חבלני יום הדין
הצצה ראשונה לאנשי יחידת העילית של המשטרה, שאמורים למנוע את המגה פיגוע הבא - גם אם זה יעלה להם בחייהם
בתא האחורי של האמבולנס שדוהר בכביש מספר 1 כבר מתחילים שני הבכירים בתשתית החברונית שהקים חיזבאללה לאחר חיסול עימאד מורנייה, לחבר את מטען החבלה לשתי חביות כלור שהוסוו ברצפת האמבולנס.
ב-16:55 נכנס הרכב לחניון הציבורי הצמוד למחנה הקרייה, בדיוק בשעה שבה מאות חיילים יוצאים מהשער. שני המבוקשים והאישה ה"הרה" עוזבים את הרכב, לא לפני שחיברו את נפץ המטען למכשיר טלפון סלולרי, עוצרים מונית, ונוסעים חזרה לכיוון ירושלים.
המזרח התיכון הוכיח לא פעם בעבר שכל תסריט דמיוני, כמו זה המתואר כאן, רק מחכה בסבלנות עד להפיכתו לאמיתי. במשטרה החליטו לא להמתין לתרחיש הבלהות של מגה פיגוע לא קונבנציונלי, והכשירו במערך החבלה נבחרת של 15 חבלנים, שזכו לשם "חבלני רבידים".
שם הקוד רבידים במשטרה מקפל בתוכו תיבת פנדורה המכילה שלל קטסטרופות, בהן שימוש של ארגוני טרור פלסטינים או עולמיים בפצצות מלוכלכות - שילוב של מטען חבלה עם חומר רדיואקטיבי, וכן שילוב של מטענים עם חומרי לחימה ביולוגיים או כימיים.
לצד היותם חוד החנית של מערך החבלה מבחינה מקצועית, חבלני רבידים הם למעשה הכוח המשטרתי היחיד במעמד של קמיקזה - טיפול במטעני חבלה מזוהמים או רדיואקטיביים המסיבים נזק בלתי הפיך לגוף, כזה שמסתיים במוות בתוך שעות. השבוע, עם סיום קורס ההכשרה של הנבחרת, איפשרה המשטרה הצצה למערך הייחודי שלא נחשף מעולם ואנשיו מעולם לא התראיינו.
לצוות היוקרתי, מספר ראש מחלקת החבלה במטה הארצי, ניצב משנה נסים לוי, נבחרו טובי החבלנים במשטרה. "בחרנו אותם על בסיס כישורים פיזיים, טכניים, מזג אישי, קור רוח, יכולת ניתוח טובה של מצב מטען, קבלת החלטות מהירה וגם כושר גופני", הוא מסביר.
במהלך האימונים פירקו 15 החבלנים מטעני אמת לא קונבנציונליים. "אחד מעקרונות ההפעלה הבסיסיים של מערך החבלה הוא לתת לחבלן לפעול בסיטואציית אמת, כדי להשיג את התחושות, את הדריכות ואת איכות הביצוע בחומרי נפץ חיים, בתנאים הכי קרובים למציאות", מסביר לוי. "כך מופקים הלקחים הכי חשובים, ומצמצמים את הטעויות.
"במקצוע
"מחיר טעות" הוא מושג יסוד בעבודת החבלן. בתרחיש רגיל טעות משמעה פציעה או אובדן חיים של החבלן. בתרחישים קשים ומסוכנים, כמו אלה המופיעים במתאר רבידים, מחיר הטעות עלול להיות מאות ואלפי הרוגים. לדברי ניצב משנה לוי, תקיפת מטען חבלה לא קונבנציונלי מחייבת שינוי תפיסה אצל החבלן.
"ההבדל בין שני המטענים הוא באפקט הנזק הצפוי שנגרם לסביבה", הוא מסביר. "חבלן יודע להעריך את מידת ההשפעה של חומרי נפץ, משאית תופת יכולה לגרום נזק ברדיוס שניתן לחישוב, והחבלנים יודעים שאם יהיה פיצוץ, הבניין יקרוס ויהיו נפגעים. כשמדובר במטענים שמכילים כמויות גדולות של חומרים לא קונבנציונליים הנזק משתנה, החומר מתפזר, ואפקט הפגיעה גדול יותר".
