זה ייגמר בנפט?
כשגילו בחברת "זרח חיפוש נפט" סימנים של הזהב השחור בדרום ים המלח בשווי 910 מיליון דולר,חשבו שעוד רגע והם פותרים את בעיות האנרגיה של ישראל אלא שאז התברר שהשטח נמצא בתוך שמורת טבע והתחילה מלחמה.הירוקים טוענים שמדובר באזור אקולוגי פגיע, אילי הנפט המקומיים מבטיחים שהנזק יהיה אפסי ביחס לתועלת.
בחברה טוענים כי בצוק "תמרור 4", לא רחוק משם, נמצאת כמות גדולה בהרבה- 6.5 מיליון חביות של נפט גולמי, אשר שוויין כיום הוא 910 מיליון דולר. עד כאן הכל טוב ויפה, אלא ש"תמרור 4", מה לעשות, נמצא בתוך שמורת הטבע מדבר יהודה.
מטבע הדברים, רשות הטבע והגנים, הגוף האחראי לשמורה, לא ששה לאשר קדיחה בשטח השמורה בת 592 אלף הדונמים. מחר צפויה מליאת הרשות להתכנס ולקבל החלטה: האם לאשר ל"זרח חיפושי נפט" ולשותק פותיה "דלק קידוחים" ו"אבנר חיפושי דלק" לקדוח בשטח שנכלל בשמורת הטבע מדבר יהודה
שטח המריבה המדובר, "תמרור 4", הוא אזור ששטחו עשרה קמ"ר. בשנות ה-90 נעשו במקום שלושה קידוחי נפט על ידי חברת הנפט הלאומית לישראל, ובקידוח ב"תמרור 3" אף הופק נפט בהיקף של 120 אלף חביות. עם מציאת הנפט בחודש ספטמבר האחרון פנתה החברה לרשות שמורות הטבע, בבקשה לקבל אישור לביצוע קידוח ניסיון בהיקף מצומצם. אם יימצא נפט, התחייבו בחברה, יפנו בשנית לקבלת אישורים נוספים. אבל ברשות סירבו להעניק את האישור, בטענה שהקידוח יפגע בטבע.
"צוק' תמרור4' עניין אותנו, והנחנו שנוכל לקבל את האישור ביתר קלות לאור ניסיונה של החברה הלאומית", אומר מנכ"ל "זרח חיפושי נפט" רמי קרמין. "קיבלנו את כל האישורים, כולל אישור של הוועדה המחוזית, מינהל התעופה האזרחית, מינהל מקרקעי ישראל וחברת החשמל, ואז גילינו שבשרטוט גבולות השמורה הסופי שבוצע בשנת 2003 נכלל השטח האמור, ורשות הטבע והגנים לא מוכנה לאפשר את הקידוח במקום".
אלא שלדברי שי טחנאי, רכז שמירת טבע וסביבה מחוז דרום של החברה להגנת הטבע, ההחלטה בוועדה המחוזית שבה הוא חבר, היתה שגויה. "אנחנו מתנגדים לקידוח שאושר מידית בוועדה המחוזית, והגשנו בקשה לקיום דיון חוזר בנושא, כי לדעתנו נפל פגם בדיון הוועדה. מדובר בשטח שמורת טבע, ולא ניתן לנציג רשות הטבע והגנים, מנהלי השטח, להציג את עמדתו. כמו כן, בפני חברי הוועדה לא הוצגה תוכנית, אלא הראו נקודה על מפה".
לדברי קרמין, אותה "נקודה" כלל לא אמורה להיות חלק משמורת הטבע. "כשהוכרזה השמורה, השטח הזה, שהואמעין מפרץ, נכלל בטעות בשטח הכולל", טוען קרמין. "הטעות הזו עלולה לעלות למדינה מאות מיליוני שקלים, וכן במאגר נפט לשעת חירום שבעת הצורך נגלה שאזל".
אבל טחנאי טוען כי בכל מקרה מדובר באזור נדיר מבחינה אקולוגית. "האזור האמור הוא בעל רגישות נופית וסביבתית גבוהה", הוא מסביר. "החברה נתנה שלוש חלופות לקידוח, שכולן בתוך אגן ההיקוות של נחל בוקק. מדבר יהודה הוא רצועה צרה וארוכה של'מדבר בצל גשם', אזור רגיש מאוד מבחינה אקולוגית".
לטענת "זרח חיפושי נפט", מעבר לערך הגבוה של 6.5 מיליון חביות נפט, כמות כה גדולה של נפט היא נכס אסטרטגי של ממש למדינת ישראל. לדברי קרמין, קידוח כחול לבן יוזיל את עלות הנפט לישראל, הודות לעלויות ההובלה הפחותות. "עשינו בדיקות מעמיקות, ומצאנו 'יהלום' שנאמד ב25 מיליון חביות, ומתוכן כ6.5 מיליון חביות נפט בנות הפקה, מה שיכול להכניס למדינה כ- 110 מיליון שקל, וחשוב מכך תשתית אסטרטגית משמעותית".
הקידוח האמור, שאת אישורו מבקשת החברה, צפוי להימשך חודשיים. רוחב אתר הקידוח הוא 100 מטר, בעמק קטן דמוי מכתש ממערב לדרך עפר, כ800 מטר מגבול השמו?רה. עומק הקידוח יהיהכ1.8 קילומטר , ושטח אתר העבודה הוא חמישה דונמים.
