אמו של גיא יצאה למסע חיפושים בגולן
רינה חבר ממשיכה לחפש אחר בנה הנעדר במקום בו נראה לאחרונה לבוש מדים. במלאת 11 שנים להיעלמותו היא מבטיחה: "אעשה הכל שלא יישכח"

החקירה סביב היעלמותו של חבר לא התקדמה כלל מאז שנראה בפעם האחרונה, ב-17 באוגוסט 1997, לבוש ב"מדי ב'" של צה"ל, נושא נשק ומסמכי זיהוי צבאיים. האזור שבו נעלם נסרק פעמים רבות, אך החיפושים לא העלו דבר. גם הנשק לא נמצא.
"כבר 11 שנים אני טוענת שגיא שלי חצה את הגבול העובר סמוך לבסיסו ויש סיכוי גבוה שהוא מוחזק בסוריה", אמרה חבר. "תחושת הבטן שלי אומרת לי את זה, ויש גם תקדימים רבים לאנשים מכל העולם שהוחזקו בסוריה תקופות ארוכות והסורים לא הודיעו על כך לאיש. את מרבית האנרגיות שלי אני צריכה להשקיע כדי שצה"ל לא ישכח את גיא שלי, כאשר הרמטכ"ל וקצינים בכירים אחרים מזכירים שוב ושוב רק את גלעד שליט ורון ארד".
האלוף במיל' אייל בן-ראובן, מנכ"ל עמותת ל"חופש נולד", העוסקת בחיפוש אחרי גיא חבר ונעדרים נוספים של צה"ל, אומר כי "אנחנו פועלים בדרכים מגוונות להשגת כל שביב מידע הנוגע לגיא. בעבר נבדקו, ועדיין נבדקים, מגוון של תרחישים באשר להיעלמו, לרבות האפשרות שהוא נמצא מחוץ לגבולות מדינת ישראל ואולי אף בסוריה".
לדבריו, העמותה פנתה באחרונה ללשכת ראש הממשלה בבקשה להעלות את סוגיית היעדרותו של גיא חבר מול שלטונות
ובינתיים , לקראת מלאת 11 שנים להיעלמותו, כתבה אמו של גיא חבר מכתב בשמו של בנה, המוחזק לטענתה בידי הסורים, ונשלח אליה ואל בעלה איתן. המכתב הוקרא על ידי האם בערב בנושא שבויים ונעדרים, שנערך בחיל המודיעין.
במכתב המרגש בשמו של בנה הנעדר כותבת רינה חבר:
אחת עשרה שנים אני בשבי. בבידוד. ואני שואל: איפה אתם? איך את ואבא לא השכלתם להבין את כללי המשחק? וגם אם אתם קצת ביישנים, הרי היו לכם מספיק שנים ללמוד לרקוד, לעורר מהומות, להיות נחמדים לעיתונאים, לאמץ יחצ"נים.
אמא, איך איפשרת להם לשטות בכם ככה ולספר לאומה שאני סתם איזה ביטניק מסתובב ששם קץ לחייו? איך לא הצלחת להסביר להם שהייתי עם המדים והרובה, והרי נשק לא מפקירים וזו הוכחה ניצחת שהתכוונתי לחזור ליחידה שלי. ולמה כל כך קשה היה לך להסביר להם שאני תאב חיים?
אמא, למה נתת להם להוריד את תמונתי בכל עצרת והפגנה? נכון שאני לא ממש פופולרי. אבל התמונה שלי דווקא יפה. כך אומרים פה. העיניים, את יודעת, כבר כבויות, אבל את מכירה את הניצוץ של הנשמה שלי. הוא קיים גם קיים.
אמא ואבא, הנשיא הסורי מחייך לכל השליחים הפרטיים ששלחתם ומבטיח שממשלתו תחפש. כדרכם של הסורים, לא מאשרים ולא מכחישים. אז אנא, תשתנו ומהר, כי הזמן אוזל. תנהגו כמו האחרים, שאם לא כן, אין לי סיכוי לצאת לאור.
אבא, אתה זוכר ששרת לי את השיר "האיש שבקיר" וציירתי לכם את האיש הזקן שנשאר בקיר וזוכר את נעוריו? אל תיתן להם להשאיר אותי בתוך הקיר.
מתגעגע בטירוף לאחותי שיר ולאחי אור, שהשארתי אותם קטנים, וגם אני כבר לא ממש קטן.
באהבה גיא