שגרה ירוקה: החיים על ספינת גרינפיס
הם יוצאים למסע של שלושה חודשים בשם הסביבה, הם נאבקים, מוחים ואם צריך אז יוצרים פרובוקציות. לרגל הגעת ספינת הדגל של הארגון לישראל, מבט על חייה של פעילה אחת בשייט על הסיפון הכי ירוק בעולם
פעילת גרינפיס על הספינה צילום: משה אביעזר
טים מתאילנד, בת 30 ובעלת תואר שני במשאבי אנוש, מנהלת הרבה שנים דיאלוג עם הטבע. את איי תאילנד עזבה למזלה יום לפני אסון הצונאמי, היא חוותה הצפות בבנקוק ועובדת כבר חמש שנים בגרינפיס. לפני שלושה חודשים הצטרפה לספינת ה-rainbow warrior. במהלך החודשים הללו התנגדה עם שאר חברי הספינה להקמת תחנות פחמיות בפיליפינים ובארץ מולדתה.
בין הרמת תורן אחד לשני ובזמן שהיא מנסה להבין את האנגלית של הקפטן היא מספרת על החיים בספינה, "בשבילי הספינה היא דרך לראות את העולם. אני מכירה מקומות ותרבויות בעיקר דרך אנשים שמבקרים בספינה". טים מסבירה כי "בכל מקום שהספינה עוגנת, אנחנו מקיימים ימים פתוחים כדי להגביר את ההסברה, למבוגרים אנחנו פשוט מספרים על הנזקים שהפחם עושה לסביבה ולילדים מסבירים בעזרת משחקים". בכל מדינה, לדברי טים, ההסברה מורכבת ממידע על האסונות של שימוש בפחם וממידע על ייצור אנרגיה חלופית הרלוונטית למשאבים הספיציפיים של המדינה.
לא לקחו שוחד
במאבק שטים הייתה שותפה לו עם הספינה בתאילנד ניסו להגביר את המודעות ולחדד את התנגדות בקרב המקומיים. "בדרום תאילנד נאבקנו נגד תחנה פחמית. המקימים של התחנה ניסו לשלם שוחד למקומיים כדי שלא יתנגדו אבל האחרונים עמדו בפיתוי לאחר שמתנדבי גרינפיס הסבירו להם על ההשלכות" הסבירה והוסיפה ש"הממשלה שם עסוקה במלחמות פוליטיות, אין להם זמן להקשיב לנו".
פעילת גרינפיס צילום: משה אביעזר
בתוכו חוויה עם משברים קטנים. " לפעמים אני מרגישה שנמאס לי. זה קשה כי לא כולם מדברים בשפה שלך, יש הבדלי תרבות, אבל אנחנו למדנו להיות סבלניים אחד לשני".
הספינה של גרינפיס תמשיך לבקר בעוד מדינות בהן צפויות לקום תחנות פחמיות ותסיים את מסעה בדצמבר בועידת האקלים בפולין. טים תמשיך למתוח חבלים ולנסות להבין את שאר חברי הצוות עד שכולם יידעו שפחם זה מסוכן ושיש דרך אחרת.
נא להמתין לטעינת התגובות
