כשהחרא עולה בדיונים כל הכנסת מתלכלכת
מופע הרפש של שרת החינוך ומנכ"לית המשרד לשעבר, העצבים של גאידמק ומבצע החילוץ של כהן ואורלב בחום של יולי אוגוסט. הנבחרים
מופע החרא
תודו שזה היה משעשע למדי. שרת חינוך, פרופסור יולי תמיר, שלוחשת באוזני הצ'ילבה שלה, רונית תירוש, לשעבר מנכ"לית משרד החינוך, "חתיכת חרא", וזו, כמו תלמידה נעלבת שרצה להלשין למורה מספרת ליו"ר הוועדה הנבוך, הרב מיכאל מלכיאור, לנוכחים ההמומים ולצופי ערוץ הכנסת המשועשעים "אני לא מאמינה, היא קראה לי חתיכת חרא".
ואז תמיר הבהירה שהחרא יצא מהקשרו ושהיא בעצם אמרה "אמרתי שאני צריכה לנקות את החרא ואת הזבל שהשארת אחריך". לא צריך סקרים באלפי דולרים כדי להבין שהתבטאויות כאלה מורידות עוד יותר את דימוי חברי הכנסת בעיני הציבור, שגם כך הוא בשפל המדרגה. הכנסת כחירייה.
מצד שני, בואו נבחן את הפן החיובי שבעניין. תמיד מדברים על הניכור הקיים בין חברי הכנסת לבין הציבור, שהכנסת היא כמו בועה ושהח"כים אטומים לרחשי הלב של הציבור. אך הנה קיבלנו הוכחה הפוכה. חברי וגם חברות הכנסת, ואפילו הן פרופסוריות מכובדות ונשות חינוך מהוללות, הן לא מורמות מעם.
הן יכולות להשתלב היטב בשיח הישראלי העממי העכשווי ולהיות אורחות מקובלות לא רק בסלונים נחשבים אלא גם בכיכר החתולות בירושלים,
הח"כים והח"כיות הם בסך הכל בשר ודם וגם לאלה וגם לאלה יכול להיות פה כמו ג'ורה. וחוץ מזה, מה רע להכניס קצת חיים לדיונים המשמימים והמשעממים בוועדות הכנסת? אם לא מופע החרא מי בכלל היה כותב על הדיון שהיה בוועדת החינוך? איזה עיתון חוץ מ"הד למחנך", ביטאון הסתדרות המורים, היה טורח לדווח על הנאמר שם? תנו לנו כל שבוע ב"סמרטוטים" ו"בחרא" ונהיה מבסוטים.
חנה בבלי המומחית המיתולוגית לנימוסים והליכות בטח מתהפכת בקבר. זה חום יולי-אוגוסט הידוע לשמצה, זו הפגרה המתקרבת או ריח הבחירות שבשער שגורם לחברי הכנסת לאבד פיוזים ולתקוף איש את רעהו בחמת זעם.
ארקדי גאידמק, האוליגרך של מפלגת צדק חברתי, שלח השבוע "קיבינימט" סטודנט ששאל אותו שאלה שלא מצאה חן בעיניו. לשם בערך שלח השבוע שר האוצר רוני בר-און את המרצים באוניברסיטאות, אותם תקף מעל דוכן הכנסת כשאמר, אפרופרו הצעת חוק לחיזוק ההשכלה הגבוהה, כי הם "נוסעים לחו"ל במספרים אסטרונומיים, ואומרים שזה בשם החופש האקדמי".
בר-און הוסיף כי "בליל החתימה על ההסכם לקח הסגל הבכיר את כל הכסף לעצמו ואת הסגל הזוטר הפקיר, ואחר כך הוא עוד ממשיך לדבר על בריחת מוחות של מרצים שנשללה מהם תוספת שכר - בגלל חצי מיליארד שקל שניתנו כתוספות שכר מופקרות לאנשים שלא נותנים שירות".
