גלעד שליט תחילה

כשאומרים "נעשה הכל כדי להחזיר את גלעד", הכוונה גם לוויתור על מחוות שעשויות לחזק את אבו-מאזן

יעל פז-מלמד | 18/8/2008 5:53

בעולם שאין בו צורך לבצע בחירות קשות, צריך היה לברך מקרב לב על ההחלטה לשחרר 200 אסירים פלסטיניים, מהם לפחות חמישה עם דם על הידיים, כמחווה לאבו-מאזן. אחרי תקופה ארוכה נוקטת הממשלה מדיניות שרואה רחוק קצת יותר מהיום שחלף ומזה שיבוא אחריו.

הגישה נכונה: את יחסי האמון בין הרשות לישראל צריך לבנות מחדש, אחרי אין סוף הפרות של שני הצדדים, אבל בעיקר מצדנו.

שחרור אסירים הוא המתנה הנחשקת ביותר שיכול מנהיג פלסטיני לתת לעמו. אבו-מאזן יודע את זה, הנייה יודע את זה. אם ישראל תראה לפלסטינים שמי שהולך בדרכו של ראש הרשות מצליח להוציא מישראל הרבה יותר אסירים, יש תקווה שכוחם של הנייה והחמאס יישחק מעט.

אלא שהחיים במזרח התיכון הרבה יותר סבוכים: למרות כל מה שנכתב קודם, אסור, לצערנו הרב, לבצע מחווה כזו כל עוד נמק גלעד שליט בשבי החמאס. נכון להיום, שחרור אסירים צריך להיות אך ורק למטרה אחת - לשחרורו של שליט.

זו משמעות האמירה "לעשות הכל כדי להביא אותו הביתה". הכל , פירושו גם לוותר, בכאב לב גדול, על צעד שעשוי לחזק את אבו-מאזן. הצלת חייו של חייל צה"ל, שאנו יודעים שהוא חי ומוחזק ברצועת עזה, חשובה יותר מהצלת שלטונו של אבו-מאזן.

מחוות אלטרנטיביות: פינוי התנחלויות בלתי חוקיות

זוהי הכרעה מוסרית קשה ביותר. היא תשפיע על חיינו בטווח הקצר והארוך עוד יותר מאשר התמיכה במנהיג מרמאללה. היא תקבע במידה רבה אם ישראל מוותרת על גלעד שליט להרבה זמן, לחרדתם של מאות אלפי חיילים בסדיר ובמילואים, הם ובני משפחותיהם.

גורלו של שליט מעסיק מאוד את החיילים, בכל הגילים ובכל הרמות. הם חייבים לדעת, לפני שהם נענים לקריאה להתגייס לסדיר או מילואים, אם המדינה תעשה הכל על מנת להחזירם הביתה אם חס וחלילה יפלו בשבי.

ומה עם אבו-מאזן? מגוון המחוות שישראל יכולה לעשות למענו הוא גדול. לפנות את מגרון, למשל, כפי שהתחייבה הממשלה. לפנות עוד כמה עשרות התנחלויות בלתי חוקיות. להסיר

מחסומים שממררים את חיי הפלסטינים. אפילו להחזיר להם את כל הכסף שאנו חייבים להם, אם כי בעניין הזה ישנה התקדמות גדולה, ולכן זו אינה מחווה בעלת עוצמה.

הממשלה בחרה בדרך הקלה, יחסית, עד כמה ששחרור אסירים עם דם על הידיים יכול להיות קל. פינוי התנחלויות או הסרת מחסומים הן הכרעות קשות הרבה יותר מאשר ההחלטה להפקיר את גלעד שליט.

הרבה יותר קשה, למעשה בלתי אפשרי, להתעמת עם מתנחלים פורעי חוק, מאשר עם משפחת שליט העדינה והשקטה, וחבריו הנפלאים של גלעד, שנדרו לא להפסיק להילחם בעבורו. עם גלעד עצמו בכלל אין בעיה להתעמת, שהרי הוא עדיין שם, בשבי אכזרי במיוחד, כבר 786 ימים.