העמלות עולות יחד עם המשקל
הבנקים גונבים מאיתנו בלי בושה, הסרט של מיקי רוזנטל הוא חובה, והמסקנה הכי כואבת היא שאני שמן
התכוונתי להתחיל לכתוב על העניין הבא, אבל פתאום הגיע אליי מכתב מהבנק, ובו הם מודיעים שלקחו לי עמלה על שאילתה 55 שקל!!!!!!!!!!!!!! ואיבדתי את הריכוז. בואו נדבר על זה רגע:
עמלות הבנקים. האם הבנו סופית, אני ואתם אחיי שלא התקבלו ל"האח הגדול" ובכלל, שהבנקים גונבים לנו כסף לאור יום מתחת לפנס באמצע הבית שלנו בלי למצמץ? האם הבנו, אני ואתם אהוביי הבלתי משכשכים במפרץ האהבה, שהבנקים מזיינים אותנו ללא אמצעי זהירות, לא תוך כדי משחק טלוויזיה באישור החוק ובמזיד לגמרי?
האם לנצח, אני ואתם אחיי ואחיותיי המתכלים שלא התקבלו ל"הישרדות", נגיש להם את הלחי השנייה/ את פלח הטוסיק השמאלי/ את ערוותנו הפעורה והמשתוממת כדי שהם יוכלו להמשיך לתקוע אותנו בעוד אנו בלתי נהנים לחלוטין? מתי נהיינו מטומטמים כל כך? איך עם שלם, קם בבוקר ואומר לעצמו - מה יש לי היום? אה... כן... היום הבנקים גונבים לי כסף בצהריים... איזה כיף. אז מה יהיה?
אם הבנקים, בעלי הלב היהודי, עושים את זה לישראלים, למה שהפלסטינים לא יזרקו אותנו לים כמו שהם אוהבים? אם העמלות בישראל הן במקום הראשון בגובהן בעולם!! למה שלא ניקח את המקום השני בהתאבדויות עולמיות על רקע כלכלי? ולמה המדינה מרשה להם לגנוב? אגב, אני לא חוזר בי מהמילה "גנבה" כי אם מישהו לוקח 55 שקל על התראת חריגה אז הוא גנב, תתבעו אותי. למה המדינה מרשה? הנה חלק מהתשובה באייטם הבא.
מיקי רוזנטל והאחים עופר. עזבו הכול ולכו לראות את הסרט הזה. תקבלו הסבר מפורט ומדויק איך המדינה גונבת מאתנו ומעבירה לאחים עופר. זה סרט טוב ועצוב. הוא עצוב בגלל הידיעה שהסרט לא שודר בעיקר כי האחים עופר שולטים בכמה מאמצעי התקשורת (ואת האחרים הם מפחידים סתם בתור הובי). המחשבה הזו והתוספת שאולי לרוזנטל לא תהיה עבודה עצובות מאוד, אבל כשרואים בסרט כמה המדינה גונבת מאתנו ומעבירה לעשירים - ברור מאוד למה לבנקים קל כל כך לגנוב מאתנו
אז אני אומר, בואו נקום ונעשה פעולה. בואו נקים איזה בנק אלטרנטיבי שמושתת עלינו ועובד בשבילנו. אם נצטרך הלוואה, נלך לבנקים הגדולים, נשלם להם ים ריבית וניקח כסף, אבל אין שום סיבה שנעביר להם כל יום וכל דקה, חצי מהרכוש שלנו בהתנדבות. אני דווקא מחבב את מנהלת הבנק האישי שלי ואת טלי שמנהלת בפועל את הקומה השנייה, אבל אני לא לוקח עמלה על החיבוב הזה. זה בחינם, ואני רוצה יחס דומה.
מאמנת אישית. אחרי שנים של משחקי נדמה לי, הליכות קצרות, לחם קל וטחינה מלאה - נפל האסימון וחלחלה התובנה. אני לא שמנתי, אני שמן. נעים מאוד, מדבר גיא השמן. הייתי פעם מודגש בשוליים - היום אני שמן בכל זווית אפשרית. הייתי פעם שמנמן חמוד - היום אני בהמה גסה. לכן שכרתי את שירותיה של יסמין (השם האמיתי שמור בארגז הלחם), מנהלת סטלאג 17 לשעבר, שתפריד ממני עשרה... או אולי 30 קילו עד סוף החגים. או כריסטמס, מה שיצא קודם.
בפגישה הראשונה בעיקר בכיתי. יסמין הסבירה לי שלא כל כך ברור איך אני עדיין חי עם הצורה שאני מתנהל בה והיא לא בטוחה שהיא תעמוד במשימה. "על מי את ממליצה?" שאלתי בחשש מסוים. יסמין אמרה שפעם הביאו מישהו כמוני לרוחמה אברהם בלילא, ואחרי שבועיים הוא יצא חצי, ואפילו היה אפשר לדחוף אותו לארגז ירקות של אגרקסקו, אבל רוחמה עסוקה מאוד בלהביא תיירים למדינה, ואין לה זמן.