אלי ברדנשטיין, כתב לענייני התפוצות והעם היהודי במעריב, חשף השבוע שעשרה חברי כנסת יוצאי מדינות חבר העמים יוצאים לכינוס במוסקבה. מדובר בעשרה מתוך 14 חברי כנסת עולים מרוסיה המכהנים בכנסת.
הם אמנם יקיימו סדרה של פגישות מאד חשובות עם שר החוץ הרוסי ואולי אף עם הנשיא הרוסי דימיטרי מדבדב בכבודו ובעצמו, אבל מה יהיה עלינו? איך הם יכולים לצאת כך בעיצומה של עבודת הכנסת, שבועיים לפני פגרת הקיץ הארוכה?
מה שמזכיר לי כי במוצאי שבת יושבת ראש הכנסת, דליה איציק, עומדת לצאת לביקור של למעלה משבוע בארצות הברית, שם תהיה אורחת הכבוד בוועידת נשות הדסה ואחר כך תשתתף גם בוועידת הנשיאים של הארגונים היהודיים.
מאד מאד חשוב. בסביבתה של איציק מסבירים שאת לוח הזמנים של אירועים כאלה אי אפשר לשנות ושמדובר בשליחות הסברתית חשובה ביותר, אבל היו כבר יושבי ראש כנסת שהקפידו לצאת לחו"ל רק בתקופת הפגרות, אפילו אם קיבלו הזמנה לכינוס סופר חשוב כמו כינוס נשות הדסה.
באולם ההרצאות בכנסת התקיים השבוע כינוס של שדולה ל"שמירת הזהות היהודית של מדינת ישראל". את הכינוס יזם ח"כ אליהו גבאי (האיחוד הלאומי-מפד"ל) והדובר המרכזי היה ד"ר רפי ישראלי מהאוניברסיטה העברית שחיבר ספר על ערביי ישראל בשם "הלנו או לצרינו", שח"כ גבאי סייע במימונו.
ישראלי, שהוצג על ידי גבאי כחוקר בעל מוניטין בינלאומי, הציג תמונה פשטנית שחורה משחור על הסכנה ששמה ערביי ישראל, כל זאת על רקע העובדה שבשני הפיגועים האחרונים בירושלים המפגעים היו תושבים ממזרח העיר, בעלי תעודת זהות כחולה.
לטובת מי שהחמיץ את האירוע הנה כמה מאמירותיו: "הם מקופחים? לו זה היה כך כל היהודים היו עשירים וכל הערבים היו עניים, אבל יש ערבים שיותר עשירים ממני".
"יש 11 חברי כנסת ערבים שכולם התבטאו בעד זכות השיבה. מה שאתם רוצים זה לחסל את המדינה ואתם עוד טוענים על הקיפוח. אתם תורמים להיעלמותה של ישראל מהעולם.
"נאמנות – כל מי שלא מניח פצצה הוא נאמן למדינה? גם נטורי קרתא לא מניחים פצצות, אבל הם מתנגדים לציונות ולכיבוש ירושלים. הערבים לא נאמנים. נאמנות זה אקט פעיל – להגן על המדינה ולהתגייס לכוחותיה. זה הופך למצב בלתי נסבל כשבזמן מלחמה אתה מזהה עם אומה שכנה, עם האויב. אף מדינה נורמלית לא הייתה סובלת מצב כזה. אנחנו יודעים מה האמריקנים עשו ליפנים במלחמת העולם השנייה, שמו אותם במחנות. ישראל עשתה דבר כזה?
"בבתי הספר שלהם הם רוצים ללמד על שושלת עבאס ולא על שושלת בית דוד. הספר שלי נקרא 'הלנו או לצרינו', התשובה נוטה יותר לכיוון צרינו. שום דבר לא תמים פה. היום הם נכנסים לנצרת עלית ואיש לא יכול לעצור אותם. הם רוצים להשתלט על מגזרים שונים באוכלוסייה הישראלית ולהכין את השטח לזכות השיבה וכך יהפכו לרוב.
