מלחמת קיום: בני אדם נגד יתושים
כשהתברר שמוצרי ההדברה הרגילים עלולים להרעיל את הילדים, התמודדו אביב לביא ושירי כץ עם היתושים בדרכים בריאות יותר. הם הדליקו את המאוורר, הסתתרו בכילה, מילאו את הבית בעציצי מרווה והתמרחו בתכשירים טבעיים. בסוף, כרגיל, זה נגמר בזבנג
הוא נראה, כאמור, כמו רקטת טניס שגרתית, אבל יש לו כפתור קטן שלחיצה עליו מזרימה אל סבכת המתכת זרם של שלושה וולט. לבני אדם זה יכול לגרום אי נעימות; ליתושות זו מכת מוות. במפגש עם המחבט הן משמיעות טססס, שבאוזניו של אדם עקוץ ועצבני נשמע כמו צליל פעמונים מבורך, וצונחות אל מותן תוך שהן מסתחררות מעוצמת הזרם. הלילה הלך, הקרסול מציק, אבל ההנאה מושלמת, ואנחנו יודעים שהשורות הללו סותמות את הגולל על הסיכוי שאי פעם נתקבל למסדר בודהיסטי.
את המחבטים האלה, הנושאים את השם המקורי "זבנג", מייבא בשנים האחרונות מסין רם מאיר, בחור צעיר משוהם. הם עולים 59 שקל, ועד היום כל מי שקיבל אותם מאיתנו במתנה מתהלך בעולם כשהוא אסיר תודה. אפשר להזמין אותם ישירות מהיבואן. המחבט לא מונע את העקיצה הראשונה, אבל מבטיח שאותה יתושה לא תוכל לעקוץ פעמיים. והכי חשוב: הוא מאפשר לנו לא לצאת פראיירים.
הכל מתחיל באותיות הקטנות. ברגע שמתרגלים לקרוא אותן, העולם כבר לא נראה אותו דבר. במשך שנים השתמשנו בתכשירים נגד יתושים, למרות שידענו שהם נרקחו מקוקטייל של כימיקלים לא ידידותיים. ידענו והדחקנו. אבל מגיע הרגע - בדרך כלל הוא מגיע יחד עם הילדים - שבו מתחילים לחקור את האותיות הקטנות. ואז כבר הרבה יותר קשה להדחיק.
קחו למשל את טבליות האידוי המפורסמות שנתחבות למכשיר חשמלי קטן ומפיצות בחלל החדר ריח שגורם ליתושים לרצות למות (ולחלק מהאנשים לרצות להקיא). יש מוצרים רבים העובדים על העיקרון הזה. אנחנו מסתכלים עכשיו
ד"ר אורנה מצנר, הממונה על רישום חומרי הדברה במשרד להגנת הסביבה, מסבירה: "פיפרוניל בוטוקסיד הוא סינרגיסט - חומר שגורם לחומר השני להיות יותר אפקטיבי. החומר הפעיל בטבלייה הוא הביואלתרין. זהו כימיקל רעיל ממשפחת הפיירטרואידים, שפועלת על מערכת העצבים. הוא מתפזר בחדר ומפריע ליתושים לעקוץ, לפעמים הם פשוט נעמדים במקום ולא מתפקדים".
ומה ההשפעה שלו על מערכת העצבים של בני אדם?
"יחסית למשפחות רעלים אחרות, הפיירטרואידים נחשבים לבעלי רעילות נמוכה כלפי בעלי דם חם. זה עדיין כימיקל רעיל, אבל הכל תלוי במינון".
מינון שבו ילדים נושמים את הכימיקל לילה-לילה נראה לך תקין?
"לא. בחורף אין צורך בתכשיר, וכשאין יתושים גם לא. מדיניות ההדברה של המשרד אומרת שצריך להדביר את היתושים כמה שיותר קרוב למקור - בנחלים, בחצרות, בכל מקום שבו יש מים עומדים. אחר כך אנחנו ממליצים על רשתות, מאווררים ומזגנים, ורק כשאין ברירה מגיעים לחומרי הדברה בתוך הבית".
נפלאות הביורוקרטיה הישראלית מחלחלות גם אל עולם תכשירי ההדברה: המשרד להגנת הסביבה אחראי לתכשירים שתוכנם מתפזר בחלל החדר; אלה שמורחים ישירות על העור כבר כפופים למשרד הבריאות. הכוכב של עולם ה-roll-on, אותם תכשירים דמויי דאודורנט שמורחים על הגוף, הוא חומר בשם דיט (deet), קיצור של דיאתילטולואמיד. זהו רעל רב עוצמה הפועל על מערכת העצבים, שנמצא בשימוש תעשיית ההדברה מאז 57'.
