שליפות עם פרופסור בר אשר
ח וע? אני מבטא אותן גרוניות. חרדליות? תופעה מדאיגה. השופטת תמר בר אשר? גאה בה במה שעשתה עם חוק החמץ. סלנג? אפשר להשתמש בלי ניבולי הפה
למד תואר ראשון ושני בלשון עברית ומקרא באוניברסיטה העברית, שם סיים את עבודת הד"ר שלו והתמנה למרצה בכיר. לימד באוניברסיטת הרווארד, התמנה לראש החוג ללשון באוניברסיטה העברית, כיהן בתור ראש המכון למדעי היהדות באוניברסיטה העברית. נבחר לחברות באקדמיה ללשון העברית בישראל, וזה 15 שנים מכהן בתור נשיאהּ.
פרופסור אמריטוס של החוג ללשון העברית באוניברסיטה העברית ומופקד הקתדרה לחקר הלשון העברית. נשיא ברית עברית עולמית, חתן פרס ישראל בחקר הלשון העברית ולשונות היהודים, חתן פרס רוטשילד וחתן פרס בן צבי לחקר יהדות המזרח, יו"ר מערכת המילון ההיסטורי ללשון העברית. עורך כתב העת המדעי "לשוננו", ומשמש עורך שותף של כתב העת "מגילות".
כתב וערך מאמרים וספרים רבים. נשוי ואב לארבעה, מתגורר בירושלים.
אלוהים
קטונתי. אני יהודי מאמין.
מרוקו
כוללת את כל הדברים היפים שלמדתי משם, ואת כל הדברים המכוערים – הקשורים בסבל הגלות – שמהם התנתקתי.
קיפוח עדתי
איני אוהב להשתמש בביטוי הזה. איני עושה מהעדתיות דגל כלשהו, ומעולם לא הרגשתי אפליה. ברור שבעלייה בראשית המדינה היו קשיי קליטה אובייקטיביים, אבל הקיפוח היחיד שהיה הוא התחושה שאת המורשת צריך לשכוח, שהכריחו הורים לשלוח את ילדיהם לבתי ספר חילוניים. היה זה קיפוח דתי ולא עדתי דווקא.
הרב ישראל אבוחצירא
המורה של אבא שלי. הוא לא היה קשור לתעשייה שיש היום.
מקובלים
יש ממשיכים של מקובלים אמתיים, אבל הממשיכים עצמם אינם אמתיים.
שַֹרְחְ
התרגום המוגרבי למקרא – היה תכנית הלימודים שכל ילד למד בצפון אפריקה. היום זו ספרות שהולכת ומשתכחת.
הוראת לשון
אחד השינויים לרעה בתכנית הלימודים הוא הפיחות בהוראת העברית ומקורותיה. לצערי, נושא העברית מעניין את שרי החינוך מעט מאוד, ואין לי אצלם אוזן קשבת, ואכן ניסיתי לפעול בעניין.
ניקוד
המצב קשה. אנשים לא יודעים לנקד ויש הרבה שכלל לא יודעים את שמות התנועות. למשל במקום סגול הם אומרים שלוש נקודות.
חי"ת ועי"ן
אני מבטא אותן. אני מצר על כך שבני עדות המזרח, שאצלם זה מורשת, חלק מהם נוטש את ההגייה הזאת. אם הם היו משמרים את ההגייה, ונוסיף לכך את האוכלוסייה הערבית שהוגה אף היא חי"ת ועי"ן, לכל הפחות הגיית החי"ת והעי"ן יכלה להתקיים גם היום.
הרב מאיר מאזוז
לו הייתי פנוי הייתי מפרסם ביקורת על "איש מצליח". הרב מאזוז הוא ידען גדול בלשון, החכם היחיד שמתעניין בלשון ומבין בה היטב
הגייה אשכנזית
אני מבין שאנשים דבקים במסורת אבותיהם, אבל מוזר בעיניי שמכניסים לעניין ממד הלכתי, בצורה מוגזמת מאוד, וטוענים שהגייה זו חוזרת עד הר סיני. הם בטוחים שכך דיבר משה רבנו.