"יש גופים באוכלוסייה הערבית שעובדים בצורה שיטתית להכניס אנשים לכל יישוב. מנסים להכניס משפחות ערביות לקיבוצים, למושבים וליישובים קהילתיים. איפה שניתן לתקוע הם תוקעים".
עד כאן לקט פנינים מהשדולה של ח"כ גבאי. דיבורים כאלה, אבל הפוכים – על הסכנה הציונית ועל כוונת היהודים להשתלט על קודשי האיסלאם ולגרש מכאן את כל הערבים, אפשר לשמוע מן הסתם בכינוסים של התנועה האיסלאמית.
הכנסת ממשיכה לפעול על תקן של יחידה למלחמה בטרור. חברי הכנסת מפציצים את המליאה בהצעות חוק שנועדו לכסח למחבלים ולבני משפחותיהם את הצורה. השבוע הגיע תורו של ח"כ גדעון סער, יו"ר סיעת הליכוד, שהעביר בקריאה טרומית הצעת חוק המאפשרת לשר הביטחון להורות על החרמת רכושו או בית מגוריו של מחבל.
על פי ההצעה, המדינה תוכל להעביר לידיה בעלות על נכסי מחבלים, לעשות בהם שימוש ואף למכור אותם. סער מסתמך על מנגנון דומה שקיים בארצות הברית ונקרא "הפקודה הפטריוטית".
הצעה זו מצטרפת להצעה אחרת שח"כ סער העביר באחרונה לשלילת דמי הקבורה ממשפחות מחבלים ולשתי הצעות חוק אחרות שאושרו השבוע בקריאה טרומית והשוללות את מעמד התושב של תושבי מזרח ירושלים שהשתתפו בפעילות חבלנית. את ההצעות העלו חברי כנסת יואל חסון ויוחנן פלסנר מקדימה. כל מציעי החוקים משוכנעים שהצעותיהם ישמשו כאמצעי הרתעה מפני פיגועים דומים בעתיד.
זו עוד אחת מאותן הצעות חוק קטנות, לא בומבסטיות, אבל שבאות לפתור תופעות מעצבנות שפוגעות באיכות חיינו. על פי הצעת החוק של ח"כ גלעד ארדן וח"כ אלי אפללו, שאושרה השבוע בקריאה טרומית, עירייה לא תוכל לגבות דוח חנייה ולבצע הליכי גבייה מבלי להציג הוכחה שהדוח נשלח אלינו בדואר רשום לכתובת נכונה.
מעתה יחויבו רשויות המקומיות לשמור העתק זמין מדוח חנייה והודעת התשלום שנשלח לאזרח. מרגע שחייב ידרוש נתונים אלו ועד שיקבלם יוקפאו ההליכים שננקטים כנגד החייב. כיום על פי החוק, בתוך 15 יום מהרגע שעירייה שלחה לאזרח דוח בדואר הרשום, יוצאים מתוך הנחה שהאזרח אכן קיבל את הדוח ומאותו רגע העירייה יכולה לפתוח נגדו בהליכי גבייה.
כך קורה שבוקר אחד, או גרוע מזה, לילה אחד נוחתים אצלך פקחי עירייה, פקחים של ההוצאה לפועל בלוויית שוטר וגובים ממך חוב שכלל לא ידעת על קיומו. על פי הצעת החוק, העירייה תצטרך לשמור את ההוכחה לכך ששלחה את הדוח בדואר רשום לכתובת המעודכנת של החייב, וכל עוד לא תהיה מסוגלת להציג לאזרח את אותה הוכחה אלמנטרית לכך שהיא פעלה כחוק, לא יהיה לה היתר להמשיך בהליכי הגבייה.
בלשכת נתניהו יכלו השבוע לנשום לרווחה. ביבי יצא בזול מהתלונה שהוגשה נגדו לוועדת האתיקה על ידי המשמרת הצעירה של מפלגת העבודה, בעקבות אותה כתבת תחקיר שפורסמה בערוץ 10 על "מסע התענוגות" בלונדון שלו ושל רעייתו שרה, בעיצומה של מלחמת לבנון השנייה.
