מכתב לשרים
בן כספית סבור שלשרי הממשלה צפויה החלטה קשה מנשוא, ועם זאת מאמין שעליהם להצביע בעד עסקת השבויים
ראש הממשלה אהוד אולמרט מתלבט כבר שבועיים. התלבטות אמיתית. רוב האנשים המשפיעים עליו לוחצים עליו להתנגד. לא לתת לזה לקרות. מצד שני, ישנם השיקולים האנושיים. גם דעת הקהל. ייחסנו לו זיגזוג, אבל אולמרט חצוי. ובצדק. זכותו של מנהיג להתלבט בטרם יחליט החלטות כאלה.
בליבו, אולמרט מתנגד לעיסקת קונטאר-רגב-גולדווסר. אבל יכול להיות שלמרות זאת, יתמוך. לא יצליח לאזור כח או אומץ, ולהתנגד. רק זה חסר לו. מצד שני, דווקא חולשתו הבולטת של אולמרט משחקת במקרה הזה לטובתו. נניח שיתנגד לעסקה. מה יעשו לו שעוד לא נעשה? מה יכתבו עליו שטרם נכתב?
אהוד ברק, על פי מקורביו, יתמוך. פואד ובוז'י הרצוג שלא ישתתפו בישיבה כבר השאירו פתק תמיכה. וציפי לבני? היא, אומרים מקורביה, תחליט בבוקר. לבני, הם אומרים, נוטה לתמוך. מצד שני, אם מדובר בגופותיהם של רגב וגולדווסר וגורמי המודיעין יגידו את זה לממשלה הבוקר במפורש, יהיה ללבני קשה. היא מתנגדת לסחר בגופות. קשה יהיה לה, אבל אפשרי.
מה יגידו לכם הבוקר ראש המוסד מאיר דגן, ראש השב"כ יובל דיסקין והאלוף במי' אילן בירן? הם יגידו שאריאל שרון הסתכל למשפחת ארד בלבן של העיניים והבטיח לה שסמיר קונטאר יירקב בכלא כל עוד לא יתקבל מידע על רון ארד. זה היה חלק ב' של עיסקת טננבוים. אם סמיר קונטאר יחזור עכשיו ללבנון, לא יהיה מידע על רון ארד. נקודה.
יובל דיסקין, ראש שירות הבטחון הכללי, יגיד שוויתור ישראלי על קונטאר יסכן את גלעד שליט מצד אחד, ועלול גם להעלות את מחירו. הם יגידו שהכללת אסירים פלסטינים בעסקה תהפוך את נסראללה לגיבור פאן-ערבי. הם יתארו איך נסראללה וקונטאר יעמדו חבוקים במצעד הניצחון בביירות, ונסראללה יזעק שיצא למלחמה בישראל, חטף שני חיילים, החזיר לישראל גופות תמורת
מה עוד יעלה הבוקר בישיבה? תעלה האמירה שבאה מהמשפחות עצמן בשנה שעברה כי אם החיילים אכן מתים, לא צריך לשחרר תמורתם אסירים חיים. ותעלה האבחנה, לפיה כל עוד לא היה ברור שהם מתים, בושלה העסקה. עכשיו, כשכבר ברור שהם מתים, צריך לשקול אותה מחדש.
כל הטיעונים האלה כבדי משקל. משמעותיים. אפשר להתווכח איתם, קשה להתעלם מהם. מתלווה לוויכוח הזה הקקפוניה התקשורתית המופקרת, ההיסטרית, שהופכת כל מה שמנסים לעשות כאן ברצינות לבזאר טורקי עלוב, מייבב, שלא תורם כלום מול הצד השני, שכידוע מקבל את החלטותיו בחשאיות מוחלטת, מבצע אותן בדייקנות, ומתפוצץ מצחוק כשהוא רואה מה הולך כאן.
ועכשיו, אתם השרים צריכים להביט למשפחות בעיניים. להסתכל על קרנית גולדווסר. תמצית מזוקקת של הישראליות ההיא, התמימה והזכה של פעם. מתברר שיש עדיין דבר כזה, כאן במקומותינו. אודי גולדווסר, שתמיד הלך למילואים כשקראו לו, והסכים להחליף חבר בסיור ההוא, האחרון.
קרנית, האישה שמחכה לו כבר שנתיים, התישה את עצמה בשבוע שעבר וכיתתה רגליים משר לשר עד שכמעט נפלה מהן. ואז, ביום חמישי בערב, הלכה להגיד מזל טוב בחתונה של החבר ההוא שאודי החליף בסיור ההוא. רק בישראל.
אז אחרי כל הנימוקים האלה, ואחרי שתבינו, שרי הממשלה, שמדובר בעסקה בעייתית, קורעת, קשה, בכלל לא מובנה מאליה, אחרי כל זה העיפו עוד מבט בעיניים של קרנית ותשאלו את עצמכם אם אתם מסוגלים להצביע נגד. רוב הסיכויים שהתשובה שלכם תהיה שלילית. לא תהיו מסוגלים להצביע נגד.
אז הצביעו בעד. למרות שיש לכם סיבות מצויינות להצביע נגד. ובעיקר, כי אף על פי כן ולמרות הכל, שחרורו של סמיר קונטאר לא יגרום לישראל נזק כזה גדול, כזה בלתי הפיך, כזה שלא תוכל לעמוד בו. ישראל תוכל לעמוד במחיר של העסקה הזו. את ההתנגדות שלכם תשמרו לעסקה הבאה. היא הבעיה האמיתית.
נא להמתין לטעינת התגובות
