הדרמה של אובמה לא צפויה לרגש אף אחד
הופעה של ראפר וערב בידור בחסות חברת קונדומים, לא ירגשו את הציבור האמריקני. אולם, הוועידה הדמוקרטית בדנבר תכתיר את אובמה
כשהודיעו ראשי המפלגה הדמוקרטית בראשית 2007 כי העיר דנבר תארח את הוועידה הדמוקרטית למינוי מועמד המפלגה לבית הלבן, "שושלת" זה בדיוק מה שהיה להם בראש. ביל קלינטון האהוב והשולט ביד רמה במפלגה הדמוקרטית מאז שנת 1992, יעלה על הבמה, ולקולם של קריאות ומחיאות כפיים יעביר את המפלגה לידי רעייתו הילארי, ותוחזר עטרה ליושנה בוושינגטון הבירה.
קלינטון הובילה בסקרים המוקדמים במפלגה, ונחשבה למועמדת מובטחת. אף אחד לא דמיין שהיא תצלול בקמפיין המנוהל גרוע, ושהעיר במערב ארצות הברית, מושבם של מחפשי הזהב באמצע המאה ה-19, תשמש כתפאורה למינוי של סנטור שחור, צעיר, כמעט אלמוני וחסר ניסיון ביצועי ובינלאומי - למועמד המפלגה.
אבל בבחירות של 2008 הכל אפשרי. אמריקנים רבים אומרים כי לא ראו בחירות כאלה בימי חייהם, וכיוון שאחרי שמונה שנות שלטון רפובליקני בארצות הברית העונה הפוליטית נוטה לכיוון הדמוקרטי, תשומת הלב שמוענקת לוועידה בדנבר היא חסרת תקדים.
אבל מה מתכוונים הדמוקרטים לעשות שם? התשובה הפשוטה היא: לא הרבה. אין מתח גדול. באף ועידה פוליטית מאז שנות ה-50 לא ערכו הצבעה אמיתית, והאירוע הוא ההצגה הפוליטית הגדולה ביותר, ומתוכננת בקפידה בהתאם. כולם יודעים מה יהיו תוצאות הצבעת הצירים ביום האחרון של הוועידה, מי הוא המועמד למשרת הנשיא, ומי המועמד לסגן הנשיא.
4,233 הצירים, מתוך עשרות האלפים שיתקבצו באיצטדיון אינבסקו הענק של דנבר, יהיו ניצבים בתסריט של אובמה. הם ימלאו אחר הוראות הבימוי, יניפו שלטים, ויקראו קריאות עידוד. התפאורה תהיה של בלונים בצבעי הדגל, ודמעות יזלגו מעיניהם של הנוכחים בעת שישירו כולם את ההמנון. השבוע אנו נראה על מסך
אך לוועידות פוליטיות כן יכולה להיות משמעות. תשאלו את ברק אובמה. בשנת 2004, כאשר התכנסה הוועידה הדמוקרטית בבוסטון להכריז על מינוי הסנטור ג'ון קרי למועמד לנשיאות ועל הסנטור ג'ון אדוארדס כמועמד לסגן, היה אחד הנואמים בימי הוועידה הסנטור הבלתי מוכר מאילינוי.
בחור צעיר בן 43 עולה לדבר בפני קהל מפוהק. עוד נאום אחד בתוך שבוע ארוך של פטפטת פוליטית, והנה - הפתעה. אובמה הצליח להתעלות מעל לדברנים האחרים ולרתק את הקהל. מיד בתום הוועידה, לפני ארבע שנים, סומן אובמה כאחת ההבטחות הגדולות ביותר של הדמוקרטים. "שימו לב לצעיר הזה", אמרו אז, "הוא עוד יגיע רחוק".