מתברר שעד לפני שלוש שנים דיט זכה ליחס מתירני למדי ממשרד הבריאות. באיחור של שני דורות הגיעו במשרד למסקנה שמדובר במשחק מסוכן. אמירה עובדיה, שאחראית על תכשירי ההדברה במשרד הבריאות: "לפני שלוש שנים עשינו הערכה מחודשת יחד עם המרכז הלאומי למידע בהרעלות, והחלטנו להכניס הרבה אזהרות בקשר לשימוש בתכשירים שמכילים דיט. היו פה תכשירים עם ריכוזים גבוהים מאוד של החומר, גם עד 60 אחוז. היום אנחנו מתירים עד 30 אחוז".
אנחנו מבינים שלדיט עלולות להיות תופעות לוואי קשות. את יכולה לפרט?
"הוא פועל על מערכת העצבים המרכזית. לא הייתי רוצה לפרט, כי זה יכול להפחיד את הציבור. אני לא רוצה ליצור אפקט של פאניקה, אלא להסביר לציבור איך להשתמש בתכשירים בצורה נכונה".
את ההסברה הזו מיישם משרד הבריאות באמצעות דף אזהרות שאמור להיות מצורף לכל תכשיר המכיל דיט. הדף כולל לא פחות מ-24 סעיפים, המדברים בעד עצמם. למשל: "יש למרוח כמות קטנה - בפסים - על העור"; " אין למרוח את התכשיר בקפלי העור הפנימיים של המרפק"; " יש לרחוץ את איזורי העור המרוחים במים ובסבון כאשר אין עוד צורך בדחיית היתושים, עם הכניסה הביתה"; "יש להימנע משימוש חוזר ותכוף"; "עד גיל 12 יש להימנע משימוש בתכשיר עם חומר בריכוז העולה על עשרה אחוזים". ויש גם סעיף המבהיר שלנשים מיניקות מומלץ לתפוס מרחק מכל מה שמכיל דיט.
זה המקום להעלות תהיות: כמה מהישראלים שמשתמשים בתכשירי הדיט טורחים לקרוא את 24 סעיפי האזהרה (בהנחה שהם אכן מגיעים יחד עם האריזה)? האם בעוד שנה-שנתיים יגיעו במשרד הבריאות למסקנה שגם דיט בריכוז 30 אחוז עלול להוות סכנה לבריאות? שאלנו את אמירה עובדיה אם היא מורחת על הילדים שלה תכשירים המכילים דיט. היא ענתה: "הילדים שלי כבר גדולים".
ואם הם היו קטנים?
"הייתי משתדלת להשתמש באמצעים אחרים, כמו חלונות מרושתים, מזגן ומאוורר".
אז יצאנו לחפש. היעד: להיפטר מיתושים בלי לנשום דיט ושאר כימיקלים רעילים. נחשפנו למאות המלצות, עצות ותכשירים, ממרקחות סבתא ועד גאדג'טים מפס הייצור העדכני של עולם הקלינטק (טכנולוגיות נקיות-ירוקות). בדקנו על גופנו ועל חדרינו עשרות מהם, והגענו למסקנה שהיתוש - כלומר היתושה - היא בעל חיים עמיד. לפניכם סקירה מייצגת של אמצעי המאבק בעקיצות העומדים לרשותם של מי שלא מוכנים להכניס הביתה טבליות עם גוון ניאוני מבהיל. לצורך הנוחות, חילקנו את הארסנל למחלקות.
חלונות רשת: רשת על החלון היא כלי אפקטיבי נגד יתושים, בהנחה שזוכרים לסגור את החלונות לפני רדת החשיכה, ובהנחה שיש רשתות על כל החלונות בבית, ובהנחה ששום יתוש לא שהה במקרה בבית במהלך היום ונשאר לבלות איתנו את הלילה.
כילות: צריך לקרות משהו מאוד קיצוני - נניח בסדר גודל של מתקפה כימית - כדי שנסכים למגן את הצאצאים שלנו בתוך רשת צפופה ומחניקה בליל קיץ רטוב של מישור החוף. שלא לדבר על כך שאין סיכוי לקבל את הסכמתם למהלך. וחוץ מזה, אנחנו עדיין זוכרים את המקרה שפקד את ידידתנו א', שעטפה את בתה התינוקת בכילה בלי לדעת שהיתושה כבר בפנים. מיותר לציין שבבוקר היתושה שקלה יותר מהפעוטה.
