היכן אחריותן של רשויות הרווחה והמשפט בצרפת?
נוהל טיפול בילדים בסיכון קובע שהרשויות מעדכנות זו את זו. היכן היו הרשויות בצרפת כשרוז הגיעה לישראל, ומדוע לא דיווחו שמדובר בילדה שעברה התעללות? פרשנות
כאשר האם מרי תבעה משמורת על בתה, האם נערכו לה בדיקות מסוגלות הורית? האם נבדק תפקודה ההורי מאז שילדה את בתה, נטשה אותה, וילדה שתי בנות נוספות עד שבאה לקחתה? מישהו נתן דעתו על השאלה אלו חיים צפויים לרוז הקטנה בישראל עם אם שמספר שנים לא הייתה בקשר עם בתה? ככל הידוע לי, לא נעשתה כל פנייה מצרפת לישראל כדי לקבל מידע על האם ועל תפקודה.
כששופט בית המשפט לנוער בצרפת החליט כי רוז הקטנה תעבור למשמורתה של אמה, היו צריכות להיעשות מספר פעולות, המקובלות בדרך כלל בעולם המקצועי.
בישראל, כשילדים בסיכון עוברים דירה, גם ליישוב סמוך מאד, פקידת הסעד לחוק הנוער שהיא עובדת סוציאלית במקצועה, מיידעת את הרשות הקולטת בדבר הקטינים העוקרים את מגוריהם, מתקיימות ועדות לתכנון תוכניות טיפול, בהן נוכחים עובדים סוציאליים ואנשי טיפול משתי הערים, ובית המשפט לנוער מיודע על כך.
כך קורה גם כאשר קטינים בסיכון עוזבים את הארץ. פקידת סעד לחוק הנוער שולחת תסקיר מפורט אודות הקטינים ומצבם הרגשי, ההתפתחותי והמשפחתי, והסיכון בו הם מצויים, למחלקה המטפלת בקשרי חוץ במשרד הרווחה בירושלים. שם מתרגמים ושולחים את החומר שנאסף אודות הקטינים למשרד לקשרי חוץ במדינה הקולטת.
משרד זה אחראי לאתר את מקום המגורים של המשפחה, ולהעביר את כל החומר הכתוב לרשויות הרווחה,
למזלה הרע ממילא של רוז, לא כך קרה. הפעוטה, שננטשה פעמיים במפתיע, פעם אחת, בהיותה בת שנה בלבד, על ידי אמה שנותרה בארץ, ובפעם השנייה, ננטשה על ידי אביה, וטסה עם אמה, אישה שלא הכירה ולא זכרה ושלא שמרה עמה על קשר במשך שלוש שנים, לארץ חדשה.
רשויות הרווחה והמשפט בצרפת היו צריכים לתת דעתן על כך שמדובר בפעוטה בסיכון שעברה טלטלות רבות, נפרדת במפתיע מאביה, נלקחת לארץ ולשפה זרות לה, כדי לחיות עם משפחה שאינה מכירה ושלא התעניינה עד אז בגורלה, וזקוקה להמשך טיפול ומעקב.
בית המשפט לנוער בצרפת ורשויות הרווחה שם היו צריכים לשלוח דוחות מעודכנים, אישורים רפואיים, אבחונים, פרוטוקול בית משפט וכל מידע אפשרי לרשויות הרווחה בישראל. לו היה מגיע חומר שכזה לפקידת הסעד לחוק הנוער בנתניה, המשפחה שנזקקה להדרכה, לליווי ולטיפול בעקבות הצטרפותה של רוז אליה - הייתה מוכרת ומטופלת, רוז הייתה מושמת במסגרת המתאימה לגילה ולמצבה ההתפתחותי והרגשי, וייתכן שהאסון הנורא וחמשת החודשים שקדמו לו בארץ, בהם ספגה דחייה, אלימות, טלטלות וחוסר קביעות, היו נמנעים.
ראוי שתיעשה פנייה ושאלה לרשויות הרווחה והמשפט בצרפת, ושירועננו הנהלים בנוגע למעבר קטינים בסיכון ממדינה למדינה כדי למנוע הישנות מקרים מזעזעים שכאלה בעתיד.
נא להמתין לטעינת התגובות
