סיפור מההפטרה - פנחס
הפטרת פרשת פנחס לקוחה מספר מלכים ועוסקת באליהו הנביא הקנאי לה'. אליהו ופנחס משלימים זה את זה ומלמדים משהו על דמותו של רעהו. דוד נתיב ממכללת הרצוג מבאר את ההפטרה
גם ההפטרה, מספר מלכים א' פרק י"ט, דנה בחילופי ההנהגה מאליהו לאלישע. אליהו נערך להעברת שרביט ההנהגה לתלמידו, שנבחר על ידי ה' לשמש מחליפו.
נ.צ. תנ"כי
פרקי אליהו מהווים הרחבה החורגת משגרת ספר מלכים, העוסק בפועלם של מלכים. בפרקי אליהו תואר בהרחבה פועלו של הנביא, הנמצא במערכת יחסים מורכבת הן עם המלך אחאב, אשתו איזבל ועם ישראל – מצד אחד, והן עם ה' – מצד שני.
ימי אחאב היו נפילה רוחנית קשה עקב אימוץ ממלכתי של עבודת הבעל [בהשפעתה של איזבל, שהיתה בת מלך צידון]. אליהו יצא למלחמת חורמה בעבודה הזרה ובמי שתמך בה.
במעמד הר הכרמל כנס אליהו את העם ובסופו עלתה הקריאה "ה' הוא הא-הים". האש שירדה מן השמים שמשה הוכחה מוחצת לעמדתו של אליהו והעם פגע אנושות בהנהגת עובדי הבעל, שרדפו את נביאי ה' והרגו בהם. על מעמד זה הרחבנו בהפטרה לפרשת כי תשא.
בהגיע המידע על המעמד בכרמל ותוצאותיו לאוזניה של איזבל, היא יצאה למלחמת חורמה באליהו. אליהו, שחשב שתוצאות העימות הפומבי בכרמל יגבו אותו מול איזבל, נוכח לדעת שהוא נותר לבד מולה.
הוא חש מאוכזב ומיואש ויצא במסע יחיד להר סיני, למפגש עם הא-הים. שם בקש לסיים את שליחותו הנבואית.
בדו-שיח שהתפתח בין ה' לאליהו במעמד זה, ובתוצאותיו, עוסקת ההפטרה.
בהגיע אליהו להר חורב שאלו ה': "מה לך פה אליהו?"
אליהו, בתשובתו, מסכם את מר ליבו בשליחותו הנבואית: "קנא קנאתי לה'... כי עזבו בריתך, בני ישראל, את מזבחותיך הרסו ואת נביאיך הרגו בחרב, ואותר אני לבדי, ויבקשו את נפשי לקחתה".
במקום תשובה מילולית רגילה מציג ה' לפני אליהו "מופע אורקולי".
גילוי של רוח גדולה, מפרק הרים ומשבר סלעים. על כך נאמר: "לא ברוח ה'".
ואחר הרוח – רעש, ושוב:
ואחר הרעש – אש, ושוב: "לא באש ה'".
ואחר האש – קול דממה דקה. קול הבא מתוך הדממה.
הביטוי "קול דממה דקה" הוא היפוכה של סערה.
בחלוף הסערה שנגלתה ברוח, רעש ואש – המשמשים מבוא להתגלות ה', נשמע קול ה'.
כמו במעמד הר סיני, בו קדמה להתגלות ה' ושמיעת דברו, סערה של איתני הטבע: קולות, ברקים, ענן כבד, קול שופר חזק מאד.
קול ה' נשמע ונקלט במצב של "קול דממה דקה".
אליהו מגיע, במר נפשו, ליאוש עד מוות. הוא מגיע להחזיר את מנדט השליחות הנבואית. ה' מציע לו לשנות את דרכו. לא בסופה ובסערה יצלח תהליך חינוכי.
הפנמה אמיתית תתבצע מתוך תהליך שקט וממושך, ללא ברקים ורעמים. זעזועים מרשימים יכולים לגרום להתעוררות מרשימה ומיידית, אבל יעילותם קצרה.
רק תהליך המתבצע מתוך "קול דממה דקה" יכול לחולל שינוי משמעותי-פנימי שתוצאותיו ארוכות טווח.
אליהו, שחווה רעיון זה במופע הנבואי, לא היה מוכן לשנות את דרך "קנא קנאתי" שהלך בה. הוא חוזר על אותה תשובה לשאלת ה' "מה לך פה אליהו?" כמו בתחילת הדיון. הוא רצה להמשיך בדרך של אש-דין.
ה' היה סבור שמסלול חינוכי זה מוצה בתום שתי שנות ההליכה בו. לכן קבל מאליהו את מנדט הנבואה שהושב, ושלח אותו למשוח את אלישע בן שפט מאבל מחולה לנביא תחתיו.
אלישע פעל בדרך של מים-חסד. נסיון לשנות את המציאות הקשה בדרך חינוכית אחרת. לא עוד ראש בראש אלא יד ביד.
לא באש ה' אלא בקול דממה דקה.
נא להמתין לטעינת התגובות