בגדים ארוכים: כן, בטח, תלבשו אתם פיג'מה וגרביים בליל קיץ תל אביבי. אולי תגיעו אל הבוקר לא עקוצים, אבל את כמות הנוזלים שתאבדו יצטרכו להחזיר לכם בחדר המיון הקרוב.
מזגנים: בין מדבירי כל העולם, הכימיים והאקולוגיים, שורר קונצנזוס בנושא אחד: מזגן הוא פתרון מושלם ליתושים. השאלה היא אם רוצים לישון עם מזגן, החלטה שיש לה מחיר מכמה סוגים: כספי, סביבתי ובריאותי. עבורנו המזגן הוא אופציה במקרי קיצון, שניים-שלושה לילות לוהטים בשנה. בשאר הזמן אנחנו מעדיפים חלונות פתוחים ומלחמה סיזיפית ביתושות.
מאווררים: אחד מכלי הנשק היותר יעילים נגד יתושות. יש כמה הסברים למה המאווררים מפריעים להן. על פי הגרסה המכנית, הרוח פשוט מקשה עליהן את התנועה; על פי הגרסה הכימיקלית, הרוח מפזרת במהירות את הפחמן הדו חמצני שגופנו פולט ושאליו היתושות כה נמשכות.
הבעיה היא שלא מדובר במחסום הרמטי. כדי ליצור מערבולת אוויר לא עבירה, צריך לישון ממש מתחת למאוורר, ולהפעיל אותו בעוצמה כזו שהשינה מוצפת בחלומות על מסוקים נוחתים. אם לא הולכים עם זה עד הסוף, יתושות רעבות כבר ימצאו דרך להסתנן מבעד לסערה.
במרחבי הרשת ועולם הספרים האלטרנטיביים מסתתר מאגר עצום של עצות ללוחמה אקולוגית ביתושות, הנמסרות בשכנוע פנימי עמוק. לעתים קרובות העצות סותרות זו את זו, מה שכמובן מקנה להן נופך של אמינות יתרה. הנה כמה דוגמאות:
- לא ללבוש בגדים בהירים, זה מושך את היתושות. מצד שני: לא ללבוש בגדים כהים, בעיקר כחולים - זה מושך את היתושות.
- לא יעזור כלום, סוג הדם הוא זה שקובע אם היתושות יימשכו אל הקורבן או לא. מצד שני: אין שום קשר לסוג הדם, יש אנשים שפשוט לא מרגישים כשהם נעקצים.
- אנשים שחיים בהרים פחות סובלים מיתושים בגלל מזג האוויר הקר והנשיב. מצד שני: אנשים שחיים בהרים בישראל סובלים מיתושים בדיוק כמו תושבי מישור החוף, כי בעונות הרלוונטיות לא מספיק קר ולא מספיק נשיב.
- לא ללכת לישון מזיעים, במיוחד לא אחרי פעילות גופנית, כי היתושות נמשכות לריח הזיעה. ומצד שני: לא להתרחץ בסבונים, תמרוקים ותכשירי קוסמטיקה ריחניים במיוחד, כי היתושות נמשכות ממרחקים לניחוח השמפו.
יש אגף לוחמה ביתושות שמתבסס על השמעת קולות שאמורים לגרום להן אי נוחות ולהבריח אותן מחלל החדר. אפשר להוריד מהרשת תוכנה המתיימרת להשמיע במשך הלילה דרך המחשב קולות תיפוף שיגרמו ליתושות לנוס על נפשן (הקלידו בגוגל Antitosh כדי להגיע).
האם הוא מועיל? שאלה טובה. ניסינו אותו במשך שבוע, שבו נרשמה ירידה במפלס היתושים, אבל נדמה לנו שכך היה בכל הסביבה, ולא רק בחדר השינה שלנו. מכיוון שאין מה להפסיד, הוא ימשיך ללוות אותנו לפי שעה גם בלילות הבאים.
בקרב שוחרי תזונה אלטרנטיבית רווחת מוסכמה שיתושים נרתעים מדמם של אנשים שמרבים לאכול ויטמין B לסוגיו הנמצא בין השאר בגרעיני חמנייה, טחינה וצנוברים. יש הטוענים גם שאכילה סדירה של דגנים מלאים וירקות ירוקים מוציאה ליתושים את החשק לקדוח מבעד לעור.