הוועדה, בראשה עומד ח"כ חיים אורון (מרצ) החנון והרחום, רשמה לנתניהו הערה על כך שצירף לנסיעה את שרה ללא אישור. הוועדה קבעה בהחלטתה כי היא אינה מקבלת את הסבריו של נתניהו על כך שלא היה צורך לקבל אישור מיוחד עבור אישתו, שכן בעת הנסיעה הייתה לדבריו עדיין על תקן של אשת ראש ממשלה לשעבר.
הוועדה קבעה כי ביבי היה צריך לבקש אישור ולא עשה כן. "אנו איננו רואים לנכון לסטות מכלל זה, גם לא במקרה ייחודי של ח"כ נתניהו שכיהן בעבר בתפקיד ראש הממשלה", כתבה בהחלטתה.
כמו כן, נקבע כי נתניהו סטה מהנהלים כאשר לא ביקש את אישור הוועדה למימון חיצוני לנסיעתו ללונדון. לעומת זאת קיבלה הוועדה את גרסתו של נתניהו שאת כל ההוצאות הפרטיות על נסיעתו, כולל מסעדות, תיאטרון, מספרה וכדומה שהגיעו לאלפי שקלים, הוא שילם מכיסו.
לוועדה לא הייתה ברירה אלא לקבל את מילתו בעניין שכן אין לה כל דרך אחרת לאמת או להכחיש את הדברים. מלשכת נתניהו נמסר בתגובה להחלטת ועדת האתיקה: "מתברר שלא נמצא פגם כלשהו בטוהר המידות, אלא בטעות טכנית-מנהלית בעבודת הלשכה והיא תוקנה".
בכנסת התנהל השבוע תרגיל שהסתיים ב"הצלחה מלאה". משמר הכנסת דימה תרחיש של שריפה במשכן ומנוף הגבהים של מכבי האש הוזעק כדי לחלץ מהגג את שני חברי הכנסת רן כהן וזבולון אורלב שהתנדבו.
חייבים להגיד כי לקח המון זמן מרגע שהחל התרגיל עד שהמנוף הגיע. בזמן אמת יכלו כבר הח"כים להיצלות על הגג. בנוסף לכך, משאית המנוף הכבדה הייתה צריכה לעשות שמיניות באוויר, או יותר נכון על הקרקע, כדי להתמקם היטב מול גג הכנסת.
הסיבה: רחבת הכנסת היא בעצם הגג של חניון הרכב התת קרקעי. רק קטע קטן ממנו מחוזק על ידי תמוכות שמונעות קריסה של הגג במקרה שמכונית השוקלת מאות טונות מתמרנת עליו. וכך, המתינו שני הח"כים הנועזים שעה ארוכה על הגג עד שהמנופית מצאה את הזווית הנוחה לצורך פעולת החילוץ.
מזל טוב. חבר כנסת חדש הושבע השבוע, לאון ליטינצקי, בן 40 עובד חברת החשמל מכפר סבא שהחליף את ח"כ לשעבר דני יתום שהתפטר בראשית השבוע מתפקידו. ליטינצקי, איש מחנה פרץ בעבודה, דיבר בהתרגשות לאחר השבעתו ונשא דברים לסבו ז"ל, שגידל אותו בילדותו, ואמר: "סבא. אתה לא זכית לעלות לישראל. אני זכיתי ועכשיו אני עומד מול פני האומה ומושבע לחבר כנסת".
אריק בנדר, האיש שלנו בכנסת, מסכם מדי סוף שבוע את השבוע שהיה במשכן: הצעקות במליאה, הוויכוחים בוועדות, התככים במסדרונות, הדילים במזנון והנבחרים שהכניסו עניין לחיים בכנסת.
נא להמתין לטעינת התגובות