טיפול במטען חבלה רגיל בצורה של תקיפה אלימה - כשהחבלן המטלטל אותו, יורה בו באמצעות רובוט או מפוצץ אותו בחומר נפץ - עשוי לגרום אסון המוני אם מדובר בחומר לחימה לא קונבנציונלי. שיטות הטיפול במטען בתרחיש רבידים הן סוד שמור במשטרה, לרבות שיטות פירוק, נטרול והגעה אל ליבת המנגנון של המטען, כל זאת כאשר החבלן עטוף בחליפה כבדה מפני חומרים מסוכנים, נושם מבלון אוויר של מערכת נשימה סגורה, ולידיו כפפות עבות.
"אם תנסה להקליד עשר מילים במחשב בכפפות כאלה, תבין את הקושי בהשגת מיומנות של פעילות עדינה בכפפות, במסיכת חמצן ובלחץ של פצצה מתקתקת", אומר חבלן ותיק, "בתנאים כאלה כל משימה נעשית מסובכת".
כחלק מתהליך ההכשרה נדרשו 15 החבלנים להתמודד עם מטענים שהרכיבו מדריכי מערך החבלה, כאשר הם נחשפו אליהם לראשונה רק במהלך התרגיל. "חבלן מבצע הערכת מצב בתוך שניות, ועל פי התפיסה המקצועית, בוחר באפשרות הגרועה פחות לטיפול במטען", מסביר ניצב משנה לוי. "במציאות הנוכחית ייתכן שבמהלך טיפול שגרתי של חבלן בסיטואציה קונבנציונלית, יגלה פתאום החבלה שלמטען מחוברת צנצלת עם אבקה לבנה".
ניצב משנה לוי מסרב לפרט תרחישים - "אני לא צריך לתת לאף אחד רעיונות", הוא אומר. אבל לא צריך מוח מעוות במיוחד כדי לדמיין מטען של חיידקי גחלת (אנתרקס), המשחרר מיליארדי חיידקים סמוך למערכת אוורור ומיזוג של קניון הומה אדם, או הצמדת מטען חבלה לקרון רכבת המוביל חומרים מסוכנים או רעילים. בהתאם לכך, חלק מהפיכת מערך החבלה לכוח גילוי וזיהוי כלל הצמדת מכשירי זיהוי קרינה רדיולוגית לכלל החבלנים.
רגע לפני שכולנו רצים למקלט הקרוב, ניצב משנה לוי מתאמץ להרגיע. "פצצה רדיולוגית היא חסרת תקדים ברמה הבינלאומית, עדיין לא היה דבר כזה", הוא אומר, "מנגד, גורמים פליליים עשו שימוש בחומרים קורנים, איש הביון הרוסי אלכסנדר ליטוויננקו הורעל בחומר רדיואקטיבי, כך שדפוס הפעולה מוכר, ולא מן הנמנע שזה יגיע גם לאזור שלנו.
"מעבר לפגיעה עצמה, האמצעי הזה מעורר פאניקה, זה נשק יום הדין. הסבירות אמנם נמוכה אבל צריך להיערך, ובעשור הבא עלול להתרחש אירוע של מטען לא קונבנציונלי. אחרי הכל, בעולם היו אירועים לא מעטים של מטענים כימיים - ביפן, בתאילנד ובקנדה".
אחד מ-15 החבלנים הוא נצח כהן, חבלן ממחוז תל אביב שנבחר לצוות רבידים. "אני מכיר בסיכון", אומר כהן, "אבל ברמה האישית אני גאה להיות בין 15 החבלנים הבכירים שאמורים לתת מענה לתרחיש הזה. החשש תמיד קיים, אבל מדובר בחשש שמחדד חושים, מביא אותך להיות מוכן יותר, טוב יותר.
"יש הבדל בין טיפול במטען רגיל לטיפול לא קונבנציונלי", ממשיך כהן, "מחיר הטעות של החבלן הוא מגה פיגוע. בהכשרה נחשפנו לחומרים שהיו חדשים לי. באנתרקס התעסקתי בעבר, השאר היה חדש".
"כל הידע של החבלן מתבטא בהתמודדות עם הלא צפוי", אומר ראש מדור הדרכה מקצועית סגן ניצב דניאל נסים. "צריך לבצע אינטגרציה מהירה של כל הידע שלך, לפעמים בתוך שניות, לפעמים בסיטואציה שבה עצם השהייה בזירה משמעותה מאה אחוזי פגיעה בחבלן".
נא להמתין לטעינת התגובות