הגייה תימנית
יש בה הרבה יסודות קדומים מאוד, אבל יש גם השפעות מן הערבית. אין מי שלא הושפע מהגלות שבה ישב.
אליעזר בן יהודה
אמנם לא היה היחיד שהחיה את הדיבור העברי, אבל זכות אחת שמורה לו: הוא היה היחיד שהתמסר לעניין הזה באופן מוחלט.
תופעת החילון
אם העם חילוני – אין פלא שהדבר מוצא את ביטויו גם בשפה.
ארמית
מלבד העברית היא לשון היהודים הראשונה.
יידיש
יש לה מקום במחקר ובהוראה. אשר לשימוש בחיים – זוהי בחירתו של כל דובר.
עגה; סלנג
יש בכל שפה מדוברת. יש בעגה דברים יפים ומצחיקים וגם נטייה פה ושם לניבול פה. כך שבהחלט אפשר להשתמש בעגה גם בלי האלמנט הניבּוּלי שבו.
טהרנות
אני מקפיד עם עצמי ואני משבח את כל מי שמקפיד. לכל עם צריכה להיות שכבת אנשים שמטפחת את הלשון טיפוח ראוי.
לעז
אני נחרד יותר מן הלעז הסמוי מאשר מן הגלוי. מילה כמו "אינפורמציה" לא מפחידה אותי, אבל "לקח החלטה" במקום "החליט" או "עשה עלייה" במקום "עלה ארצה" מפחידים אותי הרבה יותר.
אקדמיה
היו כל מיני הצעות לשם עברי, אבל הן לא התאימו. לו הייתה נמצאת מילה ראויה בעברית – היא הייתה נבחרת. יש מילים שתופסות מיד, כמו "משיבון", ויש מילים שלאחר זמן כמו "עיצומים".
מילון ההיסטורי ללשון העברית
המפעל הגדול ביותר של האקדמיה ללשון העברית. אנו אוספים כתבי יד, מנתחים אותם, מעבדים אותם ומכינים את המילון שיסקור למעלה מ-3,100 שנה.
פיוטים
אחד הדברים היפים היום הוא השיבה לפיוט בשירה ובחוגים וכדומה.
כתיבה רזה
מאפיין הרבה אנשים בדור הזה.
הרב מרדכי ברויאר
היה ר"ם שלי בשביעית. השפיע עליי בלימוד התנ"ך. היה הוגה דעות חשוב. הציונות הדתית במיטבה מיוצגת על ידי הרב עמיטל והרב ברויאר.
הרב יהודה עמיטל
היה ר"ם שלי בשישית. בימינו הפך לדמות שיש בה אלמנטים אגדתיים, ואני שמח על כך. יש בו מתח בין שכלתנות גדולה, לפתיחות רבה ולאמונה מדהימה. הוא מדבר בשפה של הדור בלי לרדת לרמה של הדור אלא הוא מעלה את הדור אליו.
תנועת מימד
אני שייך למימד הישנה, שהייתה באמת מפלגת מרכז, ולא לזו של הרב מלכיאור, שהיא בעצם מפלגה שמאלנית.
הציונות הדתית
הציונות הדתית המאורגנת, כלומר המפלגתית, די סיימה את תפקידה. היא במשבר חמור ולא נראה לי שאפשר לקומם אותה. אבל הציונות הדתית כשלעצמה היא אחד הדברים הגדולים שקרו לעם היהודי.
הרב קוק
לא השאיר אחריו שום דבר דומה לו, וודאי שממשיכיו היום אינם דומים להרבה מהרעיונות שביטא הן ביחס לחילוניות, הן ביחס לארץ ישראל, הן ביחס ללימודי חול ולאוניברסיטאות. אתה מכיר היום רב כלשהו שיבוא לפתיחת האוניברסיטה בהר הצופים?
