פנויים - פנויות בכותל
הרחבה העליונה של הכותל המערבי הפכה בשנים האחרונות בערב תשעה באב לאתר היכרויות המוני. רבים מהצעירים החרדים שמגיעים למקום, מעדיפים לזנוח את הקינות לטובת מציאת שידוך או סתם פלירטוט. הרבנים כבר הוציאו כרוזים, אבל הצעירים לא משתכנעים: "זה הפך לכנס השנתי של פנויים-פנויות חרדים. איך לא נבוא?"

בשנים האחרונות מתברר שמקומן של הקינות והתעניות הולך ונדחק לטובת תופעה חברתית, המדירה שינה מעיניהם של הרבנים ואנשי החינוך החרדי.
דווקא בלילה הזה של השנה הולך והופך הכותל המערבי ממקום תפילה קדוש לרחבת היכרויות ופלירטוטים של נוער השוליים החרדי, ואף של צעירים דתיים או מסורתיים רבים.
אלה מנצלים את הגעתם של אלפי צעירים אחרים למקום ואת החופש מלימודים סדירים, ובאים לחפש שידוך. אם תרצו: "פנויים-פנויות, גרסת הכותל המערבי".
אברהם (הפרטים המלאים שמורים במערכת) הוא אחד מהם. מדובר בבחור צעיר בן 21 הלומד כיום במסגרת לימודית חרדית קפדנית.
במשך שבועות, הוא מעיד בשיחה עם "המגזין", ציפה לליל תשעה באב, ולאו דווקא בשביל התפילות ההמוניות. "זה מקום מושלם להכיר בחורות, וכולם יודעים את זה", הוא מודה. "בליל תשעה באב מגיעים לכותל אלפי צעירים שבאים רק לראות ולהיראות.
זו הזדמנות חד פעמית לראות בחורות מכל הזרמים, ועוד בלי משגיחים מסביב. כבר שלוש שנים ברציפות שאני יוצא מהכותל עם מספרי טלפון. פעם אחת אפילו התנשקתי עם שתי בחורות בערב אחד". שתיהן , התעקש אברהם לציין, היו גם הן מבתים חרדיים.
תופעת ההיכרויות ברחבה העליונה בכותל המערבי לא באמת חדשה לבאי המקום. למעשה, אחד המשפטים השגורים בפיהם של רוב המגיעים למקום בליל התשעה באב הוא: "ברחבה למטה מציינים את תשעה באב, וברחבה למעלה את ט"ו באב".
אלא שבשנים האחרונות נעשתה התופעה נפוצה יותר ויותר, והיא כבר לא מתרחשת רק בשוליים או בהיחבא. סצנות של פלירטוטים הדדיים, חיבוקים והחלפת מספרי טלפון, שבעבר היו נחלתם הבלעדית של החילונים בעיר, הפכו לשגרה דווקא באותו יום תענית היסטורי.
"גם אני כרווק הייתי מגיע לכותל ב?ט' באב כדי להכיר בחורות", מתוודה שמואל, חרדי ואב לשניים הפוקד באופן תכוף את רחבת הכותל. "זאת היתה הזדמנות נדירה להכיר בנות חילוניות שלא סגורות כמו אלו הדתיות, ולעשות קצת חיים".
שמואל גם טוען שהוא יודע בדיוק כיצד ומתי החלה מסורת המפגשים: "הסיבה לכך ברורה מאוד. זה התחיל כשחלק מהחילונים השתעממו כשהעיר היתה סגורה, הגיעו לכותל לראות מה קורה, ומטבע הדברים הרגישו לא בנוח ונשארו ברחבה העליונה.
צעירים חרדים שכבר היו במקום, השתעממו גם הם, והחלו להסתובב ברחבה העליונה, ואז נפגשו שני העולמות.
הכל בגלל השעמום. פתאום נער חרדי רואה בחורה חילונית, וצעירה חרדית נתקלת בבחורים שעושים לה עיניים. מאז אין הרבה צעירים חילונים שמגיעים, יש להם מסיבות משלהם גם בתשעה באב, אבל התופעה נמשכת.
כיום ידוע שמי שמחפש קצת אקשן, חייב לבוא לרחבת הכותל בערב ט' באב. אנשים מתלבשים יפה יותר
למרות התיאור הרומנטי הזה, לא כולם מרוצים מהתופעה. מחזות ה"הפקרות" ברחבת הכותל, כפי שמכנים אותם במגזר החרדי, מעוררים השנה זעם רב בקהילה.
כבר בשבוע שעבר נתלו בשכונות החרדיות בירושלים פשקווילים הקוראים לאנשים לא להגיע לרחבת הכותל בליל תשעה באב ובשעות הבוקר, שכן בשעות אלו "אנשים מנצלים את המקום למטרותיהם הנלוזות", כך נכתב, או במילים אחרות: למפגשים בין בנים לבנות.
גם אנשי חינוך רבים המודעים לתופעה עשו כל שביכולתם כדי לגדוע אותה. כך למשל, לפני צאתם של תלמידי הישיבות ותלמידות הסמינרים לחופשת בין הזמנים (בין תשעה באב לתחילת חודש אלול), נמסר להם תדרוך תקיף על המותר ועל האסור בתקופת החופשה.
בראש כל ההוראות הללו עמדה האזהרה שלא להשתתף בשום התכנסות לצורך בילוי, העלולה לגרום ערבוב בין בנים לבנות.
