פוטין או מדבדב – מי מנהיג את רוסיה?
ראש הממשלה ולדימיר פוטין יודע לעשות מלחמות והנשיא דמיטרי מדבדב יודע לעשות שלום. הניצחון של פוטין יכול להיות גם האחרון שלו
בימים אלה מציינים ברוסיה מאה ימים לכהונתו של דמיטרי מדבדב כנשיא רוסיה. חלק מכלי התקשורת ברוסיה, בעיקר אלה הפועלים בחסות הקרמלין, מהללים את מדבדב על המנהיגות שגילה בימי המלחמה עם גאורגיה. הוא כינס את המועצה לביטחון לאומי, התבטא בחריפות, ושלח את הצבא הרוסי לדרום אוסטיה. "הנשיא הפגין רצון פוליטי נוקשה, ופעולות כאלו בוודאי מחזקות את התמיכה שלו בעם", כתב האנליסט הפוליטי המקורב לקרמלין סרגיי מרקוב.
אלא שהאמת דווקא הפוכה. המלחמה עם גיאורגיה, מבחנו המשמעותי הראשון של מדבדב מאז נבחר לנשיא לפני כחצי שנה, חשפה את חולשת מנהיגותו. לפי סקר שערך אחד ממכוני המחקר העצמאיים ברוסיה, ירד מאוד שיעור האנשים הסבור שהשלטון נמצא בפועל בידיו של מדבדב בחודש האחרון.
אף על פי שמדבדב הופיע בתקשורת הרוסית יותר מאשר ראש הממשלה ולדימיר פוטין, מרבית הציבור הרוסי ממשיך לראות דווקא בנשיא לשעבר את הבוס האמיתי של רוסיה. חשיבות סוגיה זו הינה מכרעת בחיים הפוליטיים ברוסיה, שכן הנשיא נחשב תמיד לדמות הדומיננטית לעומת ראש הממשלה שהיה במקרים רבים פקיד אפור, טכנוקרט העסוק בענייניה השוטפים של המדינה.
והנה, נדמה שדווקא ראש ממשלה ולא הנשיא הוא זה שמכתיב את ההתייחסות הרוסית ועוד בסוגיה רבת חשיבות כמו המלחמה בגיאורגיה, שהייתה הפעם הראשונה, מאז הפלישה לאפגניסטן בשנת ,1979 שרוסיה (אז ברית המועצות) פלשה למדינה זרה.
הנציג הבכיר ביותר של רוסיה בטקס פתיחת המשחקים האולימפיים בבייג'ינג היה פוטין. כמה שעות לאחר הטקס הוא, ולא מדבדב, רמז שהתוקפנות הגיאורגית תזכה ל"תגובה". במהלך סוף השבוע גם שוחח עם ג'ורג' בוש, נשיא ארצות הברית, ועדכן את הצמרת הסינית בדבר החלטת רוסיה להתערב בלחימה. רק לאחר השיחה עם פוטין, התקשר בוש למדבדב והביע את "דאגתו העמוקה מהתגובה הלא פרופורציונלית של רוסיה".
מעטים הופתעו למשמע התייחסותו של בוש לתגובה הרוסית מספר ימים לאחר מכן כשציין עד כמה היה "תקיף מאוד עם פוטין... כפי שהיה תקיף עם נשיא רוסיה", שאותו לא הזכיר בשם. באותו יום יצא מדבדב בנאום קצר לתקשורת הרוסית ואמר: "כנשיא אני מחויב להגן על חייהם של האזרחים
מדבדב ניסה בכל כוחו להצטייר כמנהיג, אך פוטין שוב הקדים אותו והיה הראשון שהתייחס באופן ישיר להכנסת הכוחות הרוסיים לדרום גיאורגיה. "מנקודת מבט חוקית, הפעולות של רוסיה בדרום אוסטיה לגיטימיות לחלוטין", אמר.
פוטין דרש מהגיאורגים "להפסיק את התוקפנות שלהם" ו"לכבד את הזכויות החוקיות והאינטרסים של אנשים אחרים". הוא רק שכח לציין את מאבק הדמים שהוביל בשנותיו כנשיא מול הבדלנים הצ'צ'נים, שגבה את חייהם של אלפי אזרחים. הרטוריקה הכוחנית של פוטין התגברה עוד יותר כשהאשים את גיאורגיה בביצוע "רצח עם כולל" ו"טיהור אתני" ושהגיאורגים "ירדו לגמרי מהפסים".
ביום ראשון הודיעה ארצות הברית שהיא מתכוונת לסייע לגיאורגיה ותטיס במטוסיה 3,000 חיילים גיאורגים המוצבים בעיראק בחזרה לאזור הקרבות. בוש הצהיר שהתוקפנות הרוסית "בלתי מתקבלת על הדעת".
