וידוי של אבא
היא כבר לא בייבי ועדיין לא בייב. התבגרות של בת היא עניין מרגש, אבל גם מאוד מכאיב
כולנו מכירים את התופעה הזאת : אחרי תקופה של בדידות והגות יש לך חברה חדשה. החברות מתחילה בתקופת ניכור מבורכת, עד שיום אחד אתה מדבר בטלפון והחברה החדשה שואלת את השאלה הבאה: "מי זה היה"? השאלה הזאת מסמלת את סוף ההתאהבות וראשיתה של הקנאה והתלות ההדדית.
בתי נטאשה נמצאת כעת בארץ וגם היא רוצה לדעת על כל שיחה בטלפון. היא דפדפה בין אנשי הקשר שבנייד שלי ודרשה פרטים על נשות הקשר. היחסים בין אבא לילדה - בעיקר כשהיא בת 12 וחצי - הם מורכבים ביותר.
עד כה דחתה הילדה שלוש חברות פוטנציאליות שלי. היא לא אהבה אף אחת מהן (בדיעבד אני חושב
שבצדק). גם ילדתי הבכורה לא חיבבה מעולם שום חברה שלי. הילדות תמיד ירצו לראות את האבות עם האמהות הביולוגיות שלהן או עם חתול.
זה רק טבעי שנטאשה, בעיצומו של תהליך המעבר הקשה מילדות לבגרות, דורשת בעלות גמורה עליי. והיא לא רוצה שום מתחרות. ילדתי הקטנה ואני מתראים רק פעם בכמה חודשים לתקופות של שבועיים, ולכן אני יכול לראות היטב את שלבי ההתפתחות שלה.
היא עדיין תמימה, לפעמים אפילו תינוקית, אבל יכולה לעבור ללא כל התראה מוקדמת מחיוך של משחק בצעצועים ישנים לכעס מפחיד של מכשפה זקנה. הילדה היפה והחכמה הזאת לא יכולה להבין שהיא לכודה במעין מחנה מעבר - בין תום של מישהי שרוצה להיות קטנה לנצח לבין התשוקה להיות טינאייג'רית עצמאית, כמו הבנות בכיתות שמעליה.
היא כבר לא בייבי והיא עדיין לא בייב. היא יכולה להיכנס איתי לוויכוחים עקרוניים
אני חושב שאם הצלחנו במשהו, שתי האמהות שלהן הייתי נשוי ואני, זה לשמר כמה שיותר את הילדות של הילדות שלנו. את שני הילדים הגדולים, למרות שהחיים שלנו היו פרועים, החלטנו לגדל בכפר ובטבע, והביצה התל אביבית לא קלקלה אותם. הבת הגדולה שלי אהבה את הבית וישבה איתנו בסלון עד שהתגייסה. אני לא יודע אם הייתי הוגן כשלא הרשיתי לה לישון עם שום דבר שמתגלח עד שהיתה בת 17. וגם כשהיה לה חבר, חיכיתי בחצר עם רובה ציד ורק כשחזרה הצלחתי סוף סוף לעצום עין.
לשני ההורים יש תפקידים שונים .התפקיד המיתולוגי של האם, שהילדים יצאו מבטנה והיא הניקה אותם, הוא לגונן עליהם ולהשאיר אותם כמה שיותר בבית ובשליטתה. התפקיד האכזרי של האב הוא לאחוז בידם ולהוציא אותם לעולם חסר רחמים כדי שבבוא היום יידעו לחיות בלי הורים. כמו שאמר ג'רי סיינפלד: "לא חשוב כמה שאנחנו אוהבים את התינוק שלנו ואומרים לכולם עד כמה הוא מתוק ונפלא, אנחנו יודעים טוב מאוד שהוא בא לכאן כדי להחליף אותנו".
משנה לשנה בגלל האבולוציה, תנאי החיים , והתפתחות הרפואה, הילדות הולכת ומתקצרת, וילדות הופכות כל כך מהר להיות נשים קטנות. על פי סקרים אמריקניים, כבר בגיל שמונה מתחילות הבנות בימינו לפתח חזה, שמגיע לגודלו המלא בין גיל 12 ל-18 את המחזור הראשון הן מקבלות בגיל 12 או 13.(ב-1830 המחזור הראשון הופיע בגיל 17).
החופש המיני וחוסר הידע או הרצון של הורים כה רבים להסביר לבנות את עובדות החיים, מובילים את הילדות במהירות לעולם שבו הסקס הוא מסתורין גמור או משהו סחיר שלא צריך לחשוב עליו יותר מדי .
אני זוכר כיצד הזדעזעתי בהאלווין, כשעברתי עם נטאשה בין הבתים בבוסטון לאסוף את הסוכריות הטיפשיות האלה, כששמתי לב שרוב הילדות המחופשות לבושות, תסלחו לי, כמו חשפניות. אמריקה - וכמובן שזה גם הגיע אלינו, ובגדול - הסקס הוא פוליטיקה. מכירת הגוף או חשיפתו המוגז מת היא האג'נדה הפוליטית של הנשים שאין להן דבר אחר להציע לאומה ולקהילה.
כשראיתי שנטאשה התחפשה ל"נרד" (יורם) עם חליפה גברית ומשקפיים ענקיים, הבנתי שהילדה הזאת לעולם לא תיישר קו עם מכירת הגוף או הנפש שלה .אני מצדיע לאמא שלה שעשתה עבודה טובה והסבירה לה את עובדות החיים בתבונה וברגישות שכל כך לא אופייניות להרבה אמהות אמריקניות שמנסות להתלבש כמו הילדות שלהן, כלומר - לא להתלבש.
אני גם לא מנסה להסתיר את העובדה שאני מאוד שמח שאלו האמהות שמסבירות לילדות על חיי המין שמחכים להן. אני לעולם לא אוכל לדבר עם ילדים על מין, כמו שאמר כבר מישהו ששמו נשמט מזיכרוני: "אל תדבר עם הילדים שלך על סקס, ממילא אין להם שום דבר לתרום לשיחה".
אנחנו עדים לכל כך הרבה מקרים מזעזעים של אלימות והתעללות בילדים במשפחה. כיום ברור לי לגמרי שיש אנשים שצריך לאסור עליהם להביא ילדים לעולם. ואם אתה כבר מביא אותם, תהיה קשוב ואל תזלזל בהתחלפויות שלהם מזעם לשמחה.
אני מאזין עם ילדתי להיפ הופ, למוזיקה של אבריל לוין, ועושה את עצמי כאילו אני מת על זה. הרי הנאמנות של הנערות לזמרים ולזמרות שבירה ביותר. אני זוכר באיזו התלהבות תלשה בתי הבכורה את הפוסטר של מייקל ג'קסון מעל מיטתה כשהיתה בגיל של נטאשה, ומה שנשאר על הקיר זה מייקל ג'קסון כפי שהוא נראה כיום.
כל אב קשוב חייב להבין שהמעבר של בתו מילדות לנעורים הוא מרגש, אבל גם מאוד מכאיב . ואיך שלא יהיה - רק אהבה וחום יעזרו להן לצלוח את עונת המעבר המסובכת הזאת.
בכל מקרה, בסוף הן גם ישנאו אותך קצת . או במקרה הטוב - כמו שאמר מיסטר אוסקר וויילד (הבחור הכי מצוטט שהטריף לחלוטין את ילדיו): "בהתחלה הילדים אוהבים אותנו, אחר כך - אם בכלל - הם סולחים לנו".
נא להמתין לטעינת התגובות