"אני כן אקח את הפרויקט", כך יסמין, "אתה רק צריך להבטיח לי שני דברים: להגיע שלוש פעמים למכון ולהפסיק לאכול למשך חודש וחצי". היססתי לשנייה והסכמתי מיד, ואפילו לא היה צריך את הבעיטה שיסמין שילחה בגלל ההיסוס. העלות של מאמנת אישית לא קטנה, אבל אם לא אוכלים בתקופה הזו, זה די מתקזז.
יסמין כן ביקשה שאקנה כמה פריטים לפני תחילת האימונים. מדובר בכמה דברים קטנים כמו שלושה מכנסי ריצה, מגבת אישית מדיפת זיעה, ארבע חולצות מדיפות זיעה, גרביים מדיפות זיעה ושעון דופק שהולך עם חגורה תואמת שמשדרת לשעון את מצב הלבלב שלי בזמן האימון. גם זה צריך להדיף את הזיעה. נפרדתי מעוד קרן השתלמות והתחלתי להתאמן.
מה שהבחורה עושה לי די תואם את מה שלמדתי על האינקוויזיציה הספרדית, אבל אני לא בטוח שהם שילמו כל כך הרבה. העיקרון פשוט: כשלי כואב יסמין מחייכת. הבחורה לוקחת את האיברים שלי למקומות מגוונים מאוד ובלתי קוהרנטיים עם הגוף שלי, ומחזירה אותם אחרי כמה דקות במצב שונה מעט. לפעמים היא לא מחזירה ואני מתרגל. לא חייבים שתי רגליים כל הזמן. האם ידעתם שכשלא יושבים הרבה זמן, ובמקום זה רצים - מתחיל לכאוב בצד כאילו יש לך דלקת בתוספתן? זה לא ייאמן.
אני ממש רוצה כבר להיות רזה כדי שאוכל לקחת את הגוף היפה שעוד מעט יהיה לי ולקרוע את העיר. הבעיה שאחרי האימונים אני אהיה אולי רזה, אבל עני מאוד מבחינה כספית, וגם הרעב הזה הפך אותי דיכאוני מעט, בייחוד בימי חול. אני גם לא מעשן, ככה שמה שנשאר לי זה לפתוח טלוויזיה ולראות את האחות הזונה אוכלת כבשה ומצטלמת על קיר שלם.
אגב, הפינה האורגנית בפגרה עד סוף האימונים.
1. יגאל עמיר חשוד שאיים על השכנים של לאריסה טרימבוזה באיזה סכסוך ביניהם. אני לא מכיר את השכנים או את לב הסכסוך, אבל האם אפשר לבוא ובאובייקטיביות מופלאה לעזור לכם שכנים יקרים?
2. עכשיו מופז מודיע שלבני תחלק את ירושלים, וזה לא טוב. בעיניי זה דווקא חביב, ואם אפשר שבזמן שהיא מחלקת את ירושלים הוא יחלק תה, יהיה יופי.
3. ג. יפית, כך דווח, עוברת לליכוד. היא הכחישה בתכנית רדיו, אבל מה זה משנה. אני בדקתי ומצאתי שזה גם טוב, גם מזין, גם יורד בכביסה, גם לא מתקלקל וגם לא מכיל שמן צמחי.
4. בזמן שורות אלה אני חוגג 47 שנים במידל איסט. גיל אידיוטי 47. פתטי יותר מ-46. שיא חוסר המשמעות. עם זאת, נס רפואי.
5. כבר אפשר להגיד שגוסטב הייתה חרא של סופה ולא אימא של אף אחד. דני רופ נמצא ספון בחדרו וממלמל דברים ללא פשר.
6. ישראל מ"כוכב נולד" התקשר וביקש שאם אפשר, לא לשכוח אותו מהר כל כך, זה טיפה קשה לו.
7. מזל טוב, יש טלנובלה פלסטינית ראשונה. ספוילר: בסוף היהודי טובע בים.
8. כבר עברו 880 ימים מאז נהרג החייל הראשון בלבנון, וא' משלישיית פח"א ממשיך, ואפילו נהנה מזה. אנחנו פחות.
9. הכנסת חוזרת לעבוד בקרוב מאוד, והירשזון חוזר לא לעשות כלום ולקבל משכורת. יכול להיות שזה לא מפריע לאף אחד?
10. עברו 80 ימים מאז הוחלט על חקירת מבקר המדינה נגד ועידת התביעות. כ-2,390 ניצולי שואה מתו מאז ההחלטה.
פתרון לחידה: קשה לענות כי הרגע נרצח עוד אחד. ילדים, תיזהרו מהורים ומים באותו חדר. שבת שלום.
נא להמתין לטעינת התגובות
