ספר חדש: צ'ייני לקה בפרנויה אחרי 11.9
עיתונאית בכירה חושפת כי אחרי הפיגועים התבודד סגן הנשיא בבונקר כשהוא חושש ממתקפת אנתרקס ונע רק עם חליפת אב"כ ורופא צמוד
אלא שמבוש אף אחד לא ממש ציפה באותה תקופה להרבה יותר. האיש שהפך את הבורות למעלה ואת הסחבקיות ליתרון הבולט ביותר על פני יריבו בבחירות, נחשב כבר מזמן למי שאת מדיניות החוץ של ארצות הברית קבע באותה תקופה בהתאם לדעתם ובצלמם של חבורת הניאו שמרנים.
בראש חבורה זו עמד סגן הנשיא דיק צ'ייני, יחד עם מזכיר המדינה דאז קולין פאוול, מזכיר ההגנה דונלד רמספלד וסגנו היהודי וידיד ישראל פול וולפוביץ.' אבל מה קורה אם גם מי שמשכו בחוטים וניהלו את המדינה באחת משעותיה הקשות ביותר בהיסטוריה מתגלים כאחוזי פרנויה? מה אם גם הם התנהלו על פי תחושת רדיפה שתקפה אותם מיד לאחר המתקפה האכזרית, שהביאה למותם של למעלה מ-3,000 אזרחים אמריקנים?
ספר חדש, "הצד האפל - איך הפכה המלחמה בטרור למלחמה על ערכי ארצות הברית," מאת כתבת מגזין "הניו יורקר" ג'יין מאייר, שפורסם אתמול בארצות הברית, חושף צדדים אפלים בתנהלותו של ממשל בוש בתקופה שלאחר המתקפה. בולט במיוחד באותו ספר הוא סגן הנשיא, דיק צ'ייני. צ'ייני נחשב לשריד אחרון לאותו ממשל לאחר החלפתם של קולין פאוול ודונלד רמספלד בקונדוליזה רייס ורוברט גייטס.
העדויות הרבות שמופיעות לאורך הספר יכלו אמנם להישאר בגדר אנקדוטות בלבד המעידות בעיקר על אופיו הבעייתי של האיש. אלא שכשמדובר בלא פחות מסגן הנשיא, מי שלוחש באופן קבוע על אוזנו של ג'ורג' בוש, קשה שלא לתהות, כפי שגם טוענת מאייר בספר, כיצד אדם שמשוכנע כי סכנת מתקפה גרעינית מרחפת מעל ראשו מסוגל לקבל החלטות שקולות בנוגע לאיום הנשקף על ארצות הברית (ודי להיזכר בנסיבות שבהן סיים ריצ'רד ניקסון את הקדנציה שלו בטרם עת, 30 שנה קודם לכן, לאחר שפרנויה אישית הובילה אותו להורות על פריצה למשרדי המפלגה הדמוקרטית בווטרגייט.(
במהלך חודש אוקטובר, חודש וקצת בלבד לאחר המתקפה על מגדלי התאומים, נשמעה אזעקה בבית הלבן בעקבות חיישנים שגילו, לכאורה, שרידים של חומרים רעילים רדיואקטיביים, כימיים או ביולוגיים. בעקבות כך, התעורר החשש כי כל מי שנכנס לחדר המצב בבית הלבן, ביניהם גם סגן הנשיא האמריקני, נחשף לחומרים הרעילים, שהשתלבו ברוח החששות מפני מתקפת אנתרקס, שאפפו את אותה תקופה. זמן קצר לאחר מכן התברר כי מדובר היה בלא יותר מתקלה טכנית שהביאה להפעלת האזעקה שלא לצורך.
אלא שצ'ייני לא נתן לעובדות החדשות לבלבל אותו. 11 ימים לאחר אותו אירוע, שהסתיים בלא כלום, התעקש צ'ייני לעזוב את הבית הלבן ולעבור ל"מקום
כשכבר ניאות צ'ייני לצאת מהבונקר, "תחושה קבועה של סכנה ליוותה אותו," כותבת מאייר, שמספרת כיצד בכל עת שנאלץ לצאת מהבונקר היה לוקח עמו סגן הנשיא ערכת הגנה אישית ובה חליפת הגנה מפני מתקפה כימית, מסכת אב"כ ורופא צמוד שנלווה אליו לכל מקום.
צ'ייני, כפי שחושפת מאייר, עמד מאחורי מדיניות שנועדה להעצים את כוחו של הנשיא האמריקני לרמה שלא היתה מוכרת בהיסטוריה האמריקנית, תוך רמיסה והתעלמות מהחוקה האמריקנית ומזכויות אדם שנפגעו כתוצאה מכך.
"ביום שאחרי ה-11 בספטמבר 2001 סגן הנשיא דיק צ'ייני והנשיא בוש היו חזקים בצורה בלתי רגילה", מסבירה מאייר. "התנגדות פוליטית כמעט שלא היתה קיימת מצד מי שחששו להיצבע בצבעים לא פטריוטים, אם לא גרוע מכך."
אחד הציטוטים החזקים ביותר בספר הוא של פיליפ זליקוב, מי שעמד בראש ועדת הבדיקה
לאירועי מתקפת התאומים והיה יועץ בעבר של קונדוליזה רייס, שטען כי אמריקה הידרדרה באותו זמן במדרון של עינויים שמזכיר את חדרי העינויים היפניים, כששניהם התבצעו בשם אותם מניעים - פחד וחרדה שהונעו מטיפשות ומפנאטיות.
האזנות סתר ללא הגבלה, מעצר אזרחים חפים מפשע בניגוד לחוק ושיטות חקירה שמזכירות יותר את האינקוויציה הספרדית מאשר את ארצות הברית של המאה ה-21. כל אלה הובילו, לטענתה, לא רק לפגיעה באזרחים חפים מפשע ובדמותה המוסרית של ארצות הברית בעיני העולם, אלא גם לחילוץ הודאות שווא מצד עצירים שביקשו לשים קץ למסכת העינויים הקשה שעברו.
בהקשר זה חשוב לציין כי ה-CIA אף הודה בהמשך כי זוביידה, כמו גם שני עצירים נוספים, היו נתונים לשיטת חקירות המוכרת בשם ,waterboarded שיטה אלימה במיוחד במהלכה מושפרצות כמויות אדירות של מים לעבר פניו של הנחקר הכבול למיטה, ומביאים אותו לחוש במצב טביעה.
"שיטות החקירה שהיו נהוגות באותה תקופה עונות להגדרה של עינויים ופשעי מלחמה," חושפת מאייר בספרה ציטוט מתוך דוח מיוחד שחובר על ידי הצלב האדום ושלא פורסם עד כה. "אלה מציבים את בכירי הממשל האמריקני בסכנה של העמדה לדין באשמת פשעי מלחמה".
נא להמתין לטעינת התגובות