חרד"ליות
תופעה מדאיגה.
חזון ארץ ישראל השלמה
תלוי בכוחות שיש לעם היהודי לקיימו. עוד יש להביא בחשבון שיש כאן מיעוט ערבי גדול, וכן שהקיצונים מן הימין גורמים נזק לחלום הזה.
פלסטינים
גם אם לא היה עם כזה, הוא כבר נוצר וקיים. אני מאוד פסימי לגבי רצונם בקיומה של מדינה יהודית ובקיומו של העם היהודי בארץ ישראל. בעניין זה אסור לנו להיות קלי דעת.
התנ"ך
בלי שום ספק – היצירה של העם היהודי. אני מקנא בדור של אבא שלי שלמד יותר מחצי תנ"ך בעל פה.
שבת
אם לא תהיה שבת במדינה גם לא תהיה מדינה יהודית. השבת היא הסמל המובהק ביותר של המדינה היהודית. הציבור החילוני יכול לציין את השבת בכל דרך שהוא רוצה, אבל לא על ידי מסחר.
חוק החמץ
החוק המקורי מצחיק כי הוא מתיר למכור חמץ אבל אוסר להציג אותו בפרהסיה. אני גאה בבת שלי, השופטת מירושלים, שהבינה את החוק המצחיק הזה ופירשה אותו בדיוק כמו שרצו שיפרשו אותו.
העסקנים והח"כים הדתיים לא שמו לב שכבר במקור של החוק הזה הוליכו אותם שולל. ואם הם רוצים חוק אחר ובו ייכתב שלא ימכרו חמץ במכולות וכדומה – אם הדבר באמת חשוב להם הם צריכים להתמודד עם זה בחקיקה עצמה.
הרב חיים דרוקמן
מה שעשה לו הרב רוזן לא יסולח לדורות.
תורתו אמנותו
יש רק מיעוט קטן שראוי לשאת בתואר הזה.
עלוני שבת
יותר מקדמי מכירות מאשר בעלי דברים של ממש, למעט "שיחת השבוע" של חב"ד.
חב"ד
יש בתנועה הזאת דברים יפים מאוד. הם מבטיחים את הקיום היהודי בכל מקום נידח בעולם, והם מנעו את הידרדרותם של ישראלים רבים לכל מיני כתות ודתות, כמו גורו. אני מצר על המשיחיות המוטעה שנמצאת אצל חלק מהם, ואני מקווה שכשיתפקחו – דבר זה לא יביא להרס ולקץ תנועת חב"ד.
ברסלב
לא מכיר לעומק. מה שאני כן מכיר קשור לביקור בבתי קברות, והדבר אינו לרוחי.
קולך
לא עוקב מספיק אחרי הארגון. אחד הדברים היפים שיכול להוביל שינוי לטובה בחברה הדתית הוא העובדה שהיום נשים לומדות תורה, וזה ממילא יביא לשינוי בהרבה מהערכים של החברה הדתית.
נינט
אני יודע עליה מעט מאוד. הנכד שלי ניסה להסביר לי מי היא.
ערוץ 2
כמעט שאיני רואה טלוויזיה.
אינטרנט
דבר חיובי מאוד שטומן בחובות סכנות, כמעט כמו כל דבר בחיים.
תְגוּבִיוֹת (טוקבקים)
איני קורא אותן. הן לא מעניינות אותי כי אין בהן ייצוג וסקר אמתי של דעת הקהל אלא מדובר באוסף של אנשים מוזרים, שחלק מהם אף רואים בזה מקצוע – לשבת מול המחשב ולהגיב כל היום.
nrg יהדות
יודע על הערוץ מעט מאוד. עכשיו אני אתחיל להיכנס לאתר ולהכירו. אני מופתע לטובה מאתרים שעוסקים ביהדות, אבל אני גם מודאג מכך שיש בהם גם דברים שטחיים מאוד.
ירעם נתניהו
thexfiles@013.net.il
נא להמתין לטעינת התגובות