בהנחיה נוספת שהועברה ישירות להורי התלמידים, עיקר הדגש הושם על ערב תשעה באב. "אשתי ואני קיבלנו הנחיה לא לתת לבת שלנו להגיע במוצאי שבת האחרונים לכותל", מעיד אב לצעירה המשתייכת לחינוך החרדי, "כי אם ביום ראשון בערב, אז מגיעים החרדים האמיתיים".
נחרצים אפילו יותר היו ראשי מתיבתא (ראשי הישיבות), שפרסמו הוראה חד משמעית כי בני הישיבות לא ילכו לכותל בליל תשעה באב, אלא בשעות הערב ביום תשעה באב. "אם בכל זאת ירצו ללכת בערב", נאמר בהוראה, "ילכו בליווי צמוד של הוריהם, כדי שלא ייחשפו לפריצות המכוערת המתרחשת בלילה

כך או כך, ההנחיות לא ממש הועילו. למרות הפשקווילים, הוראות המורים ואזהרות החכמים, גם שלשום בצאת השבת-ליל תשעה באב, פקדו אלפי צעירים וצעירות את הרחבה העליונה. אמנם לא כולם באו לחפש דייט לחג האהבה הקרב ובא, אבל די היה ברבים שעשו זאת כדי לעורר את זעמם של אנשי החינוך החרדי.
"בעיניי זה מצחיק נורא", מספרת רחל, צעירה דתייה שנכחה ברחבה העליונה שלשום. "למטה מנשקים את הכותל, ולמעלה מנשקים בחורות. זה הפך לכנס השנתי של פנויים?פנויות בציבור החרדי. איך אפשר לא להגיע?"
רחל עצמה, אגב, יצאה מאוכזבת ולא פגשה אף בחור שמצא חן בעיניה, או כך היא טוענת לפחות. חבריה דווקא זכו יותר להצלחה: שתיים מחברותיה מסרו את מספר הטלפון שלהן לשני בחורים, את השכן שלה מהשכונה היא ראתה מסתובב בחברת קבוצת בנות מצחקקות, ואפילו אחותה הגדולה נצפתה עם בחור שרחל עד כה לא הכירה.
"אין בזה שום דבר פסול", היא ממשיכה בשלה, "אנחנו עדיין שומרות ונמשיך לשמור על צניעותנו, אבל זה לא אומר שאסור לנו להכיר וליהנות".
כשאני שואלת את רחל על העיתוי המוזר למפגש החברתי, היא משתתקת לכמה דקות ומנסה להתחמק. אחרי זה היא מסבירה שלא מדובר בחוסר כבוד: "גם ביום כיפור אנשים נפגשים יחדיו בבתי הכנסת ומדברים ביניהם, וזה לא פוגם בקדושת היום.
אנחנו גם לבושים בצניעות וחלילה לא עושים דברים שאסור. רובנו לא מתנשקים ולא מתחבקים, רק פוגשים חברים חדשים. מה עדיף? שנצא לחפש חברים בברים? כאן לפחות אנחנו יודעים שמדובר בשומרי מסורת".
מתפלל אחר שנכח בכותל במוצאי שבת סבור אחרת: "זו תופעה מגעילה, ואסור לתת לה להימשך. צריך ללמד אותם לקח שהכותל זה לא מקום של פריצות חילונית, ושעל המעשים שלהם אין מחילה". אותו מתפלל מוסיף שבמהלך הערב הוא הזעיק את משמרות הצניעות, ודרש מהם לשים קץ לתופעה.
גם נוכחים אחרים מעידים כי במשך כל הערב והלילה ניסו עובדי הקרן למורשת הכותל, אשר תוגברו לרגל כניסת הצום, למנוע התנהגות לא הולמת, אבל לא ממש הצליחו לעמוד במשימה.
זאת, בעיקר לנוכח העובדה שעל פי ההערכות, עד השעה אחת בלילה עברו בכותל יותר מ?30 אלף מבק?רים, כמות גדולה בהרבה משנים עברו.
נוסף עליהם, הסתובבו ברחבה העליונה קבוצות חרדים מטעם משמרות הצניעות, וניסו להרחיק בין הבנים לבנות. "זה מצב בעייתי מאוד לנו, אנשי החינוך", אומר רב ישיבה מוכרת בעיר.
"אנחנו לא יכולים להגיד לאנשים לא להגיע לכותל, כי זה מקום קדוש ויש לבקר בו כמה שיותר, על אחת כמה וכמה בט' באב, אז מקוננים על חורבן בית המקדש באותו מקום.
אבל אנחנו חייבים לאסור עליהם, בגלל אותה מסורת מדאיגה שהפכה למפגש של נערים ונערות משולי החברה החרדית, שמחפשים פורקן ובילוי באמצעות מפגשים ללא מחיצות, ועלולים להשפיע על הטובים מבנינו ומבנותינו".
איש חינוך חרדי אחר טען אתמול באוזנינו כי הוא דווקא לא מאשים את הצעירים ואת הוריהם, אלא את פוסקי הדור ואת הפונים אליהם, שמתעקשים לא לראות או לקבל את הבעיה: "מתסכל מאוד שאנשים רבים פונים לרבנים הגדולים שיביאו לאיסור גורף על בני הישיבה לצאת לטיולים בארץ, בשל החשש לחשיפה לטלוויזיות ולבני נוער חילוניים, ושוכחים לראות מה קורה אצלם בסביבה.
לפעמים אנשים מחפשים רחוק מאוד, ושוכחים להסתכל מתחת למנורה שלהם על השולחן.
לפני שתמנעו מצעירים לצאת לצימרים כי יש שם די. וי. די, תעשו משהו נגד בעיית הפריצות פה בבית, בכותל המערבי, אשר בכל שנה הזניית קדושתו גוברת".