שנתיים לאחר המלחמה: הצבע הירוק חוזר ליערות הצפון
מטחי הקטיושות במלחמת לבנון השנייה פגעו קשות גם ביערות. לא פחות מ-12 אלף דונם של יערות נטועים נשרפו והתקרחו. שנתיים אחרי, בעזרת מבצע שיקום ארוך עליו פיקדה קק"ל, חזרו רוב היערות להטיל צל ואף ניטעו בהם מינים חדשים. הצלקות נשארו, אבל חיי הטבע ממשיכים
תהליך שיקום היערות בו החלה קק"ל לאחר המלחמה אמור להימשך עוד שנה, אך כבר היום לא קשה להבחין בתוצאותיו המרשימות, ובעיקר בשינוי שחל ביערות: אלה הפכו למגוונים יותר מבעבר עם נטיעתם של מיני עצים חדשים, שדחקו את מקומם של עצי אורן הדוקרניים, המאפיינים את היערות הנטועים בארצנו.
אבירם צוק, מנהל אזור גליל מזרחי ורמת הגולן בקק"ל, מספר שהליך השיקום החל עם סיום המלחמה, אז בוצעו סקרים ומיפוי של הנזקים ועמלו על תוכניות שיקום לשטחים השרופים. האזור עליו אחראי צוק, ספג פגיעה חריפה ביותר: למעלה מ- 9,000 דונמים נשרפו כתוצאה ממטחי הקטיושות, בעוד שברכס הרי נפתלי לבדו נשרפו כ- 7,500 דונמים, המהווים למעלה משלושה רבעים משטח היער.
השיקום כלל כריתת העצים השרופים ופינויים מהשטח, ולאחר מכן הוחלט אם לבצע נטיעות יזומות של עצים חדשים, או להותיר את היער להתחדשות טבעית. לצורך השיקום הוקמה ועדה שכללה מומחים מהאוניברסיטאות השונות ושליוותה את פעולות השיקום.
בסיוע הוועדה יושמו גישות חדשות לפיתוח יערות ברי קיימא, שיתקיימו גם בדורות הבאים ושיתאפשרו בהם תהליכים טבעיים ללא צורך בהתערבות אנושית. במסגרת זו החלו לטעת יערות מגוונים, שכוללים ערכי טבע המותאמים לבית הגידול.
צוק עצמו מתנגד להשמצות שהוטחו באורנים לאורך השנים, וטוען כי הבעיה היחידה הייתה רק בעובדה, שניטעו יערות חד-מיניים. "האורן הוא מין טבעי בישראל", מנסה צוק להגן על בכורת האורנים. "בשנות ה- 50 ניסו לשנות את תמונת הנוף של המדינה במהרה ונטעו הרבה אורנים. כך יצרו לנו אבותינו יערות מחטניים של עצים גבוהים, שמספקים צל ומשמשים כתשתית נוף ונופש. עובדה, שרוב העם מעדיף לבלות בחניוני יערות האורן".
עוד הוא שולל את הטענה לפיה עצי אורן נשרפים בקלות רבה מזו של חורש טבעי, ומגבה זאת בכך שבמהלך המלחמה נשרפו כ- 80 אלף דונמים שטחי חורש ומרעה, שטח גדול בהרבה מ- 12 אלף הדונמים שנשרפו ביערות הנטועים. "היקפי השטחים שנשרפים ביערות האורנים קטנים יותר מאלה של שמורות
הקושי העיקרי שסיכן את פעולות השיקום היה קושי בהגעה לאזורים תלולים במיוחד, שנעדרים דרכי גישה מסודרות. עובדה זו לא תמיד אפשר לפנות את העצים השרופים ולבצע שיקום יזום, ושטחים אלה הושארו להתחדשות טבעית. "העצים ימשיכו לעמוד שם עד שיתמוטטו ומתחתם יצמחו עצי מחט חדשים", מספר צוק אך מוסיף, כי טמונה בכך בעייתיות שכן נוצר ריכוז גדול של חומרי בערה על רצפת היער, מה שעשוי להפוך שריפה עתידית לקשה הרבה יותר.
השיקום כלל את הכשרת היערות לשימוש הציבור הרחב וזאת תוך הקפדה שלא לפגוע בחי ובצומח. כך לדוגמה נבנו קיני ציפורים, במטרה להשיבן אל היערות, הוקמו תצפיות נוף ונסללו שבילים להולכי רגל, לרוכבי אופניים ולרכבי שטח. בנוסף הוקמו אתרי הנצחה לחלק מחללי המלחמה.