אלא שרשות הטבע והגנים מסרבת לאשר את הקידוח, וקרמין זועם. "הם סימנו עיגול סביב המקום, ולא מעניין אותם שמחיר חבית נפט עומד כרגע על 142 דולר", מסביר קר?מין בנחרצות, "טוענים לנזקים בזמן שמדובר בסוף העולם, מקום שאין בו אפילו עץ, וגם אם יימצא אחד כזה או חיה כלשהי, יש לנו פתרונות לכל. ניסינו להבין מה שונה היום מהתנאים שבהם אישרו את הקידוח בשנת 1996, לקחנו יועצים אקולוגיים, אך הם דבקו בסירובם".
אלא שלטחנאי הסירוב הזה נראה הגיוני ומתבקש. "האזור מקיים מערכת אקולוגית מלאה, ולכן כל פיתוח באזור רגיש כל כך גורם קיטוע של בית הגידול, והכנסת גורמים זרים כמו מיכלי מים, דלקים, גנרטורים, תאורה,
מבדיקת המגבלות שקיבלה על עצמה החברה נראה כי אכן מדובר בסייגים רבים, שלא נדרשו מהחברה הלאומית ב-1996. בין הדרישות - קידוח בחודשי הקיץ בלבד, הצבת תאורה מינימלית במקום, עבודה בציוד שקט שימוגן בחופה אקוסטית, התחייבות לא לפרוץ דרכים חדשות בנחל שעט הזורם באזור והעברת צינור מים לאורך דרך קיימת ומסומנת. יתרה מזו, כמו ב1996, התחייבה החברה לשיקום האזור על ידי אדריכל נוף.
"באנו עם אינספור הצעות, שאלנו אותם מה הם רוצים, לקחנו יועצים אקולוגיים, אך הם סירבו לכל דבר, ההתנגדות לא ברורה לנו", אומר קרמין. בהמשך פנתה החברה לשר התשתיות בנימין בן אליעזר, שהביע תמיכתו בקידוח, וכן לשר להגנת הסביבה גדעון עזרא שנפגש באוגוסט 2007 עם נציגי החברה ועם מנכ"ל רשות הטבע והגנים אלי אמיתי, וכתב: "יש לעשות הכל כדי לאפשר לחברה לבצע קידוחי בדיקה. מבקש מהרט"ג (רשות הטבע והגנים) לתת תשובה חיובית בשל הצורך של מדינת ישראל באנרגיה, ולהביא את הנושא למליאת הרט"ג".
" הם אכן כינסו את המליאה בחודש מארס, אך ללא הזמנת נציג מטעמנו", טוען קרמין, "ובמקום להביא את הנושא לאישור, הציגו מצגת שבה שתלו בהדמיה ממוחשבת נזקים סביבתיים מחלץ (אזור בדרום הארץ שבו נמצא נפט בעבר), אזור שבו התנאים שונים, ולא נתנו לנו הזדמנות להגיב לטענות".
בעקבות מחאות החברה הוחלט ברשות הטבע והגנים למנות ועדה שתקבע אם להעניק ל"זרח חיפושי נפט" את האישור. "הוועדה אפילו לא הסכימה שנציג בפניה את עמדתנו", טוען קרמין, "אמרו לנו'אי?מיילים בלבד'. לא הספקנו להעביר להם את החומר, והם כבר קבעו שיש פגיעה בטבע. זה מצחיק, כי בהתחלה אמרו שניסיון הקידוח בצוק 'תמרור1' ובצוק 'תמרור2' שנמצאו יבשים, לא גרם נזק. אחר כך טענו'ומה יקרה אם תמצאו שם נפט? תעשו נזק'".
גם אחרי קביעת הוועדה ניסו בחברה לרצות את הרשות, והבטיחו כי אם לא ימצאו נפט - יסגרו את הקידוח. כשטענו ברשות שהקידוח ייצור כמות גדולה של פסולת, אמרו בחברה כי יעבירו צינור שיוציא את כל הפסולת מחוץ לשמורה, אך גם זה, לטענת קרמין, לא סיפק את הרשות. "הבטחנו שבכל מקרה המצב יחזור לקדמותו: אם לא נמצא נפט, נשקם את האזור כמו בקידוחים 1 ו2. אם נמצא נפט, ניקח צי?נור ונוביל אותו אל מחוץ לשמורה. גם לכך הם סירבו, בטענה כי'גם מה שמחוץ לשמורה זה שמורה'".
טחנאי משוכנע שהקידוח באזור מסוכן, ובעיקר לא הכרחי. "בעבר נעשו באזור מספר קידוחים", טוען טחנאי, "אני לא איש מקצוע, אבל אם קדחו כבר בעבר ולא העלו הרבה, הדבר אומר דרשני. בסופו של דבר, הדרכים שנסללו לצורך הקידוחים הקודמים קיימות, וכך גם קיטוע בית הגידול. המתקנים סולקו אבל הפגיעה עשתה את שלה".
לקרמין לא נותר כעת אלא להתפלל לישועה מכיוון לא צפוי. "אני די סקפטי באשר לכינוס המליאה ביום שלישי", הוא מודה. "הם מרגישים'בעל הבית' ושום דבר לא מזיז אותם, לא שרים ולא מדינה שלמה שמאגר הנפט שלה הולך ומידלדל, והכל בשם שמירה על הטבע, כאשר מה שהם עושים זה הכל חוץ משמירה על הטבע. אנחנו מתכוונים להוביל מהלך משפטי וכן חקיקתי, כי מדובר במצב בלתי אפשרי".
מרשות הטבע והגנים נמסר בתגובה: "הרשות מתנגדת לכל פגיעה בערכי טבע ובשמורות טבע, ועל רקע זה תבחן את השלכותיה של התוכנית לקידוח נפט ".
נא להמתין לטעינת התגובות