פוטין עט על ההזדמנות לבקר את האימפריאליזם האמריקני בעת ביקור הפליטים בוולאדיקווקז. "אני מצר על כך שכמה משותפינו אינם עוזרים לנו אלא מנסים לסכל את מאמצינו. סדאם חוסיין כמובן היה צריך להיתלות על כך שהשמיד מספר כפרים שיעיים, אך לא כך ההנהגה הגיאורגית הנוכחית, שבתוך פחות משעה הסיעה טנקים על ילדים וזקנים ושרפה אנשים בחיים בבתיהם. על מנהיגים אלו צריך להגן", ציין פוטין בהשתמשו בסגנון של האשמות שהזכירו את ימי המלחמה הקרה.
פוטין גם הוביל את הקו שהתנגד לבקשתו של נשיא גיאורגיה מיכאיל סאקשווילי להפסקת אש. ביום שני נועד פוטין עם בכירי שריו לדיון על המלחמה, ובחר להתנסח בביטוי שהזכיר לכולם את בחירת המילים של הפוליטביורו הסובייטי (המפלגה הקומוניסטית.( פוטין ציין שדעתה של רוסיה לא תוסח מאכיפת השלום באזור: "רוסיה תביא את משימת שמירת השלום שלה למסקנה הלוגית". המסקנה הלוגית של פוטין, פלטו בכירים בממשל הרוסי ומיהרו להכחיש, הייתה מסקנה פוליטית שעיקרה הפלתו של סאקשווילי.
אבל זה כבר היה הסוף. ביום שלישי השבוע הודיע מדבדב על הפסקת הפעולות הצבאיות נגד גיאורגיה ועל השגת המטרות שלשמן הכניס כוחות צבא לגיאורגיה. "התוקפן נענש וספג אבידות רבות", ציין מדבדב בתום המפגש עם הבכירים. מספר שעות לאחר מכן נחת נשיא צרפת ניקולא סרקוזי בקרמלין ונפגש עם מדבדב. פוטין דווקא לא קיבל שיחה אישית עם סרקוזי ורק הצטרף לארוחת ערב. בתום המפגש בין שני הנשיאים הודיע מדבדב כי הוא מקבל את המתווה שהוצע להפסקת האש. פוטין נעלם כמעט לחלוטין ממפת התקשורת.
הפסקת האש שהוביל מדבדב והודעתו על סיום הלחימה אינן קלות לעיכול בעולם הפוליטי של רוסיה, בעיקר על רקע תוקפנותו הרטורית של פוטין והדומיננטיות שלו. הרי כלי התקשורת במערב הצביעו דווקא עליו ולא על מדבדב כעל המנצח במלחמה. אולם כבר כעת מתחילה לצוף תיאוריה הפוכה שעיקרה: פוטין אאוט, מדבדב אין. או במילים אחרות, שר המלחמה כבר פחות פופולרי, קבלו את שר השלום, הדיפלומט, שחושב גם על מחיר ההרוגים ועל מעמדה של רוסיה בזירה הבינלאומית בקרב המדינות המפותחות.
"היום אפשר באומץ להכריז על מחלוקות קשות בין מדבדב לפוטין לגבי המשך ההתפחות של האירועים בקווקז", אמר ביום רביעי מקור המקורב ללשכת הנשיא מדבדב לעיתון איז'דנבנאיה ג'ורנל. "כבר ב-12 באוגוסט סברנו שלא תהיה ברירה אלא שרוסיה תסלים את המלחמה ותוביל את מה שגורמים רשמיים ברוסיה כינו 'החלטה לוגית', כלומר הפלתו של סאקשווילי", מוסיף אלכסיי מקרקין, העיתונאי שראיין אותו, "ואז פתאום באה הודעה של מדבדב על הפסקת האש".
"הנשיא מלכתחילה לא התכוון לחרוג מגבולות של משימת השמירה על השלום", מצוטט המקור הבכיר, "עד שבשלב מסוים התחילו לדבר איתו על ‘היגיון המלחמה' ובאופן מפתיע התחילו לדבר איתו על 'הלוגיקה של המלחמה' ועל האפשרות החד פעמית לפתור 'בעיות גיאופוליטיות חשובות'... היום אפשר להגיד בסיפוק שעמדת הנשיא התגברה והוא הצליח להעביר החלטה חיובית".
האם מדבדב אכן גבר על פוטין והצליח להעביר החלטה שונה בסוגיה גורלית כל כך? הרי מלכתחילה סומן מדבדב ליורש, בלי שהובטח לו שאכן יקבע משהו במדינה. לפי הסיכום, מדבדב הופך לנשיא ופוטין לראש ממשלה. מאידך גיסא, ב"חוזה" של מדבדב כשקיבל על עצמו את הנשיאות, לא דובר על מלחמה עקובה מדם מול גיאורגיה. ימים יגידו אם מדובר בלידתו מחדש של מדבדב כמנהיג רוסיה, או שמא מאחורי הקלעים של הקרמלין התרחש דבר מה אחר לגמרי.
נא להמתין לטעינת התגובות
