הדרך ליישום חוק אויר נקי עוד רחוקה
כדי לאכוף את החוק בהצלחה המשרד להגנת הסביבה צריך לצמוח להתרחב באופן משמעותי, הן בתקינת כח האדם והן בגישה ובנחישות. אביב לביא מסביר מדוע מסלול המכשולים לאישור החוק היה החלק הקל ומציג לשרים העתידיים במשרד את גודל האתגר
לפני כמה שבועות, בצהרי שישי לוהטים, נקלעתי להפגנה שהשתרכה לאורך השדרות המרכזיות של תל אביב. מאות סטודנטים, ילדים ועוברים ושבים חיברו שלל חרוזים, שבסופם הופיעה תביעה אחת: תנו לנו אוויר נקי. כמה צודק, כמה פשוט. אתמול הכנסת והממשלה נעתרו לבקשה. פוליטיקאים מאוהבים ברגע הזה, שבו הם מעבירים חוק פופולרי - אבל המבחן האמיתי של הממשלה ושל המשרד להגנת הסביבה מתחיל עכשיו. "חוק אוויר נקי" עבר מסלול מכשולים עד לאישורו, אבל זה היה החלק הקל. היישום שלו יהיה קשה הרבה יותר.
אם החוק אכן יעבוד - ובמדינת ישראל חוק שעובד הוא בגדר נס קטן - הוא אמור להטיס את מערכת היחסים בין המדינה למזהמיה שניים-שלושה עשורים קדימה, ולהתקרב ליישור קו עם המצב באירופה.
150 המפעלים הגדולים במשק אחראים ל - 90% מזיהום האוויר התעשייתי בישראל. כל מפעל שייכנס תחת כנפי החוק יצטרך להגיש דוח עב כרס המפרט את פעילויותיו, את החומרים שבהם הוא משתמש ומה וכמה יוצא מהארובה. יהיה מעניין לעקוב אחרי המפגש בין הברדק הישראלי המוכר לסדר החדש הנדרש עלשפי החוק.
אבל כדי שכל זה יקרה,
המפגש בין התאגידים הגדולים לנציגי המשרד להגנת הסביבה אינו שווה כוחות: מצד אחד יושבים משפטנים, יחצנים ואנשי מקצוע שמשתכרים סכומים בעלי שובל ארוך של אפסים, ומולם יושבים עובדי מדינה שלעתים מגרדים את השכר הממוצע במשק.
החוק הזה אמור לתת להם כלים בהתמודדות - אבל זה לא יספיק בלי רוח גבית מהדרג הפוליטי.השר להגנת הסביבה גדעון עזרא אמר אתמול ש"זה אחד החוקים החשובים בתולדות המשרד להגנת הסביבה". צודק . ולכן היישום שלו הוא אחד המבחנים הגדולים של השר העומד בראש המשרד ואלה שיבואו אחריו.