכסח כל לטאה, חרדון, חולד או ציפור שייקלעו לטווח של טפריו ושיניו. מנגד, האם אפשר לכלוא חתול בבית? האם אין זו זכותו הבסיסית, כחיה שאיננה מבויתת לחלוטין, לבלות לפחות חלק מזמנו בטבע, ליהנות ממגע עם אדמה ועם צמחים, לנשום אוויר צח ולהתלטף בקרני השמש? האם נגזר עליו לחיות בין ארבעה קירות, לרבוץ כל ימיו מתוסכל ומשועמם ולהפוך לברייה שמנה ועצלה?
בעלי החתולים חלוקים בנושא. באופן אישי, אני מצדדת בתנועה לשחרור החתול. אולי כי אני גרה בסביבה כפרית, קשה לי לדמיין את עצמי סוגרת את הדלת בפני חתוליי, ומונעת מהם את מכמני העולם שבחוץ. נכון שמדי פעם אחד מהם מוצא את מותו באיזושהי דרך, נכון שהפרעושים חוגגים, ונכון שלא כל הציפורים בגינה מגיעות לגיל שיבה בגלל המהלך הזה, אבל זה עדיף על פני כליאה.
גם פרני סיופי, חתולאית מקליפורניה שכותבת באתר "על חתולים", האמינה בעבר שאסור למנוע מחתול גישה החוצה, אבל אחרי שאחד מחתוליה נדבק באיידס חתולים (מחלה שעוברת בשריטה או בנשיכה), היא החליטה שלא עוד. היום כל חתוליה ספונים בבית. הם רואים את העולם מבעד לחלון, ויוצאים רק כשהם קשורים ברצועה. "מכיוון שמעולם לא חיו בחוץ, הם פשוט לא יודעים מה הם מפסידים", היא אומרת, "יש להם הרבה אמצעי העשרה בתוך הבית, וחלונות גדולים שמהם חודר אור השמש".
גם מרתה אסתרקין, יועצת להתנהגות חתולים, מאמינה שלחתול עדיף להישאר בתוך הבית. "נכון שחתול זקוק להעשרה ולהזדמנות להפעיל את הגוף", היא אומרת, "אבל זה לא אומר שאפשר למצוא את הדברים האלה רק בחוץ. לרוב הבעלים קל יותר לתת לחתול לצאת החוצה ולתת לו לחפש עיסוקים בעצמו, מאשר לדאוג לו להעשרה בתוך הבית. הם חושבים שבכך פטרו את עצמם, אבל הם חושפים את החתול לפגיעות ולמחלות".
הוצאת חתולים החוצה נועדה לעתים, לדבריה, לפתור את בעיות ההתנהגות של החתול, אבל לא תמיד זה עובר בהצלחה. "ההוצאה של חתול שמשתין בבית, למשל", היא מסבירה, "לא תפתור את הבעיה, ולפעמים אפילו תחמיר אותה. בעיה נוספת שיכולה להתעורר כשמשאירים לחתול חלון פתוח או דלת חתולים למעבר חופשי, היא חרדה טריטוריאלית. החתול יפחד שייכנס מהפתח חתול זר, והוא עלול לשמור על החלון כל היום, ואפילו לסמן בשתן ובצואה את הכניסות, למען יראו וייראו".
הפתרון
בתוך הדירה ארגנה אסתרקין לחתוליה מתקנים מדורגים לטיפוס, מדפים בגבהים שונים, ומשטחים לשיוף ציפורניים מקרטון ( " אני יכולה לחיות עם הלכלוך שזה מייצר" ) שאפשר למצוא גם מחומרים אחרים כמו חבלים או עץ. במתחם שבחוץ היא הציבה בולי עץ. "העשרה סביבתית צריכה להיעשות, תוך הבנה שכל הבית הוא הסביבה של החתול, וצריך ששם יהיה לו חופש מקסימלי. רצוי לפזר את המתקנים האלה בכמה שיותר מקומות זמינים ונגישים".
באשר לסוגיית החתול כטורף, אסתרקין טוענת שמדובר בתעמולה של שונאי חתולים. "אין הוכחות חד משמעיות שחתולים מכחידים חיות בר קטנות, אבל לאנשים שרוצים לסלק חתולים נוח להישען על הטיעון הזה. ציפורים ובעלי חיים אחרים ניזוקים יותר מהרס בתי הגידול שבני האדם יצרו. לא כל חתול צד, ומי שמתעמק קצת יותר בסטטיסטיקות ובבדיקות תוכן של קיבות חתולים, יודע שבעלי החיים שניצודים הם החלשים, שממילא היו מתים".
גם הווטרינר ד"ר עופר דויב מסכים שעקרונית אין לחתול בעיה להיות כל הזמן בבית, בעיקר אם הוא מורגל בזה מגיל צעיר. "זה נכון לכל גזעי החתולים, מחתולי רחוב ועד חתולים גזעיים", הוא אומר, "יש גזעים כמו הימלאיה ופרסים, שפשוט יושבים כל היום ולא זזים. הם אוהבים להיות בבית, ואין להם שום צורך לצאת החוצה. ברור שכדאי שתהיה בבית מרפסת או חצר סגורה שיש בה שמש, אבל רוב החתולים חיים דווקא בבנייני מגורים. בניו יורק, למשל, אין דבר כזה חתול שיוצא החוצה, אפילו שהיום יש יותר ויותר אנשים שמאלפים את החתול לצאת לטיולים ברצועה כמו כלב".

למי שבוחר לתת לחתול לצאת ולהיכנס כאוות נפשו, אבל מבקש למנוע כניסה מחתולים אחרים, הוא ממליץ להיעזר בקולר אלקטרוני שיאפשר רק לחתול הביתי לפתוח את דלת החתולים. הוא מזכיר שנושא החיסונים קריטי יותר אצל חתול שיוצא, בעיקר חיסון הכלבת והחיסון המרובע מפני מחלות ויראליות נפוצות. בכל מקרה, גם לבעלי החתולים הסגורים בבית אסור להירדם בשמירה. חשוב להגיע לביקורות תקופתיות וכמובן לעקר ולסרס-לא רק כדי למנוע התרבות, אלא גם כדי למנוע סרטן ודלקות באיברי הרבייה.