גרפולוגים: עבר כאוב מאפיין את אליאור חן
מניתוח גרפולוגי של מכתבו לרב בלגי המסייע למשפחתו, בו ביקש רחמים בגין מצבו הנפשי, עולה כי לחן תפיסת עולם מקובעת ומעוותת
לבקשת nrg מעריב, ניתחו הגרפולוגים חנה קורן ודורית וואלך מהמכון לגרפולוגיה של חנה קורן והגרפולוג יובל בן-בסט את מכתבו של חן. על פי הניתוח הגרפולוגי, ניכר קושי להרגיש, מלווה במחנק פנימי, שאינו קשור רק לעובדת היותו בכלא ותנודות במידת האמון העצמי בכוחותיו וביכולותיו.
וואלך וקורן סבורות כי חן בעל תפיסת עולם מקובעת ומעוותת ללא קשר רב למציאות. יחד עם זאת, תפיסתו זו, למיטב הבנתו, היא הנכונה ואין עליה עוררין – לא מתוך עצמו ובטח שלא מסביבתו. מתוך תפיסה זו, מודעותו העצמית והיכולת שלו להבין את סביבתו שואפות לאפס.
סביר להניח שגדל בסביבה, שלפחות לתחושתו ולתפיסתו, קיפחה והפלתה אותו, התעלמה מיכולותיו ומייחודו האישי ופגעה בו. לכן, הוא חש ממורמר ומקופח וניכרת גישה אמביוולנטית ביחס לאנשים ולחברה. מחד, הוא כועס על הסביבה, פגוע ממנה וחושש ממנה. מאידך, הוא רוצה להשפיע, "לכבוש" אותה ולהיות בעל הכח, בניגוד לילדותו בה היה נטול כח והשפעה.
לפי הניתוח של בן-בסט, הכותב הוא אדם אינטליגנטי ,שנמצא במצב לא קל בחייו . הוא מנסה להיות בשליטה. הוא אדם רציונאלי, יודע לנתח דברים וניכן בתובנות פנימיות המגיעות מתוך אינטואיציה.
הוא יודע לשמור סוד, שומר את הקלפים קרוב לחזה ויש לו את היכולות להוציא את הדברים מהכוח לפועל.
לפי הניתוח של וואלך וקורן, האופן שבו גדל או גידל את עצמו גרם לו לגמד עד כמה שניתן את יכולתו לחוש רגשות. ניכר צורך בגירויים עזים ואינטנסיביים ביותר עד למצב שבו הוא ירגיש תחושה כלשהי. לרוב, הוא שרוי במעין ניתוק מהרגש. חסר יכולת לחוש התלהבות, שמחה, ריגושים חיוביים, עצב או כאב. לכן, אין בו גם את היכולת לחוש ולהתחבר לרגשות של אחרים.
כך גם סבור בן-בסט, שלפי הניתוח שלו חן מתגלה כעקשן לא קטן, דוגמתי , תוקפן אשר מתקשה בחייו להתגמש. כיוון שהוא פועל בהתאם ללוגיקה וההגיון וערכי מוסר כפי שהוא רואה לנכון הצד הרגשי שלו מוזנח וקשה לא לחוש דברים דרך הרגש.
עם זאת, וואלך וקורן סבורות כי הוא מסוגל לקלוט את צרכיהם של האנשים עמם בה במגע. במשך שנים של התבוננות ולמידה הוא פיתח "כישורים" בינאישיים ברמה הגבוהה ביותר. בעזרת כושר ביטוי מפותח במיוחד ושכנוע, המגובים באינטליגנציה גבוהה, הוא מסוגל להעביר לסובבים אותו את עוות המציאות, לתת לה פרשנויות משלו ולהשפיע באמצעות כריזמה,
כמי שמתחיל מעמדת נחיתות פנימית, כמי שהקדיש את מרצו ל"שדרוג" עצמי כדי שלא להיתפס שוב כ"חלש וחסר אונים", הוא נוטה לבוז לחלשים אך אותם הוא מכיר טוב ביותר ולכן עליהם קל לו יותר להשתלט, אם בדרכי נועם או בתוקפנות.
הקסם האישי מתועל במהירות לערוצים, שלרוב אינם מיטיבים עם הקשורים בו. התוקפנות הגלומה בו, המרמור, תחושת הנחיתות והקיפוח, הם אלו שמכתיבים את מערכות היחסים שלו והוא מתמרן את הקרובים אליו לעמדת הנחיתות ממנה התחיל מסעו האישי.
לפי הניתוח של בן בסט, מבחינת האישיות שלו כאדם רציונאלי חן אוהב לשלוט בדברים. מעניין לראות את המילה "חש דות", אשר מופרדות - נראה כי אכן אותם חשדות מטרידות את הכותב. בחתימתו של הכותב נראה רצונו בבסיס איתן שעליו הוא רוצה לעמוד כאילו הקרקע נשמטת מרגליו, כמו כן מתגלה אדם שלא מנסה לעשות רושם כלפי חוץ. בתקופה זאת הוא מנסה לגבש את כוחותיו ולהיות תחת שליטה אל מול האתגרים שהוא ניצב לפניהם.
וואלך וקורן מוסיפות כי הוא מנצל חולשה, נטפל לאנשים הנוחים להשפעה, מרשים אותם עד לכדי טשטוש זהותם העצמית וגרוע מכך, טשטוש הגבולות ושיקול הדעת האישית. ניכרת פתיחות לקלוט את העומדים למולו ופתיחות, לכאורה, לחלוק עמם את עצמו. אולם במקביל, בכל הקשור לכוונותיו, רעיונותיו, אמונותיו קיימת סגירות מוחלטת.
הוא יוצר את הרושם שיקדם אותו לעבר מטרותיו אולם אלה נשארות בינו לבין עצמו, מושפעות מתהליכים בלתי פוסקים של שחזור עברו עד כדי אובדן פרופורציות וניתוק מהמציאות עצמה. ככל שמוסיף לדוש במה שהיה, למיטב זכרונו, הוא מעצים חוויות עד כדי הפיכתן להזיות שאין דבר בינן לבין המציאות.
קורבנותיו הם אלה המשלמים את המחיר. הם אלה הסובלים את תסכוליו, אותם לא הצליח להביע כילד, הם אלה שנענשים היום על מה שכנראה סבל בילדותו. ניכר כי חשיבתו אנליטית מאד ובמקביל - יצירתית. יחד עם זאת, בשל היעדר פרופורציות ובשל תפיסת עולם אישית, סובייקטיבית ופגועה מאד, הנתונים, הפרטים והעובדות עוברים תהליך של סילוף והתאמה למשקפיים דרכם הוא חווה את העולם.
נא להמתין לטעינת התגובות
