חקירת אולמרט: דרייפוס מתעורר
אילו אולמרט לא היה תוקף את המשטרה והפרקליטות הייתה בכך חריגה גסה מן התסריט
אריה דרעי? שלמה בניזרי? חיים רמון? משה קצב? אהוד אולמרט? לא. על הדברים החריפים הללו היתה חתומה, במאמר בעיתון "הארץ" בשנת 1976, דליה, רעייתו בנפרד של אשר ידלין, מבכירי הממסד באותם ימים, ומי שיורט בדרכו ללשכת נגיד בנק ישראל על ידי החוקרים, כחשוד בקבלת שוחד במסגרת תפקידיו הציבוריים.
הסוף ידוע: ידלין, שטען כל העת שהוא צחור כבדולח, הורשע ונשלח לחמש שנים בכלא. בפסק דינו כתבה השופטת על "רמיסת ערכים שעליהם גדלנו ועל אמות המידה המוסריות שכה הסתאבו".
חלפו שלושה עשורים של חקירות אנשי ציבור, ושום דבר לא השתנה. המתקפה שבה פתח אהוד אולמרט בסוף השבוע נגד הפרקליטות והמשטרה ("פרקליט המדינה מנסה להפיל ראש ממשלה בלי משפט", "הם החליטו לחסל אותי", "עושים לי בית דין שדה", "תלייה פומבית") לא הפתיעה איש.
אילו לא היה אומר אולמרט את הדברים הללו הייתה בכך חריגה גסה מן התסריט. ממש כשם שפוליטיקאי לחוץ מן הימין לפני מערכת בחירות חייב לתקוף את התקשורת, כך נדרשים איש ציבור החשוד בפלילים ומקורביו ויחצניו לתקוף את המשטרה והפרקליטות.
אני לא בסדר? הוא שואל את הציבור. תראו אותם: רודפים, מפשלים, מדליפים ומה לא. דרייפוס כבר אמרנו?
לינץ', כמעט פוגרום. תשאלו את דרעי. את בניזרי. את רמון. את קצב. את אולמרט.
2. הפרוטוקלים. הדלפת תמלילי החקירות של אולמרט, שאת הראשון בהם הביאה דורית גבאי במעריב לפני שבוע, נראית למישהו אולי כחציית קו אדום, ומעלה קצף על שפתיו של החשוד אולמרט.
אבל תחשבו על זה: בעולם של הדלפות וספינים, סוף סוף מציגים לציבור לא רק גרסאות מעובדות, מיוחצנות ובהכרח מעוותות, אלא מסמך מלא. כותרתו אמורה להיות: כך מתנהג ראש ממשלה בחקירה משטרתית.
איש אינו יודע כיצד ישפיע הפרסום המוקדם על ההתנהלות המשפטית בפרשה,
והכל לא מצדו של החשוד בוזגלו, שכבר היה מבלה כמה לילות בתא המעצר ויושב מול החוקרים מבוקר עד ערב, אלא ממי שגם חקירתו שודרגה למחלקה ראשונה.
3. הפוליגרף. בחדווה רבה הודיעו בשבוע שעבר פרקליטי אולמרט כי הם, עוזריהם ואפילו ראש הממשלה עצמו מוכנים להחקר בפוליגרף על השאלה מי הדליף את הפרוטוקולים. עוד תרגיל שקוף של הסחת הדעת. פתאום, בעניין הזה, אולמרט לא יאמר "שולה טיפלה", או "תשאלו את אורי". יהיו לו תשובות נחרצות. זכרונו יתאושש במפתיע. חד כתער.
אבל מה עם בדיקת בפוליגרף בעניינים מהותיים הנוגעים לחקירה? כבר היו דברים מעולם. באותה פרשת ידלין הוצע לחשוד - שהכחיש בתוקף כל עבירה - להיבדק במכונת אמת. ידלין נענה, וכפי שמתאר זאת ברוך לשם בספרו "זיגל", סייעו המחטים שקפצו לקידום החקירה והובילו בסופו של דבר להרשעתו.
נכון שגדי סוקניק הוציא שם רע למכונת האמת, אבל אולי אולמרט מוכן להוכיח את חפותו בדרך הזו, לא רק בשאלת ההדלפות?
נא להמתין לטעינת התגובות