אין לנו שום בעיה עם ההמלצה הזו, מכיוון שלאכול דגנים מלאים וירקות ירוקים זה ממילא טעים ובריא, ואם על הדרך גם מבריחים את היתושים - מה טוב. אלא שלפחות אצלנו בבית כל הפריטים המוזכרים לעיל הם חלק אינטגרלי מהתפריט, ועושה רושם שהיתושים לא ממש מוטרדים.
נראה שאין צמח על הפלנטה שלא מיוחסת לו השפעה מרתיעה על יתושים; אלא שרוב הצמחים מתקשים לספק את הסחורה. הנה כמה עצות פופולריות לגבי לוחמה צמחית ביתושים. ניסינו רק את חלקן:
- אומרים שעציץ ריחן (בזיליקום) בחלון ישאיר את היתושים בחוץ. הילה אפללו מהאתר אורגניק לייף טוענת שניסתה, והתאכזבה.
- אומרים שאדנית עם עגבנייה תבריח את היתושים. אשרי המאמין.
- עלי רוזמרין, מרווה וזעתר נחשבים באופן מסורתי לדוחי יתושים. ד"ר גיל סתיו, חוקר חרקים המתמחה ביתושים, אומר שבטבע ריחות התבלין מסייעים לצמחים להרחיק מעליהם את החרקים. כשהוא אוסף חרקים לצורכי מחקר, מעולם לא מצא יתושים בסביבתם של צמחי תבלין.
- שיח הפלקתרנטוס הפך בשנים האחרונות לכוכב המלחמה ביתושים. בעלי משתלות ניסו לשכנע את הציבור שעציץ אחד קטן יהפוך את החדר לשטח סטרילי. מצאנו ברשת בלוגרים ומחלקי טיפים שטוענים שרכשו את העציץ והמשיכו להיעקץ במרץ.
- הציעו לנו לפזר עלי דפנה בסביבת המיטה. היתושים התעלמו באלגנטיות.
- פרוסות בצל יבש - הילה אפללו מאורגניק לייף טוענת שזה עובד, אבל מסריח.
- יש הממליצים על צלחת עם חומץ טבעי ליד המיטה. אנחנו מעדיפים אותו בסלט.
התכשירים הטבעיים הם אלה שעליהם שמנו מלכתחילה את יהבנו. העולם מלא בחברות שמסתערות על התחום הירוק במלוא עוצמתן, ומנסות להפיק רווחים מהשאיפה של יותר ויותר אנשים להפחית את כמות הכימיקלים הרעילים שאופפת אותם. מחלקות מחקר עצומות עסוקות בחיפוש אחר פתרונות אלטרנטיביים שיהיו הדבר הבא: גם אפקטיבי, גם בריא וסביבתי. צריך לזכור: לא כל חומר טבעי הוא גם בריא. ארס של אפעה הוא מאוד טבעי, אך כידוע אינו מומלץ לשימוש שוטף.
לישראל תכשירי ההדברה הטבעיים עשו עלייה רק לפני כשלוש שנים. בעוד תכשירים כימיים נגד יתושים נרשמים כחומרי הדברה, תכשירים טבעיים מוגדרים בחוק כתמרוקים או כמוצרים קוסמטיים, ועל המשווקים לציין על המוצר ש"לא הוכח שהוא דוחה יתושים". רק חלק מהם מקפידים לעמוד בהנחיה זו.
רוב תכשירי ההדברה הטבעיים מבוססים על תערובות של שמנים אתריים ארומטיים. הריח אמור לדחות את היתושים. רעלים בסדר הגודל הכימיקלי אין כאן, אבל שמנים אתריים וארומטיים עלולים לעורר גירוי אצל אנשים בעלי רגישות עורית או אלרגית, ולכן מומלץ לעשות היכרות הדרגתית עם תכשיר חדש.
לוס מוסקיטוס: מוצר שזוכה לפופולריות בחנויות הטבע. קשה לדעת מה הוא בדיוק מכיל, משום שעל גבי האריזה כתוב רק "תערובת סינרגטית להרחקת חרקים, רענון וטיהור האוויר" וגם "מאה אחוז שמן אתרי טהור ואיכותי לארומתרפיה". מוכר באחת מחנויות הטבע נשבע באוזנינו שאפילו באיזורים חקלאיים מוכי יתושים, כמה טיפות מהשמן הזה על אדן החלון יוצרות חומה ארומטית שהיתושים ממאנים לחצות. אנחנו לא הצלחנו לשחזר את הפלא. גם כשהזלפנו טיפות מהשפופרת הקטנה בכמות שגרמה לניחוח עז להשתלט על החדר, היתושים לא תמיד התרשמו. בהתחשב בעובדה שתמורת בקבוקון קטן שילמנו 39.90 שקל, החלטנו לחפש את התשובה במקום אחר.