במלאכת השיקום השתתפו אלפי מתנדבים מכל רחבי הארץ ומחו"ל, לצידם של עובדי אגף הייעור של קק"ל. צוק מעריך כי מלאכת הנטיעות תסתיים בסוף עונת הנטיעות של שנת 2009, ואילו שאר השטח יושאר להתחדשות טבעית, אבל התחדשות מלאה של היער וחזרה למצבו הטבעי תתאפשר לדבריו, רק בעוד כ-50 שנה.
ובכל זאת, לא קשה כבר להבחין בהתחדשות של השטח. כדי שתוכלו להתרשם בעצמכם, מצורפת גם המלצה לטיול בדרך נוף הרי נפתלי.
היער המשתרע על הרכס, בשטח של כ- 8 קמ"ר מיפתח ועד מטולה, ניטע בשנות הארבעים והחמישים של המאה הקודמת. במסגרת פעילויות השיקום בוצעו בו נטיעות חדשות לצד סלילת שבילי טיולים חדשים בלב החורש, והתקנת חניוני דרך ומתקני נופש עבור המטיילים. כך בין השאר נפרצו שבילי הליכה רגליים חדשים בחורש הצמוד לתחנה העליונה של צוק מנרה, ושודרגה דרך נופית שאורכה כ- 12 ק"מ במדרון המזרחי של הרכס החוצה היער לאורכו, מיפתח ועד לכפר גלעדי, בתוואי של שביל ישראל.
בסקרי טבע ונוף לבחינת השפעות השריפות על הצומח שערכו החברה להגנת הטבע בשיתוף קק"ל, רשות שמורות הטבע והמשרד להגנת הסביבה ברכס, התגלו ממצאים מפתיעים ומעניינים דוגמת פריחה שהתגלתה במדרונות התלולים, של המישויה הפעמונית, פרח נדיר שידוע ממספר מקומות בודדים בארץ ושמעולם לא נצפה באזור זה. למבצעי הסקר נכונו הפתעות נדירות נוספות דוגמת גילוי פריחות של אירוס נצרתי ואירוס הדור, שהקפידו לשמר את בית גידולם.
הצומח הנפוץ לאורך הרכס הם עצי אלון ואלה ארצישראלית, לצד שפע מיני צמחים כמו שיזף השיח, שיזף הדוב, עוזרר החורש, אגס סורי ואשחר. ביער הרי נפתלי ניתן לפגוש בפריחות ייחודיות לאורך כל השנה, דוגמת סחלבים, כלניות כחולות ולבנות, נרקיסים, לוע הארי הגדול ושושן צחור.
ברכס הוקמו גם מספר אתרי הנצחה מרשימים לחיילים שנהרגו במלחמת לבנון השנייה. בין אתרים אלה הוקם מצפור ביער נבי יושע, לזכרו של רס"ן רן כוכבא ז"ל, טייס שנהרג בפעילות מבצעית במלחמת לבנון השנייה, כתוצאה מהתרסקות מסוקו.
האתר הוקם בשיתוף עם בני משפחתו של כוכבא ז"ל, בנקודת הנפילה המדויקת של המסוק. משרידי המסוק שנפל הוקם באתר פסל שנפתח לשמיים. שביל הליכה קצר מתפתל במעלה ההר בינות עצים וסלעים, עד למצפה, ממנו ניתן לראות את הרי גולן, עמק החולה והאגמון, הרי אביטל ובנטל, החרמון ויישובי אצבע הגליל.
הצעידה בשביל מלווה בחידות הקשורות להיסטוריה ולגיאוגרפיה של האזור: שבע שאלות, שכל אחת מהן מתחילה באחת האותיות המרכיבות את שמו של רן ז"ל, הוצבו על גבי הסלעים לאורך השביל. התשובות לשאלות, אותן חיברה אימו, עטרה, מתגלות עם ההתקדמות בשביל. צורת הנצחה ייחודית זו נבחה בשל שני התחביבים הבולטים שאפיינו את רן: אהבתו לטבע ולשבילי הטיול של הארץ, לצד אהבתו לחידות.
על מנת להגיע ליער נפלתי מדרום, יש לפנות מכביש ראש פינה - קריית שמונה (כביש 90) מערבה בצומת כ"ח לכביש 899, עד למצודת כ"ח. על מגיעים מכביש הצפון (כביש 889) לנסוע מצומת חירם מזרחה לאורך גבול לבנון, עד למצודת כ"ח. כדי להגיע ללב היער, יש להמשיך בכביש 90 לכיוון צפון ולפנות מערבה בתל חי.
מידע נוסף על אתרים ביער נפתלי, מסלולי טיול ודרכי הגעה, ניתן למצוא באתר של קק"ל.
נא להמתין לטעינת התגובות