הוועידה היא הזדמנות טובה לבכירי המפלגה להתכנס. זהו מפגש "חברי מרכז" הגדול ביותר והזדמנות נפלאה לדילים פוליטיים, להתחככות ולקידום אג'נדות שונות. מעין אולימפיאדה של הפוליטיקה האמריקנית. במקרה או שלא במקרה, האולימפיאדה של הפוליטיקאים מתחילה ברגע שנגמרת האולימפיאדה האמיתית, כי הפוליטיקאים יודעים שאף אחד לא יתבונן בהם בטלוויזיה, כל עוד יש מי שקוטף מדליות זהב בצד האחר של העולם.
הוועידה השנה תהיה גם מאורע היסטורי. אחרי קמפיין ארוך בין האישה הראשונה לבין השחור הראשון, הודיע השבוע המטה של אובמה כי יכבד את יריבתו הגדולה ויאפשר לציריה של קלינטון, כ-1,886 צירים (המבטאים את קולותיהם של כ-17 מיליון איש), להצביע לה באורח סמלי ביום האחרון של הוועידה.
קלינטון הודיעה כי היא תסב את ציריה לאובמה באופן מיידי. עוד במהלך ארבעת ימי הוועידה יאשרו נציגי המפלגה הדמוקרטית מ-50 מדינות ארצות הברית גם את מצע המפלגה. אך גם למסמך זה חשיבות מוגבלת, שכן הוא מנוסח בקווים כלליים ובסיסמאות עמומות.
ההתרחשויות המרתקות בוועידה יהיו דווקא מחוץ למרכז הכנסים ולאיצטדיון אינבסקו. הכינוס הגדול ביותר של המפלגה הדמוקרטית מזרים אל העיר עשרות אלפי לוביסטים, עיתונאים, פעילים פוליטים, מתנדבים וכמובן גם רוכלים וסתם סקרנים. בכל העיר ייערכו מאות פנלים, אירועים ומסיבות כדי לחגוג את המינוי של מועמד המפלגה.
אצל הדמוקרטים תבלוט קבוצת אוכלוסייה מיוחדת: הסלבריטאים. הקשר העמוק בין הוליווד לליברלים ייחגג השבוע בדנבר בנוכחותם של אופרה וינפרי, בן אפלק, ג'ורג' קלוני, שרליז תרון, אנט בנינג, וורן ביטי, פורסט וויטאקר ועוד רבים. אמן הראפ קניה ווסט יערוך קונצרט מיוחד ל-,VIP והקליפ על אובאמה של Will.I.Am בכיכובה של סקרלט ג'והנסון - שכבר היכה גלים במהלך הפריימריז - יוקרן שוב ושוב באירועים.
ביל מאהר, הבדרן ומנחה תוכנית "ריל טיים", עובר לדנבר השבוע ויארח את ה-Condomvention, ועידת הקונדומים שמטרתה לגרום לדמוקרטים "לעשות את זה" (Get it on) בערב שבמימונם של יצרנית הקונדומים טרויאן ומגזין רולניג סטון. באירוע למוזמנים בלבד יבדר מאהר את הקהל בהרבה דיבורים ומעשיות על "קונדוט מים, קוקטיילים, קומדיה ואולי גם שינוי", כלשון ההזמנה למקום.
הדמוקרטים מסתובבים בחזה נפוח מגאווה. קשה לצפות כיום מי מהמועמדים - אובמה או מקיין - יצליח להיבחר לבית הלבן, אך על פי כל הסקרים המוקדמים, הדמוקרטים צפויים לכבוש את הסנאט וגם את בית הנבחרים (כלומר, אם ייבחר מקיין לנשיא, צפויות לו שנים קשות מאוד מול קונגרס לעומתי).
ועידות פוליטיות הן אולי הצגה אחת גדולה, עם מעט תוכן ממשי, אבל דבר אחד ברור לראשי המפלגות - יש לא מעט דברים שיכולים להשתבש ולפגוע במפלגה. הנה למשל המועמד הדמוקרטי הסנטור ג'ון קרי בשנת .2004 כל המפלגה הדמוקרטית חיכתה לרגע שבו הוא יעלה על הבמה, וייכנס במועמד הרפובליקני הנשיא ג'ורג' בוש.