ארומה-תוש ספריי של ולדה: ולדה היא חברה גלובלית מהמובילות בעולם בתחום המוצרים הטבעיים לטואלטיקה ולקוסמטיקה. בשנים האחרונות מוצריה מיובאים לישראל וניתני לרכישה בחנויות הטבע, חלקם מעולים. התרסיס נגד יתושים מיוצר במפעל של החברה בברזיל ומבוסס על תמציות צמחים שחלקם מאיזור האמזונס, בניסיון לשכלל את הידע שנצבר באלפי שנים של רפואה עממית.
החסרונות: מתנדף מהר מאוד, אפילו בהנחיות על המוצר כתוב "לחדש את המריחה כל שעתיים", משימה מעט קשה עבור אדם ישן. אסור בשימוש על ילדים עד גיל שלוש. היתרונות: כמות גדולה מאוד של תרסיס, שמחזיקה מעמד כמה שבועות ועושה את המחיר להגיוני; הריח לימוני ונעים.
חקר ביצועים: עושה רושם שהיתושים לא אוהבים את הטעם הלימוני החזק. אף פעם לא ספגנו עקיצה ישירה על חלקת עור מרוחה. מצד שני, אם שכחתם לכסות נקודה כלשהי על העור, היא בסכנה. וכאמור, לפנות בוקר, מספר שעות אחרי המריחה, האפקטיביות יורדת.
X תוש של חברת מורז: ג'ל ארומטי על בסיס שמנים אתריים טבעיים, המכיל בין השאר שמני אקליפטוס, אקליפטוס לימוני, לוונדר, עשב הלימון ועץ התה. לא נוסה על בעלי חיים (כולל יתושים?), אריזה ניתנת למחזור. 39.90 שקל .
החסרונות: עם ריח כזה, לא רק היתושים לא רוצים להיות בחדר - גם אנחנו מתקשים לשרוד; התכשיר מאוד נוזלי, וכך נשפכת כמות גדולה מדי בכל לחיצה והמכל נגמר מהר מאוד, מה שעושה את המחיר למוגזם; יוצר קרירות מוזרה על העור. בקיץ זה דווקא יכול להיות נעים, אבל יש כאלה שלא יכולים לסבול את התחושה הזו.
חקר ביצועים: במשך שבוע של התמרחות לא נרשמו עקיצות. הציון היה יכול להיות מושלם, אלמלא הלילה שקדם לכתיבת הכתבה הזו, שהסתיים בחמש לפנות בוקר עם רגל מגרדת ואגו פגוע. מסקנה? נמשיך לנסות, ונקווה לטוב.
ג'ל דאפיס, מתוצרת הומגליל: יש אחד עם פס ירוק - למניעה, ואחד עם פס צהוב - להרגעה אחרי העקיצה. נדמה לנו שהתכשיר הצליח להפחית את מספר העקיצות, אבל עצם העובדה שלא פעם היינו צריכים להשתמש בצהוב אחרי שכבר נמרחנו בירוק, מדברת בעד עצמה.
הביתיים: באינטרנט רץ סרטון עם בחור בשם יפת, שעומד ליד מיקרוגל ומסביר כיצד לרקוח תכשיר קטלני ליתושים: שליש כוס וודקה, שליש כוס חומץ תפוחים וחמש טיפות שמן אקליפטוס. לערבב הכל במרץ. על אחריותכם. שני פרופסורסקי, נטורופתית, ממליצה על מתכון לתכשיר טבעי דוחה יתושים: 2 מיליליטר שמן שקדים, טיפה אחת שמן רוזמרין, מנטה או קינמון. לא למרוח קרוב לעיניים.
צריך להודות: נשק כימי הופך את החיים קלים יותר. מצד שני, מערכת העצבים שלנו יקרה לנו, ואין לנו שום חשק להעמיד אותה במבחן. קל וחומר את זו של הילדים. אחרי שהשארנו את הטבליות וחומרי המריחה הכימיים מאחור, אין סיכוי שהם יעשו אצלנו קאמבק. עם תמהיל של מאווררי תקרה, תכשירים טבעיים ופולטי תדרים שאמורים להוציא את היתושים מדעתם, אנחנו מצליחים לעבור עוד קיץ פחות או יותר בשלום. וכשכל חומות ההגנה הטבעיות קורסות בארבע לפנות בוקר, תמיד אפשר למצוא נחמה בחיקו של המחבט.
נא להמתין לטעינת התגובות