אך קרי, אחד האנשים הפחות כריזמטיים שהגיעו למעמד הרם, רצה לנהל קמפיין נקי בלי להכות מתחת לחגורה. התוצאה הייתה הופעה יבשה, משעממת, ניקיון כפיים שהרדים את הצופים. בשנת 2000 הצליח סגן הנשיא אל גור להביך את הקהל. בסוף הנאום שלו הוא תפס את אשתו טיפר, ולעיני כל העולם נתן לה נשיקה רטובה מאד. לא רק שזה היה דביק, אלא גם הגעיל הרבה מהנוכחים שלא מורגלים במחוות כה אינטימיות בפומבי.
בשנת 1988 עלה ביל קלינטון, אז מושל ארקנסו, על הבמה בוועידה הדמוקרטית והתיש את הקהל. הוא דיבר ודיבר ודיבר במשך יותר מחצי שעה, עד שהצירים התחילו לצעוק לעברו "רד מן הבמה, רד מן הבמה". קלינטון נהג להתבדח על חשבון עצמו בנוגע לפטפטת שתקפה אותו, ובוועידה הדמוקרטית ארבע שנים לאחר מכן הוא עלה על הבמה לקבל את מינוי המפלגה, ואמר "אני מתמודד לנשיאות השנה בשל סיבה אחת בלבד. רציתי לחזור אליכם ולגמור את הנאום ההוא שהתחלתי לפני ארבע שנים".
אולי יותר מכל, זכור הנאום גלוי הלב של המועמד הדמוקרטי לבית הלבן בשנת 1984, וולטר מונדייל. מתוך רצון לחשוף את פרצופו האמיתי של המועמד היריב רונלד רייגן, אמר מונדייל בנאומו כי שניהם ייאלצו להעלות מסים. "בואו נאמר את האמת", הכריז, "מר רייגן יעלה את המסים, וגם אני אעלה את המסים. הוא פשוט לא יגלה לכם את זה. אני הרגע גיליתי". דבריו של מונדייל נתפסו כהתחייבות מצדו להעלאת מסים, ועלו לו בהפסד הבחירות. יש דברים שפשוט אסור לומר בוועידות.
המפלגה הרפובליקנית לא מתכוונת לתת לדמוקרטים להאפיל עליה ולגרום לחבריה להיראות כמפסידנים. המועמדים לנשיאות לשעבר, מיט רומני ורודי ג'וליאני, יתייצבו גם הם בדנבר כבר מחר, ותחת הכותרת "Ready 08 Not" יעשו הכל כדי לחרב לאובמה את המופע.
בעוד שבוע בדיוק תיפתח גם הוועידה הרפובליקנית בעיר סנט פול במדינת מינסוטה. כנהוג בפוליטיקה האמריקנית, המפלגה השלטת בממשל בוושינגטון מקבלת את הזכות לערוך את ועידתה אחרונה ולהותיר את הרושם הגדול לפני שמתחילים השבועות הקריטיים של הקמפיין. גם אם יהיה נדמה השבוע שהפגנת הכוח של הדמוקרטים היא עצומה, בשבוע הבא ייצא לדרך מפגן הכוח הבא.
הבעיה הגדולה של המועמד הרפובליקני ג'ון מקיין היא כיצד למצב את עצמו כמועמד הראוי להחליף את ג'ורג' בוש, אחד הנשיאים הפחות אהודים שידעה ארצות הברית, בלי לפגוע בו. הנשיא וגם סגנו דיק צ'ייני ישתתפו בוועידה, וינאמו על אותה במה כמו מקיין. ובשנה שבה המצב הכלכלי גרוע, מקיין צריך למצוא את הניסוחים הנכונים כדי להבהיר לאמריקנים שהוא לא רק "מר ביטחון", ומעבר לערכים האישיים הטובים שלו, הוא מביא לבוחרים גם ערך מוסף בנושא מדיניות פנים.
נא להמתין לטעינת התגובות
